גובזמן קריב היום בבית המשפט
(צילום: גיל יוחנן)
בבית המשפט המחוזי בירושלים המשיכה להעיד היום (רביעי) פולינה גובזמן קריב, חוקרת ברשות לניירות ערך שהייתה בצוות החקירה של תיק 4000 (תיק בזק-וואלה), שבו נאשם ראש הממשלה נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. גובזמן קריב נחקרה נגדית על ידי בעז בן צור, עורך דינו של נתניהו.
גובזמן קריב העידה כי לאיש העסקים שאול אלוביץ' נרמז שהוא יכול להיות עד מדינה מבלי לומר מפורשות שזו "אחת האופציות שעל השולחן". "במהלך החקירה ניסינו לשכנע אותו למסור גרסה אמיתית. עדות כעד מדינה הייתה אחת האופציות שנרמזו באוויר". השופטים הקשו על העדה ושאלו מדוע הדבר לא נאמר לאלוביץ' במפורש. בן צור טען: "לכל עד שהיה כאן הם אמרו 'אל תשכב על הגדר', והעדים אומרים שזו הייתה הצעה להיות עד מדינה". גובזמן קריב השיבה כי "האופציה העדיפה מבחינתי היא שהעד ייבחר באופציה הראשונה (לומר את גרסתו ללא להיות עד מדינה - ג.מ)".
העדה הדגישה: "מיומי הראשון כחוקרת, מבחינת ההתנהלות כיחידה, לא מציעים לאדם להיות עד מדינה בצורה מפורשת. אולי במשטרה זה אחרת. ברשות לניירות ערך בחקירה הזו פחות הובלנו את כל הנושא. אנחנו יותר שמרנים וזהירים". השופטים שאלו את גובזמן קריב האם הציעה לאלוביץ' להיות עד מדינה, והיא השיבה: "שמתי את זה כאחת האופציות על השולחן".
הסנגור בן צור חזר וטען כי עדים אחרים מסרו שהוצע להם מפורשות להפוך לעדי מדינה, ושאל את גובזמן קריב: "נמנעתם לומר מפורשות כי ידעתם שיש בעיה לעשות את זה?". היא השיבה כי "הכל התנהל בהתאם לאישורים. אני פחות הובלתי את הנושא הזה. אני הרבה יותר זהירה. לא מציעים מפורשות, אבל זו אחת האופציות שקיימת. גם אם תסתכלו בחקירת אלוביץ', המילים שלי מאוד מינוריות".
בן צור חקר את גובזמן קריב גם בסוגיית "הסיקור האוהד" לכאורה כלפי נתניהו ב"וואלה", והפנה אליה שאלה שהפנה גם לעדים קודמים: "האם בנימין נתניהו פנה באופן ישיר לשאול או איריס אלוביץ' בבקשה לקבל סיקור אוהד באתר וואלה? מי הסביר לכם שחוקרים סיקור אוהד?". העדה השיבה כי הנושא עלה בחקירתו של מנכ"ל וואלה אילן ישועה, והרשות קיבלה אז אישור לחקור את שלמה פילבר. עם זאת, גובזמן קריב ציינה כי באותה נקודה החקירה טרם עסקה בנושא הסיקור האוהד.
סנגורו של נתניהו שאל את העדה מהי כתבה שנחשבת כסיקור אוהד או ביקורתי, וגובזמן קריב השיבה כי התייחסה "לבקשות שבאו משאול אלוביץ' למערכת 'וואלה' לשנות תכנים, להוריד ולהוסיף על מנת שהסיפור יהיה יותר אוהד לבני משפחת נתניהו, ולהוריד סיקור שלא מיטיב איתם". בן צור שאל אם הרשות בדקה סיקור של פוליטיקאים אחרים, והעדה השיבה כי לא נעשתה בחינה כללית. "היו לנו את כל התכתובות של בני הזוג אלוביץ' בין אילן ישועה ובינו לכתבים – כולן ציירו תמונה שההתנהלות בין ראש הממשלה למשפחתו ולהם הייתה ייחודית מאוד", אמרה.
בן צור הקשה שוב על גובזמן קריב, בטענה כי "נתניהו סוקר בוואלה 15 אלף פעמים", אך גובזמן קריב הדגישה כי היא לא עסקה בהיבט זה."החקירה התנהלה מול מערכת היחסים בין בזק לראש הממשלה
נתניהו", אמרה. השופט משה בר-עם שאל: "חיפשתם סיקור אוהד של נתניהו, לא של פוליטיקאים אחרים?", והעדה השיבה כי "זה נבע מבקשות אלוביץ'. לא נבדקה פעילות עצמאית של אילן ישועה".
עם סיום עדותה של גובזמן קריב, שב להעיד מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן, לאחר הפסקה של כמה שבועות. שרן אמר בפתיחת עדותו כי הוא חש מעט "מטולטל", זאת למרות שטרם תוחקר בדיון, ולא נראה נסער כלל. שרן ציין כי הוא חש כך "עקב הדיון האחרון", שבו כעס ואמר: "החוקרים הטעו אותי, הפרקליטות ידעה שמדיחים אותי לשקר טוטאלי". שרן אמר היום כי "אני מבין שאם מערכת מסוגלת לעשות הטעייה ורמייה בתיק כזה, מה הם עשו לי בתיק 3000 אלוהים יודע".
על תיאום פגישת אלוביץ' ונתניהו אמר: "החוקרים הכניסו לי משהו לראש, אמרתי שאם הגיוני אני מוכן ללכת איתם שבאמת האירוע הזה התרחש. אם הם היו אומרים לי שהפגישה התקיימה ב-2014 הייתי אומר מיד שלא יכול להיות שאני קשור לזה".
שרן סיפר על פיטורי מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר: "כששר חדש נכנס למשרד, המנכ"ל מתחלף. מר ברגר מונה בתקופתו של גלעד ארדן. מדובר בדבר שבשגרה". על ברגר אמר כי הייתה הרגשה שהיה לו קמפיין תקשורתי. "ברגר בכלל לא עניין את נתניהו. ראש הממשלה רצה איש אמון, הוא אף פעם לא אמר 'ברגר בסדר' או לא, אבל הוא כן שמע על התנהלותו דרך איתן צפריר, ראש המטה במשרד".
בהמשך סיפר שרן על יועצו של נתניהו, ניר חפץ. "ב-2015 נתניהו שקל לפטר אותו באמצע הקמפיין. חפץ ניסה להתקרב להרבה מאד שרים והייתה הרגשה שהוא רצה שייקחו אותו שייצג אותם אישית. זה הגיע לאזנו של נתניהו והייתה ביניהם שיחה חריגה. נתניהו אמר לו, 'אם אתה מייצג אותי, אתה עובד רק איתי. רוצה אחרים? איתי אתה גמרת'. נתניהו חשב שחפץ לא מצליח לעשות לו סיקור חיובי ואמר לי פעם אחת שצריך לפטר אותו, אבל אמרתי לו שלא מפטרים אנשי אמון באמצע מערכת בחירות".
הסנגור בן צור שאל את שרן האם דוברי נתניהו שוחחו עם וואלה בדומה לאתרי חדשות אחרים, והעד השיב בחיוב: "הוא דיבר עם גורמים בכירים ביותר בידיעות והצליח כמעט בטוח לתקן עוול שעשו שם. אתר ynet היה מסומן הכי שמאלי והביא את הסיקור הכי שלילי לנתניהו ותומכיו. לטעמנו הם ביצעו הטעיות בסיקור. לא הרגשתי שהייתה אצלנו קרבה לוואלה, שהיה קצת לפני ynet מבחינתי.
"אמרתי לדובר פעמים רבות לדבר עם הרבה אמצעי תקשורת. נתניהו לא אמר לדבר עם וואלה כמה פעמים, התרשמתי שאין משהו מיוחד שם. ראש הממשלה אמר לי שאתר 4040 חשוב תקשורתית, וזו הפעם היחידה שהוא נתן הערה לאתר שצריך להתייחס אליו בתקשורת. במהדורות החדשות הוא מזפזפ. לא שמעתי מנתניהו 'בוא נפנה לוואלה, הם יכניסו מה שאנחנו רוצים'. לא הייתה פעם אחת שהוא אמר 'איזה יופי הכתבה נכנסה', לגבי אף אחד. מובן מאליו שכשצריך לסקר דבר כלשהו הוא לא קופץ משמחה".
אתמול הדיון התמקד בבלוק הצהוב של עד המדינה שלמה פילבר, שאותר באיחור במשרד המשפטים והוביל להשלמות החקירה של מנכ"ל משרד התקשורת ומקורבו של נתניהו, חודשיים לאחר הגשת כתב האישום. סנגורו של נתניהו הרבה לתקוף במהלך הדיון את החוקרת והטיח בה: "בחקירה מאד נהנית להסתכל על אזרחים שסבלו". התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, התערבה ואמרה: "זו אמירה נוראית". בן צור המשיך "להוביל נשים אזוקות? טוב שלא שמת כדור ברזל". העדה התעלמה מעקיצותיו והמשיכה לדבר על הנושא שבו התמקדה ההגנה היום.
לפי כתב האישום, בין נתניהו לאלוביץ' התקיימו יחסי שוחד. במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, דרישות שונות לבני הזוג אלוביץ', שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל "וואלה", אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה.
כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של האתר לשנות פרסומים באופן התואם את דרישותיהם של נתניהו ובני משפחתו. בתמורה, נתניהו השתמשו בכוחו ובסמכויותיו כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם –בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ', עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים בכמה מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ'.
תיק "בזק" ממנו צמח תיק 4000 נחקר תחילה ברשות לניירות ערך ב-2017. ביוני 2017 לאחר חקירה סמויה של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר. במהלך החקירה נבדק חשד לביצוע עבירות פליליות. במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית בנושא בין היתר עלה החשד לקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ניירות ערך.
במסגרת פרשה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד מנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה כיום שלמה פילבר וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, שפעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים ובכלל זה המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלוונטיים אחרים במשרדי הממשלה.
התיק עבר לפרקליטות, אלא שאז בעקבות התפתחות בחקירה, בשנת 2018 המשטרה נכנסה לתמונה ותיק 4000 נפתח. אז נחקר גם ראש הממשלה נתניהו באזהרה והפך חשוד, ובסופו של דבר נאשם. בתיק גויסו שני עדי מדינה - יועץ התקשורת ודובר משפחת נתניהו לשעבר ניר חפץ ופילבר, שניהם כבר העידו במשפט.
