נראה שמינויו של ח"כ איתמר בן-גביר לשר לביטחון פנים כבר סגור והוא ייכנס לתפקיד עם הקמת הממשלה. מקמפיין הבחירות שניהל ניתן להתרשם בטעות שהפתרונות למיגור הפשיעה בחברה הערבית הם פשוטים, אלא שגם הוספת אלפי שוטרים, אישור להפעלת יותר כוח ושינויי חקיקה לא יפתרו את הבעיה, ואפילו לא יביאו לשיפר מהיר במצב. חשוב להתריע מפני אלה שמחפשים פתרונות קלים לבעיות סבוכות, ואת דבריי אני מחלק לשני חלקים: הראשון עוסק במגבלות המשפטיות החלות על השר בכל הקשור להפעלת המשטרה. השני הוא ניתוח המצב בחברה הערבית והיכולת המעשית לצמצם את הפשיעה.
להתנהלות לא מדודה עלולות להיות השלכות חמורות. בן-גביר, בניגוד לקודמו עמר בר-לב, הוא פוליטיקאי חסר כל ניסיון בניהול. הוא מעולם לא עמד בראש מערכת ארגונית כלשהי, קל וחומר גוף גדול ומורכב בתחום הממלכתי או במגזר הציבורי והפרטי. ניכר שהוא שבוי עדיין בהצהרות הקיצוניות ממערכת הבחירות. כמה זמן ייקח לו להפנים שפעולות בשליפה ללא שיקול דעת לא יכולות לתת מענה נכון, והנזק שייגרם מצעדים דרקוניים עלול להיות משמעותי?
השאלה המרכזית היא עד כמה הקצונה הבכירה של המשטרה תשתף איתו פעולה, על אחת כמה וכמה אם יתברר כנכון הדיווח שלפיו בן-גביר יקבל את הסמכויות הנמצאות כעת בידיו של המפכ"ל. לפי פקודת המשטרה, המפכ"ל הוא אוטונומי בהפעלת המשטרה והיכולת של השר להתערב באופן אקטיבי בעבודת המשטרה מוגבלת מאוד.
פקודת המשטרה (סעיף 9) קובעת כי "המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה". מכאן שלשר יש יכולת מוגבלת בלבד להתערב ישירות בעבודת לובשי המדים. אמנם בנושאים מסוימים על המפכ"ל לקבל את אישור השר ("המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה"), אבל לא מדובר בנושאים מבצעיים של הפעלת כוחות המשטרה.
עם זאת, לא מופרך שהמשטרה תיענה לדרישות השר החדש, שנותנות מענה לבקשותיה להעניק לה כלים נוספים ומשמעותיים שלא קיבלה עד היום. אמנם לפני כשנה וחצי האשים המפכ"ל קובי שבתאי את בן-גביר בליבוי מאורעות מאי 2021, אך הדבר עלול להישכח מהר כאשר השר מבקש תוצאות מהירות והמשטרה חבולה ונתונה תחת לחץ ציבורי בגין כישלונה המתמשך בעצירת הפשיעה בחברה הערבית.
הנושא השני, ואולי החשוב יותר, הוא אופן ההתמודדות עם הנעשה בחברה הערבית. מדובר באזרחים שווי זכויות ולא ניתן להשית עליהם עונשים קולקטיביים אגרסיביים כפי שעושה ישראל לפלסטינים בשטחים או כלפי פעילי הטרור של "תג מחיר". המסקנה היא שהפעילות בתוך ישראל צריכה להיות ממוקדת רק במי שמהווים איום בהפרעת הסדר הציבורי ובביצוע פשיעה. אלא שמדובר בבעיה רצינית, כי המשטרה לוקה מאוד במיקוד מודיעיני ביישובים הערביים.
מצבה של החברה הערבית כיום הוא בין היתר תוצאה של תהליכים שהובילו לחוסר אמון קיצוני של האוכלוסייה הזו במערכת השלטונית, ובראשה המשטרה. מתחת לפני השטח מבעבעות תחושות קשות של אפליה וניכור, כפי שראינו לא רק במאורעות מאי 2021, אלא גם באירועי אוקטובר 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.
(צילום: משי בן עמי)
הזינוק בפשיעה הערבית נמשך כעשור שבמהלכו נרצחו יותר מ-1,000 אזרחים. לאורך כל השנים הללו שואלים האזרחים הערבים כיצד ייתכן שמצב כאוטי שכזה נמשך כל כך הרבה זמן ללא טיפול. לעצמם עונים רבים מהם שהמצב לא באמת מדיר שינה מבכירי המשטרה והפוליטיקאים היהודים. לתפיסתם, לישראל אין אינטרס אמיתי לעצור את שיטפון הפשיעה. להיפך: המדינה דווקא מעוניינת בשימור הכאוס, שישאיר את הציבור הערבי טרוד בהישרדותו היום-יומית.
המינוי של בן-גביר, ובעיקר המהלכים שהוא מבקש לבצע, נתפסים בחברה הערבית כהתרסה שתוביל להחרפת הכאוס. אחרת לא היה מתמנה לתפקיד הרגיש איש ימין רדיקלי, שבעצמו הורשע לא מעט פעמים בפלילים ושאינו מסתיר את דעתו על ערבים. ספק אם יש אזרח ערבי בישראל שמאמין שבן-גביר מעוניין לפעול לטובתו. בעיניהם זו אפשרות בלתי מתקבלת על הדעת.
ד״ר אבנר ברנעצילום: יח"צאכן, הצלחת השר הקודם בר-לב וסגנו יואב סגלוביץ' (הפרויקטור למיגור הפשיעה בחברה הערבית), הייתה חלקית בלבד. אלא שהם פעלו לפי תוכנית סדורה ובשיתוף פעולה עם המשטרה, שהייתה אמורה להביא תוצאות בזכות תוספת תקציב של כשני מיליארד שקל ו-1,100 תקנים חדשים. הם לא זכו לעוינות של החברה הערבית, אלא בעיקר לאכזבה וביקורת. להערכתי, לאחר שבן-גביר ייכנס לתפקיד וינסה להפעיל את המשטרה באופן אגרסיבי, תגבר העוינות באופן שעלול להוביל להסלמה.
אחרי שטעינו בהערכת האיום במאי 2021, מומלץ לפעול הפעם בצניעות וביתר זהירות. יש להימנע מתרחיש שבמסגרתו השר החדש והמשטרה יפעלו ללא איזונים ובלמים. לכן, על ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו היה לייעד את התפקיד הרגיש לאדם שקול ומנוסה, לא בהכרח מקרב חברי הכנסת, הן כדי לחזק את פעילות המשטרה והן כדי ליצור אמון שישכנע את החברה הערבית לפעול יחדיו ובשיתוף פעולה. שיטת זבנג וגמרנו עלולה לגרום לסופה שתטלטל את המדינה במקום להקטין את הפשיעה. נתניהו, עדיין לא מאוחר.
- ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר שב"כ, הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
