מה פשר ההיסטריה שמפגינים גורמים במגזר הדתי מאז הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי בעתירה בנושא הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל בפסח, שהוגשה על ידי הפורום החילוני, חדו"ש ו–14 הורים לחיילים?
רקע תחילה: בשנות ה-80 נקבעה פקודה שלפיה כשרות פסח תוחל בכל רחבי הבסיסים, בניגוד לנוהל הצבאי לגבי יתר השנה, שלפיו המטבחים, חדרי האוכל והקנטינות כשרים - אבל שם נגמרת סמכות הרבנות, ומעבר למתחמים האלו רשאי כל חייל להחזיק באוכל שבו הוא חפץ.
לאחר שבית המשפט ביטל בעתירה אחרת שהגשנו מצב דומה בבתי החולים, הגשנו עתירה למען שמירה על זכויות החיילות והחיילים החילונים, מבלי לשנות את ההכשרה לפסח של המטבחים וחדרי האוכל. במענה לדרישותינו הוציא בית המשפט צו על תנאי שדרש מהמדינה לנמק מדוע לא יוקפד שאיסורי החמץ יתחילו רק יום לפני החג ולא לפני כן, ומדוע לא יוגבל איסור החמץ רק למתחמים שנדרשים על מנת להבטיח את כשרות המזון המוגש על ידי צה"ל ולא יוכל על הבסיס כולו.
דרשנו גם להפסיק את מסדרי החמץ המשפילים והפולשניים הכוללים חיפוש בתיקים ובארוניות האישיות. בנושא זה הסתפק בית המשפט בקבלת הצהרת המדינה שחיפושים כאלו אינם מקובלים ואינם מתבצעים, הצהרה שלצערנו אינה תואמת כלל את המצב בשטח.
את הכוח הזה הרבנות ממנפת לשלוט גם מחוץ למטבחים, במטבחונים היחידתיים ואפילו במקררים פרטיים. הם מבינים שפגיעה במפגן הכוח שלהם בפסח יפגע בליבת עוצמתם
העתירה הזו מטריפה גורמים במגזר הדתי. מרגע שהוצא הצו, הפך הניסיון הלגיטימי לייצר דעת קהל כנגד העתירה, למתקפה חזיתית על הלגיטימיות של בג"ץ. ח"כ שלמה קרעי לא רק איים כמנהגו על בית המשפט אלא אף יזם הצעת חוק שתמנע מבג"ץ להתערב במקרה, הצהרה שלמרבה הצער חתמו עליה חברי כנסת מועטים מהקואליציה.
מה מכעיס אותם כל כך? הרי מדובר בעתירה שהולכת על קצות האצבעות ומנסה לשמור רק על הזכויות הכי בסיסיות של חיילים חילוניים בלי לזעזע את אמות הסיפים. הצו שהוצא אף מצמצם עוד יותר את הסעד שלו נהיה זכאים.
הטענה הראשונה שניסו דתיים להעלות היא שמדובר בפגיעה אנושה בחיילים הדתיים השומרים כשרות. זה לא נכון. התברר שגם הלכתית אין בדרישות שלנו שום בעיה, וראינו שבבתי החולים ידעו הדתיים להתמודד נהדר עם המצב השוויוני יותר שנוצר לאחר פסיקת בג"ץ.
הטענה השנייה היא שהשינוי יפגע בצביונו הלאומי של צה"ל. גם זה טיעון מגוחך. ספק בעיניי אם כשרות בפסח רלוונטית במשהו לאופיו של הצבא, וודאי שצביונו של צה"ל לא ייפגע מכך שכמה חיילים יאכלו סנדוויץ' בהצנע.
ד"ר רם פרומןיונתן בלוםהאמת היא אחרת לגמרי. מיום ליום הופכת הרבנות הצבאית לכוח החזק בצה"ל. המטכ"ל נכנע לרבנות בכל דבר, בעיקר מאז פרישת גדי אייזנקוט, שעוד ניסה להיאבק. בשל כך הפכה הרבנות הצבאית לסמל המרכזי במסע ההשתלטות של הדתיים, וסביב פסח הרבנות מגיעה לשיאה. הדרישה להכשיר את כל רחבי הבסיסים מאפשרת לה מפגן כוח עוצמתי במיוחד. אין חייל שיכול לחמוק ממנה בעונת מסדרי החמץ והכשרת המטבח.
את הכוח הזה הרבנות ממנפת לאחרונה לשלוט גם מחוץ למטבחים, במטבחונים היחידתיים ואפילו במקררים פרטיים. הם מבינים שפגיעה במפגן הכוח שלהם בפסח יפגע בליבת עוצמתם ולכן נלחמים בכך בכל האמצעים. הפוליטיקאים הדתיים שרואים ברבנות הצבאית נכס פוליטי משמעותי מצטרפים למאבק. עכשיו נותר לחכות לכך שגם הציבור החילוני יתעורר ויבין שעליו לקחת חלק פעיל במאבק הזה אם ברצונו לשמור על אורחות חייו במדינה.
- ד"ר רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני ומחבר הספר "הדרך החילונית"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
