ועדת הכנסת דחתה הבוקר (חמישי) את טענתו של ח"כ גלעד קריב, שבעקבותיה הוקפאו ההצבעות על החוק לאיסור העסקה של עובדי הוראה תומכי טרור. על-פי טענתו של ח"כ קריב מהעבודה בשבוע שעבר עלה "נושא חדש" בוועדת החינוך, ועל כן יש להקפיא את ההצבעות. "בדיון הנוסף יתברר מעל לכל ספק שהשב"כ מתנגד לפיקוח על רבע מיליון מורים בישראל", אמר.
הוא הוסיף כי "ח"כ עמית הלוי (יוזם ההצעה - ש"פ) פועל במכוון בניגוד לעמדת השב"כ", אך כאמור עמדתו נדחתה וההצעה תועבר בחזרה לוועדת החינוך - ואחריה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. עם זאת, ועדת הכנסת הבהירה כי על ועדת החינוך לקיים "דיון מהותי" עם גורמי מקצוע, לרבות שב"כ, לפני סיום ההצבעות.
טענתו של קריב עלתה לאחר שח"כ הלוי ביקש להכניס להצעה סעיף נוסף, לפיו "משרד החינוך יעביר לשב"כ, מדי שנה, את רשימת תעודות הזהות של כלל המורים בישראל". בנוסף, לפי הסעיף, גורם מוסמך בשב"כ הוא שיהיה אמון על בדיקות המורים, "הגורם יבחן האם יש חיווי המצביע על חשד לתמיכה או אהדה לטרור ויבצע בדיקה לגבי אלו שנמצאו בעלי חיווי כזה".
קריב ביקש לא לשלב את הסעיף בנוסח המוכן להצבעה, שכן מדובר לטענתו בדבר שלא עלה בדיונים קודמים. הוא ביקש בנוסף לקבל הערכה תקציבית גם ממשרד האוצר וגם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי הסתייגותו.
הלוי אמר כי "זה ניסיון פתטי של גורמים קיצונים באופוזיציה לחבל בחוק חיוני לביטחון ישראל ולזכויות התלמידים במערכת החינוך. התעלולים הפרוצדורליים הללו הם התעללות באזרחי ישראל והם לא יעזרו להם, החוק הזה יעבור בעזרת השם, ברוב גדול. תומכי טרור לא יהיו מורים בישראל".
נציג האוצר בדיון שלומי רוט אמר כי "במידה שהבדיקה היא לא על כל המורים בכל שנה, אלא רק על כמה עשרות בודדים – אין עלות תקציבית". ח"כ תמנו שטה מהמחנה הממלכתי, שנכחה גם היא בדיון מתוקף היותה חברת ועדת הכנסת, מתחה ביקורת על החוק: "לשב"כ אין מספיק עבודה? אתם רוצים שיהיה פה כמו צפון קוריאה?". גם ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד אמר כי "יוזמי החוק רואים בכל המורים מחבלים".
חברי כנסת אחרים, המעורבים בהליך החקיקה, אמרו ל-ynet כי "גם שב"כ מתנגד להצעת החוק בתצורתה הנוכחית. אין בכוונתו לפקח, לאשר ולקבל עובדי הוראה. עם זאת, חברי הכנסת שיזמו את ההצעה - ובראשם הלוי - הצביעו על מקרים של בתי ספר בהם נלמדו תכנים על קדושת השהיד והטפה לפגיעה ביהודים וישראלים כחלק ממצוות דת".