נזקי השריפה בהוואי
(צילום: סולה גורדון)
עדי (36) וסולה (51) בר-גיל גורדון ושלוש בנותיהם, בגילי שנתיים עד שש, נותרו חסרי כול לאחר שביתם באי מאווי, מוקד השריפות הקשות הפוקדות את הוואי, עלה באש - ואיתו כל רכושם. "הם הצליחו להימלט מהתופת", סיפרו ראובן וגלית בר-גיל, הוריה של עדי, "אם הם חלילה לא היו בורחים בזמן, זה היה נגמר באסון".
עדי בר-גיל גורדון, שהצליחה להימלט מהלהבות יחד עם בני משפחתה, איתם עברה כעת לחברים, סיפרה: "היה לנו מזל. לפחות מצאנו קורת גג. פחות מחצי שעה אחרי שנמלטנו מהבית - הבית וכל הרחוב עלו באש".
עדי עדיין לא מעכלת את גודל האסון, אולם היא ובעלה בעיקר מודים על הנס שבו המשפחה ניצחה וכולם בחיים - גם אם ללא רכוש או בית. ״אצלנו בשכונה כולם הצליחו לברוח לפני שהאש כילתה את הבתים והרכבים וכל מה שהיה שם", אמרה. "התחושה הייתה מפחידה עד מאוד. רצנו לרכבים עוד לפני שהספיקו להכריז שיש להתפנות. אנשים רצו ברחובות להימלט מהעשן השחור שפקד את כל האזור. זה היה פשוט מפחיד. מכבי האש והמשטרה לא הצליחו להגיע ללב הבעיה לפני כן מעוצמת הרוחות, והשריפה כבר התפשטה ברחובות. הרבה אנשים לא הצליחו להמלט. היה לנו מזל".
עדי מתגוררת כ-10 שנים באי מאווי, שם ילדה את שלוש בנותיה - איירי בת ה-6, שיין בת ה-3 ויהלי בת השנתיים. "לילדות קשה. הן רוצות לחזור לשמלות ולבובות שלהן, לחברים שלהן בשכונה. עוזרים לנו ותומכים מאוד. זה עוזר. זה מטשטש את הטראומה שכולנו נמצאים בה", היא אמרה עוד.
הוריה של עדי, שמתגוררים תושבי צפון הארץ, אמרו: "בעשור האחרון בתנו עדי ובעלה מתגוררים באי, שם נולדו שלוש בנותיהם. עדי עבדה בחנות, והייתה אמורה להתחיל מחר עבודה כסוכנת נדל"ן, וסולה הוא מוזיקאי". גלית סיפרה על האסון שפקד את בני המשפחה, וגרם להם לנטוש את ביתם בלית ברירה. "החתן שלי היה עם הבת והילדות בבית. הייתה מעין סופה. הוא עלה לגג כדי לראות את הנזקים ולתקן אותם, ואז הבחין בלהבות האש המכלות את העיר. מזל גדול שהם אספו את הילדים, לקחו כמה דברים ונסו על נפשם ברכב, הרחק מהבית שעלה באש. שכנים שלהם נשרפו בתוך מכוניות. הם סיפרו לנו שתוך חצי שעה כל השכונה שלהם, שנקראה 'להיינה', נמחקה".
המשפחה, שהצליחה כאמור להימלט, קיבלה קורת גג מחבר, ומתגוררת כעת בבקתה באזור מרוחק. "הם נותרו בלי כלום", סיפרו הוריה של עדי, "כל מה שהיה בבית - הכול עלה באש. עיר שלמה נשרפה, הגן של הנכדות ובית הספר. חברים שם עשו להם מגבית כדי שיוכלו לרכוש מעט מזון". לדבריהם, עברו 12 שעות מורטות עצבים מהרגע שבו שמעו את הדיווחים על השריפה בכלי התקשורת, ועד שבתם עדי הצליחה ליצור עימם קשר. "ראינו תמונות זוועה, הגרוע מכול עבר בראש", סיפרו על החוויה הקשה, "זה היה מפחיד, אנחנו לא מאחלים לאף אחד את מה שעברנו. אנחנו לא ישנים מאז האסון, ראינו תמונות משם - זה נס שהם הצליחו לברוח".
הוריהם של עדי מנסים לגייס מהארץ תרומות עבור המשפחה בהוואי, לרכישת מזון וביגוד. הם כתבו ברשתות החברתיות: "בתנו עדי, בעלה סולה ושלוש הבנות הקטנות, החיים בהוואי, שרדו את התופת של אסון הטבע שהתרחש באי - אך נותרו מחוסרי כול. כל רכושם, הבית, המכוניות, הבגדים, הצעצועים - כל מה שאתם מדמיינים - נשרף כליל. אנו מגייסים תרומות לסייע להם במיידית להמשיך להתקיים. נודה לכם על תרומה באתר Pay Box, בלינק הבא".
הרשויות באי מאווי הודיעו הבוקר כי מניין ההרוגים באסון טיפס ל-80. בשריפה נחרבה כמעט כליל עיירת הנופש להיינה, עיירה היסטורית ששימשה בעבר הרחוק כבירתה של ממלכת הוואי, לפני שהאיים הפכו לטריטוריה אמריקנית ובהמשך לאחת מ-50 מדינות ארצות הברית.
מושל הוואי ג'וש גרין הזהיר הלילה כי מספר ההרוגים עוד צפוי לעלות: עד עתה רוב הקורבנות שנכללו במניין הרשמי התגלו ברחובות העיירה להיינה, ורק אתמול החלו כוחות ההצלה לחפש בתוך כ-1,000 הבתים שנחרבו שם, כשגם כלבים מסייעים להם במבצע הזה. לפי הדיווחים, מאות בני אדם מוגדרים עדיין נעדרים, אם כי ייתכן שהקשר עמם פשוט נותק. "ללא ספק יתגלו קורבנות נוספים. אנחנו לא יודעים להעריך מה יהיה מספר ההרוגים הסופי", אמר הלילה המושל לרשת CNN. על פי קונסול ישראל בלוס אנג'לס, "כלל הישראלים ששהו באזור הוואי אותרו בריאים ושלמים. המשפחות בארץ עודכנו".
