"מאז שהיא איבדה את הכרתה ביום הפיגוע לא איבדתי תקווה, והתפללתי שיום אחד היא תתעורר. זה לא קרה". כך סיפרה היום (ה') בעצב פולה פיינר, אמה של חנה טובה פיינר נחנברג שהלכה אמש לעולמה – כמעט 22 שנים אחרי שנפצעה אנושות בפיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו בירושלים, ומאז שקעה בתרדמת. במותה הפכה חנה טובה לקורבן ה-16 של אותו פיגוע רצחני בשיאה של האינתיפאדה השנייה, ואחר הצהריים הובאה למנוחות בבית העלמין במודיעין.
8 צפייה בגלריה
חנה טובה שהפכה לקורבן ה-16 של הפיגוע בסבארו, וזירת התופת ב-2001
(צילום: רפרודוקציה דודו בכר, AP)
חנה טובה הייתה בת 52 במותה, אבל בת 31 כשנפצעה בפיגוע ושקעה בתרדמת שממנה מעולם לא התעוררה. היא הותירה אחריה את בעלה דוד, את הוריה יצחק ופולה, את האחים זאב ושושי ואת בתה שרה - שהייתה בת שלוש בעת הפיגוע ושרדה אותו באורח נס. שרה היא כיום אם לשני ילדים ונמצאת בהיריון מתקדם, עם נכדה השלישי של חנה טובה. במשך שנים ארוכות הייתה חנה טובה מאושפזת בבית החולים הסיעודי "רעות" בתל אביב, אבל לפני כשלושה שבועות חלה הידרדרות במצבה והיא פונתה לבית החולים איכילוב – שם נקבע אמש מותה.
הבת שרה, שכאמור שרדה באורח נס את הפיגוע, היום אם לשני ילדים ובהיריון מתקדם, קרעה קריעה על אמה. "אמא יקרה, אני יודעת כמה אהבת אותי וגם אני אוהבת אותך ואפילו שאני מתגעגעת אלייך כבר 22 שנים, עכשיו אני מרגישה כאילו הכול מתחיל מהתחלה", ספדה לה שרה. היא ציינה כי בגלל היריונה לא יכלה להיות לצד אמה ברגעיה האחרונים, וביקש ממנה סליחה: "אני מקווה שאת סולחת לי".
רב המשפחה ספד מרחוק למשתתפי ההלוויה מארה"ב. "היא זכתה להיות אישה מיוחדת. שרה, הבת שלה, הייתה כל עולמה. היא כל כך שמחה שנולדה ורצתה לתת לה הכול. כל מה שעשתה היה סביב שרה", ספדה אחותה של חנה, שושנה. "היא הייתה טהורה. שהציבור יזכה לקחת מהמידות שלה ורק לראות את הטוב באדם".
לפני הלוויה שוחחו בני המשפחה עם צוות ynet בבית ההורים במודיעין. בסלון הבית האם פולה הדליקה נר נשמה גדול, והביטה בתמונות שונות מחיי בתה, "מיום חתונתה או מאז שהייתה ילדה קטנה וחייכנית", הסבירה בקול חנוק מדמעות. היא מספרת כי תחילה, לאחר שבתה שקעה בתרדמת, "כל יום היינו לצד חנה טובה שלנו וכשמצאנו לה מטפלת שטיפלה בה 20 שנים הגענו לפחות ארבע פעמים בשבוע. שרנו לה, דיברנו איתה. כל יום שישי הגענו אליה לקבלת שבת, היא הייתה חלק מלא מהמשפחה".
8 צפייה בגלריה
אביה של חנה טובה, יצחק, עם תמונת בתו. "היא נלחמה עד הנשימה האחרונה"
(צילום: מאיר תורג'מן)
8 צפייה בגלריה
חנה טובה עם בתה שרה, בתמונה שצולמה יום לפני הפיגוע. "הייתה נקודת אור, היה נראה שהיא לפעמים מגיבה"
(צילום: מאיר תורג'מן)
8 צפייה בגלריה
כתבה על חנה נחנברג ובתה שפורסמה ארבעה ימים לאחר הפיגוע ב"ידיעות אחרונות"
( מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות" )
האבא יצחק הוסיף כי המשפחה חשה תמיד שיש "נקודת אור" וכי חנה טובה שמעה והרגישה את קרוביה שישבו לצד מיטתה. "לפעמים היא הייתה מגיבה לבקשות שלנו למצמץ, והיה נראה שהיא מגיבה. מעולם לא איבדנו את התקווה שחנה טובה תתעורר, למרות שמבחינה רפואית לא היה סיכוי". אבל בשבועות האחרונים חלה כאמור הידרדרות במצבה, ואמש, קצת אחרי השעה 22:00, בעוד ההורים לצדה, מספר האב: "הרגשתי את הנשימות האחרונות שלה, החזקנו לה את את היד עד שנשמה את נשימתה האחרונה וקראתי עליה שמע ישראל". חנה טובה, הוסיף, "הייתה בשבילנו גיבורה. היא נלחמה כל השנים לשרוד וגם במצבה האנוש היא המשיכה בחיים, 21 שנים ותשעה חודשים. היא גיבורה שנלחמה עד לנשימתה האחרונה".
זאב פיינר, אחיה הקטן של חנה טובה, סיפר על הרגעים הקשים ביום הפיגוע, אז חיפשו במשך שעות ארוכות את בתה הפעוטה של חנה טובה, שרה, שנעלמה: "חיפשנו כל היום את שרה הקטנה. שעות קשות עברו עלינו כשלא ידענו מה עלה בגורלה. הבנו שאחותי חנה טובה הייתה בפיגוע עם הבת שלה ואשתי שהיא אחות במקצועה עשתה המון טלפונים עד שמצאנו את בית החולים שלשם פונתה חנה. לקח שעות למצוא את שרה הקטנה, שהיה לה נס והיא יצאה ללא שריטה מהפיגוע".
זאב עומד במטבח ומביט בתמונות המגנט שמהן ניבטות תמונות שמחות של בני המשפחה. "אחותי טובה כבר בפיצוץ איבדה את ההכרה ומאז לא שבה אליה. היא לא זכתה לראות את שרה הקטנה שלה גדלה, את יום החתונה שלה, את לידת הנכדות שלה – ועכשיו שרה בהיריון מתקדם ובקרוב תלד". זאב מוסיף כי שלושה שבועות אחרי שנכנסה לתרדמת, "השכל וההיגיון אומרים שזהו, היא לא תחזור. אבל כל השנים שחלפו תמיד נשארה בנו התקווה והתפללנו שהנס יגיע והיא תתעורר. הרי בקומה אף אחד לא יודע מה היא שומעת או מרגישה".
8 צפייה בגלריה
זירת הפיגוע במסעדת סבארו. המחבל הכניס יד לתיק והפעיל מטען רב-עוצמה
(צילום: gettyimages)
פיגוע ההתאבדות במסעדה ברחוב יפו בלב ירושלים אירע במהלך האינתיפאדה השנייה, ב-9 באוגוסט 2001. המחבל מוחמד אל מסרי (22), פעיל חמאס מהכפר הפלסטיני עקבה מדרום-מזרח לג'נין, נכנס למסעדה בשעת צהריים בזמן שהייתה מלאה בלקוחות. עדי ראייה סיפרו כי המחבל שאל את אחד המוכרים כמה זמן ייקח לו להכין ספגטי, ובזמן שהמוכר השיב לו – הכניס ידו לתיק והפעיל מטען נפץ רב-עוצמה.
פרט ל-16 הנרצחים, מהם שמונה ילדים, נפצעו בפיגוע עוד כ-140 בני אדם. המסעדה נהרסה כליל. מוחמד דאגלס ואחלאם תמימי, המחבלים שהשתתפו בתכנון הפיגוע, נשלחו למאסרי עולם, אולם ב-2011 הם שוחררו מהכלא הישראלי במסגרת עסקת שליט. עבדאללה ברגותי, שהיה המהנדס והמרכיב של מטעני החבלה בפיגועים בסבארו ובזירות נוספות, מרצה 67 מאסרי עולם. שרידי גופת המחבל המתאבד הועברו ב-2014 לידי הרשות הפלסטינית.
