בג"ץ הודיע הבוקר (רביעי) כי אין מקום לצו ביניים שיקפיא את הליך אישור ההסכם הימי בין ישראל ללבנון. הודעת שופט העליון דוד מינץ, שהבהיר כי בהמשך יתקיים דיון בעתירות של ארגוני ימין, הגיעה זמן קצר לאחר תשובת המדינה שהבהירה כי החלטת הממשלה בעניין גם ככה אינה סוף פסוק - וביקשה לדחות עתירות שהוגשו נגד אישור המהלך. בתשובת המדינה לבג"ץ נטען כי "אין בהתכנסות הצפויה היום של הקבינט והממשלה, כמו גם בהחלטה שתקבל הממשלה בסיום הדיון, משום אישור ההסכם או יצירת מצב דברים בלתי הפיך, כך שברור וגלוי שאין כל מקום להתערבות שיפוטית כלשהי לעת הזו".
הסכם הגבול הימי המלא - לחצו כאן
המדינה הוסיפה כי אם ההסכם יובא לידיעת הכנסת, הממשלה תוכל לדון בהערות הכנסת ורק אז להחליט אם לאשר את ההסכם: "יודגש שהחלטת הממשלה שתתקבל היום אינה בגדר סוף פסוק, אלא רק התנעת הליך אישור ההסכם, ובכל מקרה, הממשלה אמורה להידרש בהמשך פעם נוספת להסכם. כך, אם תחליט הממשלה להביא את ההסכם לידיעת הכנסת בהתאם לתקנון הממשלה, ממילא צפויה להתקיים בחלוף שבועיים ישיבת ממשלה נוספת בה ניתן יהיה לקיים דיון, בין היתר, בהערות הכנסת, ורק לאחר מכן תחליט הממשלה האם לאשר את ההסכם. בהתאם, ככל שיוחלט להביא את ההסכם לאישור הכנסת, הדבר ייעשה במקרה זה טרם הבאת ההסכם לאישור סופי על ידי הממשלה".
3 צפייה בגלריה
לפיד ונשיא לבנון. אישרו את ההסכם, בג"ץ יתערב?
(צילום: אוליבייה פיטוסי,אוראל כהן, AFP, DALATI AND NOHRA)
בעתירה שהגיש ארגון הימין "לביא" נטען כי בית המשפט העליון כבר קבע בעבר שזה מתפקידה של הכנסת לפקח על עניינים מדיניים בעת כהונת ממשלת מעבר. בנוסף דרש הארגון שלא לאפשר לממשלת מעבר לחתום על ההסכם שעשוי לקבוע עובדות מוגמרות לממשלה הבאה. מארגון לביא נמסר לאחר החלטת בג"ץ כי "התנהלותה הבהולה של הממשלה לאישור ההסכם זרועה מחטפים ומנוגדת לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולפיה הדרך הנכונה לאישור הסכם בינלאומי מסוג זה היא באמצעות אישור הכנסת ולא בדילוג מעל ראשיהם של נבחרי הציבור. בממשלות קודמות היועצים המשפטיים לממשלה עמדו על דעתם, ואילו בממשלת מעבר זו נדמה שהייעוץ המשפטי הפך להיות גורם חסר השפעה הממליץ בשפה רפה וזוכה להתעלמות".
בעתירה נוספת שהגישו פורום קהלת גם כן נדרש כי יימנעו מאישור, חתימה או התחייבות להסכם עם לבנון שיש בו גריעה של שטח שחל בו המשפט והשיפוט של מדינת ישראל. בעתירה התייחסו להודעה שיצאה על כוונה לחתום הסכם עם ממשלת לבנון הגורע שטח ימי נרחב באזור המים הטריטוריאליים של ישראל ובאזור המדף היבשתי שלה, אלא לאחר נקיטת ההליך הקבוע בחוק יסוד: משאל עם, עוד הם דורשים לא להגיע להסכם בתקופת בחירות. אם לא יינתן צו שמונע את אשרור ההסכם, נטען, ייגרם נזק כבד ותקלה חוקתית.
פורום קהלת הגיב אף הוא להחלטת בג"ץ ומסר: "יש לקוות שאכן הממשלה מבינה את כובד החובה לנהל את הליכי אישור ההסכם בהתאם לחוק ולדין, ולא לתת כל התחייבות או מצג של התחייבות לגורם כלשהו - לא למתווך האמריקני, לא ללבנון ולא לחיבזאללה - כאילו ישנה הסכמה מצד ישראל להסכם קודם סיום ההליכים החוקיים והדמוקרטיים המלאים לבחינתו ואישורו, לרבות לפי חוק יסוד: משאל עם".
בנימוקי המדינה לדחיית הבקשה לצו ביניים נכתב כי צו במקרה שכזה הוא חסר תקדים, וימנע למעשה מן הממשלה לקדם את התהליך לצורך עמדתה הסופית בעניין ההסכם וביקורת שיפוטית היא דבר שעושים לאחר קבלת החלטה סופית, עוד נאמר מאזן הנוחות הוא לדחיית העתירות לצו ביניים - בהינתן מהות ההסכם שכולל אינטרסים כבדי משקל מתחום מדיניות החוץ והבטחון של ישראל, "ניכר כי העתירה הוגשה על יסוד תשתית עובדתית ספקולטיבית" ולכן יש לדחות אותה על הסף.
גורם מדיני אמר הבוקר ל-ynet כי בניגוד לטענות שהועלו, במסגרת ההסכם יועברו ללבנון 5.8 קמ"ר בלבד מהמים הטריטוריאליים של ישראל. אמש אמרו גורמים המעורים במשא ומתן כי קו המצופים בין ישראל ללבנון יוכר כסטטוס קוו ולא יהיו תביעות לשינוי הקו אלא אם תושג הסכמה עתידית אחרת בין הצדדים. לאחר קו המצופים, הקו הימי יתבסס על "קו 23" (הגבול הימי העתידי בין שתי המדינות).
בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בחוות הדעת שנשלחה לשרים לקראת הדיון בממשלה הובהר כי תנאי יסוד לקידום ההסכם בסמוך לבחירות הוא קיומה של תשתית עובדתית מקצועית, המלמדת חיוניות ודחיפות מיוחדים המצדיקים את קידום ההסכם. כעת, בנוגע להסכם המתגבש, גורמי הביטחון הבכירים ביותר ויתר גורמי המקצוע הציגו תמונה עובדתית לפיה ישנה חשיבות וכי בעת הזו נפתח חלון זמנים קצר וייחודי לשם כך.
היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי בנסיבות העניין, על הממשלה להבטיח ביתר שאת כי הליכי אישור ההסכם על ידה ייעשו באופן התואם את הנסיבות החריגות של המקרה, בדגש על הקירבה למועד הבחירות. בהתאם לכך, ככל שהממשלה אכן תבקש לקדם את ההסכם, עליה לקיים תחילה דיון ולהכריע האם די להניחו לידיעת הכנסת בהתאם לכלל הרגיל הקבוע בתקנון הכנסת, או שיש להביאו להצבעה ולאישור הכנסת, אף שאין חובה בדין לנהוג כך. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אף על פי שאין חובה בדין להביא את ההסכם לאישור הכנסת, הרי שנוכח הקירבה למועד הבחירות ובראי דיני הבחירות, ראוי לממשלה לנהוג כך.
היום צפוי ראש הממשלה יאיר לפיד לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני ולאחר מכן לקיים ישיבת ממשלה מיוחדת שבה יתבקשו השרים לאשר את הליך אישור ההסכם על קביעת גבולות המים הכלכליים בין ישראל ולבנון. המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין מסר אתמול את הטיוטה הסופית והאחרונה לישראל, ולאחר עיון בה קבעו בלשכת לפיד כי היא עומדת באופן מלא בעקרונות שהציגה ישראל, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי.
לאחר ישיבית הקבינט, תקיים הממשלה דיון על הסכם והצבעה על פרוצדורת האישור שלו. הפרוצדורה שתאושר תהיה שההסכם יונח בפני הכנסת, ובעוד שבועיים הממשלה תאשר אותו בהצבעה דה-פקטו. הליך האישור צפוי להסתיים ב-26 באוקטובר - כשבוע לפני הבחירות לכנסת.
יו"ר הכנסת מיקי לוי הודיע כי לאחר פנייה שהגיעה ממזכירות הממשלה, ולאור חשיבות הנושא, הוא החליט לאפשר את הנחת הסכם תיחום הגבול הימי הצפוני בין ישראל ללבנון היום במליאת הכנסת, בכפוף להחלטת הממשלה. "הנחת ההסכם", נמסר, "תאפשר לחברי הכנסת לעיין בפרטיו בהקדם האפשרי מיד לאחר הדיון שייערך בממשלה". לאחר תום 14 ימי ההפקדה בכנסת - ניתן יהיה לחתום על ההסכם מול לבנון בנאקורה, אך לא בטוח שמהלך זה יקרה לפני הבחירות. מי שיחתום על ההסכם מהצד הישראלי יהיה צוות המשא ומתן ולא ראש הממשלה לפיד.
רוב הנושאים המשפטיים כבר נדונו בעל פה בצוות השרים המצומצם שעסק בהסכם ובהם ראש הממשלה יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ ושר המשפטים גדעון סער. היועצת צפויה להדגיש בישיבה היום בפני השרים את הליכי אישור ההסכם תוך תשומת לב לשלושה היבטים – תקדימים של אישור הסכמים מדיניים בינלאומיים בעבר, תקנון הממשלה המסדיר את הנושא ודיני הבחירות, שכן מדובר בהסכם נדיר בישורת האחרונה של מערכת בחירות המנועה לקבל החלטות מהותיות.
גורמים משפטיים מעריכים שבהרב-מיארה תסביר לשרים כי אם תידרש להשיב לבג"ץ מהי הסיבה להחרגה של אישור הסכם מדיני במהלך מערכת בחירות, יוצגו חוות דעת של גורמים במערכת הביטחון, חלקן בסיווג הסודי ביותר, המסבירות "דחיפות וחיוניות" לאישור דווקא כעת. כן יודגש כי אישור ההסכם ימנע הסלמה ביטחונית בשטח.
