ניתן היה לחשוב שאחרי הסכם הפסקת האש בלבנון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ירצה להוון את ההישג ולהתפאר בפניו בפני האומה. התבקשה מסיבת עיתונאים שבה הוא יעשה את מה שהוא לא אוהב לעשות: להשיב על שאלות. הפעם האחרונה שנתניהו עשה את זה הייתה ב-2 בספטמבר - לפני שלושה חודשים. במקום זאת קיבלנו הצהרה מוקלטת.
ההצהרה המוקלטת שבה התייחס נתניהו להפסקת האש בלבנון
( צילום: איתי בית-און, לע"מ)
אבל נתניהו מבין היטב שהבייס שלו לא אוהב את הסכם הפסקת האש, ובוודאי לא תושבי הצפון המאוכזבים שציפו ל"ניצחון מוחלט" והשמדת האויב - וגילו שמה שהיה הוא שיהיה. זה אמנם ניצחון וללא ספק היו הישגים אדירים במלחמה הזאת - אבל ניצחון חמוץ. בימים הראשונים שאחרי סיום הלחימה בצפון כבר נרשמו הפרות, ובניגוד לעבר - ישראל מפגינה נחישות והפיקה את לקחי מלחמת לבנון השנייה. מול הפרות ישראל תוקפת.
בגלל הניצחון החמוץ הזה, נתניהו לא יכול להיישיר מבט לעם ולהשיב על שאלות. אז הוא הולך לערוץ הליטוף ונותן ריאיון, מוקלט, לשופר יעקב ברדוגו שהודה בכמה הזדמנויות שהוא לא עיתונאי ואפילו התברר שמשמש כיועץ של נתניהו. נתניהו קיבל את מה שרצה ודיבר לבייס, הגם שהאיפור הכבד לא הסתיר את העייפות והדאגה. העם כבר לא מעניין אותו. התקשורת הישראלית בוודאי שלא, להם הוא שחרר סרטון מבושל. אצלו תקבלו רק סרטונים.
זאת ועוד: לשכת ראש הממשלה מסרבת לפרסם את הסכם הפסקת האש עם לבנון ואת מכתב הערבויות האמריקני. לישראלים לא מגיע לדעת מה סגר השר הסודי רון דרמר – עוד אחד שלא מדבר לציבור הישראלי ולא נותן דין וחשבון על מעשיו. מה שלישראלים לא מגיע - מגיע דווקא ללבנונים. ממשלת לבנון דאגה להוציא את ההסכם לכמה כלי תקשורת ואזרחיה יכולים לקרוא ולהתרשם. לישראלים לא מגיעה הפריווילגיה הזאת.
איבד את זה לגמרי
ההליכה לברדוגו אחרי סיום הלחימה בצפון היא שלב חדש בהתעלמות של נתניהו מהתקשורת ומהציבור. נראה שנתניהו איבד את זה לגמרי, מהמקפצה. אחרי כניסתו של גדעון סער לממשלה נתניהו מרגיש בטוח מבחינה פוליטית. אי אפשר להפיל אותו והוא משחק עם כולם כמו מריונטות. הוא נותן לשר השיכון שלו יצחק גולדקנופף להגיע לנצרים ולפתוח שם מפות של ההתיישבות בעזה. מזל ששר החוץ סער הודיע בצ'כיה שישראל לא תשלוט שם אזרחית. אבל קשה לדעת למי להאמין, למתנחלים ולגולדקנופף או לסער שנהנה מהתפקיד החדש ולא ממש מבין את המשמעות של כניסתו לממשלה מבחינת חיזוקו האינסופי של נתניהו.
אבל כמה שנתניהו חזק מבפנים ולא אכפת לו מכלום – הוא חלש מול האמריקנים. הם קיפלו אותו בסוגיית הארכת השיפוי בשנה שלמה לבנקים הישראליים לתקשר עם הבנקים הפלסטיניים. אחרי הקיפול שלו - נתניהו מיהר לקפל את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שרק שעתיים קודם לכן דחה את דרישת שרי החוץ של בריטניה, צרפת וגרמניה להאריך בשנה את השיפוי מחשש לקריסת הכלכלה הפלסטינית. וזה אחרי כל האיומים מישראל שתפרק את הרשות הפלסטינית ותביא לקריסתה לאחר הוצאת צווי המעצר בהאג והחלטות האו"ם נגד ישראל.
ומה עושים כשמתקפלים? מוכרים לציבור איזה ספין. מול לבנון, נתניהו ואנשיו מכרו לציבור את הספין שאלמלא ההסכם - ממשל ביידן לא היה מטיל וטו על הצעה במועצת הביטחון להפסקת אש בצפון. מול הארכת השיפוי מכרו את הספין שמדובר בכלל בהישג, או במילותיו של סמוטריץ': "סיכלנו במהלך חכם ושקט איום גדול על ההתיישבות ועל מדינת ישראל, והבטחנו כי לא תעבור החלטה במועצת הביטחון להכרה במדינה פלסטינית בתקופת המעבר בין הממשלים בארצות הברית". גורמים מדיניים בכירים הודו שעל שולחנה של מועצת הביטחון כלל לא עמדו הצעות כאלה.
את כל זה אפשר להוסיף למלחמה שהממשלה של נתניהו הכריזה על התקשורת הישראלית באמצעות שר התקשורת שלמה קרעי. זה התחיל בחרם על עיתון הארץ שעבר כמחטף בממשלה בלי חוות דעת משפטית, עבר לחוק להפרטת התאגיד, משם לדיבורים על הפרטת גלי צה"ל - והיד עוד נטויה.
לחמיצות של הפסקת האש בלבנון עלולות להיות השלכות מדאיגות על המלחמה בעזה והסיכוי לעסקת חטופים. לפני ההסכם בצפון, דיברו בישראל על כך שסיום המלחמה בלבנון ישאיר את חמאס לבד ואולי ייצור תמריץ להגיע לעסקת חטופים. אבל עכשיו, אחרי שנתניהו הסתבך עם הבייס בלבנון, הוא יתקשה ללכת על עוד עסקה בעזה שכוללת את דרישות המינימום של חמאס: נסיגה מוחלטת של צה"ל מעזה כולל פילדלפי. איך נתניהו ימכור את זה לציבור?
הסיכוי היחיד כאן הוא טראמפ. נתניהו ייכנע רק ללחץ של הנשיא האמריקני הנבחר. אם טראמפ יורה לו ללכת לעסקה - נתניהו יוכל להעביר אותה. השר איתמר בן גביר כבר לא יכול להפיל את הממשלה שלו. גורמים שמעורים בפרטים אומרים שאם ישראל תסכים לסגת מפילדלפי - תהיה עסקה.
חמאס לא ישחרר חטופים בלי להבין שאנחנו הולכים לנסיגה מוחלטת והפסקת המלחמה. אחרי שאיבד 50 אלף איש בעזה - הוא לא יתגמש ולא יוותר על היהלומים האלה שנקראים חמושים. יש לחמאס סבלנות, הוא לא משדר פאניקה. מי שמנהל את הדברים ביד רמה הוא אחיו של סינוואר. לפי המודיעין האמריקני, חמאס מתאושש בעזה וגייס 10,000 לוחמים חדשים. הוא יכול להמשיך עוד הרבה זמן עם מלחמת גרילה.
נראה שאם יש סיכוי לעסקה - היא תגיע רק עם לחץ של טראמפ. גורמים אמריקניים חוששים שלא יקרה כלום לפני 20 בינואר. ביידן עוד מנסה לעשות משהו, והכניס לתמונה את הטורקים. אבל בשורה התחתונה, בלי התגמשות של נתניהו - זה לא יתכנס לעסקה.
גורם שמעורה בפרטים אמר: "לצערנו, החמיצות בלבנון מרחיקה אותנו מעסקת חטופים. נתניהו חטף קשה מהבייס ועכשיו מלקק את הפצעים. מי שיוכל להחזיר את החטופים זה רק טראמפ, כי הוא היחיד שיכול להפעיל על נתניהו לחץ אמיתי".
בלשכת ראש הממשלה סירבו להתייחס לשאלות מדוע הם מסרבים לפרסם את ההסכם עם לבנון, ומדוע נתניהו נמנע מלקיים מסיבת עיתונאים פתוחה לשאלות זה שלושה חודשים.
