על מה יהיו בחירות 2022? הנושא המרכזי, הציר שעליו תנוע התעמולה וייערכו העימותים, יהיה האופי של מדינת ישראל. זהותה הלאומית: האם זו "מדינה יהודית" או שמא למעשה, אם לא להלכה, "מדינת כל אזרחיה". כדברי נהג מונית מזדמן: "השנה לא שמתי על האוטו את הדגל של המדינה ביום העצמאות כי אני מרגיש שהמדינה בורחת לי, כבר לא שלי, כבר לא מדינה של היהודים".
את החרדה הממשית של חלקים לא מבוטלים של הציבור היהודי מאובדן הדומיננטיות היהודית במדינה, משחיקת זהותה היהודית שהחלה - לתפיסתם - עם צירוף מפלגה איסלאמיסטית לקואליציה של נפתלי בנט ויאיר לפיד, יהיה מי שינסה להעצים ולהבליט במערכת הבחירות. כפי שכבר אמר ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בקטע וידיאו ראשון לפתיחת המערכה: אני אשמור על טוהר זהותה הלאומית של המדינה וגם אוריד את המחירים.
"גם", הוא אמר: אין כנתניהו לדעת שבישראל (כמו בדמוקרטיות רבות אחרות) לא מנצחים בבחירות הודות למצע כלכלי נפלא, מה גם שאין לו ולא יהיה לו כזה. את הניצחון תביא לליכוד, לפי ביבי ויועציו, רק העמקת השסע היהודי-מוסלמי, תוך ניצול האיבה שהתחדדה דווקא בשנת כהונתה של רע"מ בקואליציה. על הסוס הזה הוא מקווה לרכוב בחזרה לשערי משרד ראש הממשלה.
קל להסביר על שום מה המצב הכלכלי של ישראל ותושביה לא יככב בקדמת הבמה בבחירות הקרובות: האחריות של ממשלות נתניהו להצלחות ולכישלונות הכלכלה ב-2021/22 לבטח לא פחותה - למעשה גדולה בהרבה - מהאחריות של ממשלת בנט-לפיד. העוצמות והחולשות של כלכלתנו הן תוצאה של תהליכים שהם גם רב-שנתיים וגם גלובליים, ולא בדיוק ממה שקרה ולא קרה בארץ בשנה האחרונה.
והשיגעון במחירי הדירות? אכן, זהו המשבר החברתי המשמעותי ביותר של הממשלה והוא בהחלט ימצא מקום של כבוד בבחירות. אלא שגם לממשלות הקודמות לא מגיע פרס על טיפולן ביוקר הדיור: מחירה של דירה ממוצעת עלה ב-120% מ-2008 עד 2021. אין כאן בסיס לתקוף חזיתית אף צד פוליטי; כולם אשמים.
ההצהרה של יאיר לפיד, אמש
(צילום: לע"מ)
מול כוונתם להציג את יריביהם המפלגתיים כמי שמוכנים לוותר, לטובת ההחזקה בשלטון, על הזהות היהודית הבלעדית של מדינת ישראל, ימצאו הפעם הליכוד ונתניהו אישיות מזן שונה מבנט. הם ימצאו את יאיר לפיד. בהכתרתו לראש הממשלה נעשה עם לפיד צדק היסטורי: הוא הקים לפני עשור את מפלגת האופוזיציה הגדולה יש עתיד והוביל אותה בהצלחה דרך מערכות בחירות מרובות. יש לו מאגר מצביעים ותומכים רחב ויציב ממעמד הביניים, ואין ראוי ממנו לעמוד בראש ממשלת ישראל אלטרנטיבית לזו שבראשה עומד נתניהו.
די היה להקשיב לנאומו אמש (שבת) של לפיד כראש ממשלה טרי: הביטוי "מדינה יהודית" נשזר בו פעמים רבות. יהודית, דמוקרטית, ליברלית, שומרת זכויות אזרח, בסדר זה. הוא המרכז המרכזי של ישראל היהודית, יהודית במובן הלאומי-ציוני של המילה, לא הדתי.
סבר פלוצקרצילום: אורי דווידוביץ', ניצן דרוראין ספק שיהיה לליכוד קשה עד בלתי אפשרי להציג אותו כמי שמוכן "לסחור" ביהדותה הלאומית של ישראל תמורת אחיזה משוערת בשלטון, אשמה שהוטחה בבנט. כל מה שעל לפיד לעשות עד הבחירות הוא לכן לא לבצע שגיאות, כפי שלא עשה אותן בנאומו המשודר. וזה אומר להיוועץ בנושאים בוערים של אינפלציה ודיור בראש וראשונה בנגיד בנק ישראל וכלכלני מחלקת המחקר של הבנק, ולהציע לבוחרים עתיד של מדינה יהודית שטוב לחיות בה, טוב לכולם, גם למיעוטים המוסלמי והחרדי.
ולא לוותר חלילה על חתירה להסכמים עם הפלסטינים; התעלמות מהם ומנוכחותם (תחת "כיבוש", אפרטהייד" או "שליטה צבאית" ישראלית) תהיה בכייה לדורות. לאותם הדורות שיאיר לפיד העמיד את עצמו בנאומו במוצאי השבת כנציגם בהא הידיעה.
- סבר פלוצקר הוא הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
