המשטרה עצרה בשבוע שעבר כנופיית פשע מתוחכמת החשודה כי הצליחה לזייף שטרות של 100 ו-200 שקל ברמה הגבוהה ביותר שנצפתה עד היום בישראל. "הזיוף של השטרות היה ברמה כל כך גבוהה ומתוחכמת, שגם בחנויות לא הצליחו להבחין בכך", תיאר בכיר במשטרה, "יותר מזה, חלק מהשטרות המזויפים הופקדו בכספומטים ברחבי הארץ והוחדרו לבנק".
לפני כשנה קיבלה היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 מידע מודיעיני מבנק ישראל על שטרות מזויפים בהיקפים של עשרות אלפי שקלים שהוחדרו למשק. מאז ניהלה המשטרה חקירה סמויה שהפכה לגלויה בשבוע שעבר, כאשר ארבעה חשודים נעצרו - בהם העומד בראש הכנופיה - ורבים אחרים עוכבו בגין השתתפות ברובד הייצור וההפצה של השטרות. בית משפט השלום בראשון לציון האריך מעת לעת את מעצרם, ובכוונת המשטרה לסיים את החקירה בקרוב ולהעביר את הממצאים להכרעת הפרקליטות.
בכיר במשטרה המעורה בפרטי החקירה סיפר: "זו התארגנות בעלת התנהלות של מבנה היררכי המפעיל 'חיילים' ברבדים שונים של ייצור, הפצה ובלדרות בכל רחבי הארץ". חקירת המשטרה העלתה כי מעבדות הייצור של השטרות המזויפים נמצאות ברחבי הארץ, וכן מעבר לים, בטורקיה, בקפריסין וביוון.
כך הפך שטר מזויף לכסף "אמיתי"
המשטרה סיפקה ל-ynet הצצה לתופעה הרחבה, שבמסגרתה נוצלו נשים למען הפצת השטרות המזויפים. "לא אחת הן מנוצלות בשל המצב הסוציו-אקונומי הנמוך שבו הן נמצאות", תיארו במשטרה, "חלק מהן נתמכות ומקבלות קצבה מביטוח לאומי. העבריינים יודעים לאתר את הנשים האלה, המחפשות כסף זמין קל באמצעות הרשתות החברתיות".
כך עובדת השיטה: הנשים המפיצות את השטרות המזויפים עושות זאת על ידי העברת 2,000 שקל במזומן בכל פעימה. תפקידן של הנשים הוא לרכוש בשטרות המזויפים מוצרים בעלות נמוכה יחסית, ולקבל תמורתם עודף של כסף אמיתי. במשטרה הצליחו להתחקות אחר כמה נשים כאלו, ועקבו באופן סמוי אחר פעילותן.
"החדרת כספים מזויפים לתוך המסחר בהיקף גדול גורמת להפחתת ערכו של הכסף ולאינפלציה שכיום מצויה בשיאה", הסבירו במשטרה, "ביצוען של עבירות אלו מהווה הפרת זכויות יוצרים של בנק ישראל האמון על הדפסת השטרות, פוגע במשק ובעיקר בבעלי עסקים קטנים שנעקצים, ויכול להוביל לתביעה אזרחית בגובה היקף העבירה".
במשטרה התייחסו לחקירת הנשים החשודות בהפצת השטרות. "חלקן משתפות פעולה בחקירה ומסבירות שהזדקקו לכסף וחיפשו דרך קלה ומהירה להרוויח. לעומת זאת, חלקן מפחדות לשתף פעולה עם המשטרה מחשש שיאונה להן רע. אחת החשודות אמרה בחקירה שאם היא תפתח את הפה, יחסלו אותה".
בנק ישראל ביקש לחדד כי כדי לצמצם את התופעה יש להיות ערניים לפרסומים המנגישים מידע רחב לציבור על אודות איתור פרטים ייחודיים המצויים על השטרות, ושיש בכוחם ללמד כיצד לזהות שטרות מזויפים. בבנק ישראל ציינו כי קיים קושי בהתמודדות עם התופעה בשל "חוסר שיתוף פעולה" של בעלי העסקים הנפגעים ממנה, שאינם מגישים תלונות במשטרה ולא שומרים תיעוד של אותם המפיצים.