"מהלומת הביפרים" שבמסגרתה התפוצצו שלשום (שלישי) אלפי ביפרים של אנשי חיזבאללה בלבנון ובסוריה, והפיצוצים שנמשכו גם אתמול, שויכו מהרגע הראשון לישראל. נדמה כי בבת אחת כותרות אתרי החדשות המובילים בעולם עסקו במתרחש בלבנון, אך לצד הדיווחים השוטפים הם התקשו שלא להתפלא מיכולות הסייבר הישראליות.
במשך השנה האחרונה עסקו מעבר לים בכישלון המודיעיני בשבעה באוקטובר ובחודשים שקדמו לו, אך מקריאת המאמרים בעיתונות הזרה ניכר כי שוב נזכרו - וגם אנחנו - שישראל הפכה בשנים האחרונות לא רק למעצמת סייבר, אלא גם למדינה שיודעת להפתיע את יריבותיה בעזרת תחכום, נועזות ותחמנות. ynet חוזר למבצעים הגדולים שיוחסו לישראל לאורך השנים.
עידן הסייבר הישראלי
התקיפה הקטלנית נגד פעילי חיזבאללה, שכאמור יוחסה בעולם לישראל, לא אמורה להוות הפתעה למי שעקב באדיקות אחר פעילות הסייבר הישראלית בעשור וחצי האחרונים. הפעולה הייתה רחבה, עמוקה ומתוחכמת, אך היא רק הפעולה האחרונה בשרשרת מתקפות סייבר שמשויכות לישראל ב-15 השנים האחרונות. ומה בכל זאת שונה? עד כה הפעולות שיוחסו למערך הסייבר הישראלי הופנו בעיקר כלפי מערכות - ובדרך כלל בוצעו באיראן.
כך למשל, לפני 15 שנה, יוחסה לישראל פעולה איכותית של החדרת וירוס למחשבים בתוכנית הגרעין האיראנית. הווירוס "סטקסנט" הוחדר דרך פרצות אבטחה למחשבים במתקן להעשרת אורניום בנתנז והשיג שליטה על פעולות המחשב באמצעות ניצול חולשה במנגנון ההדפסה של windows. הווירוס ידע להיכנס למחשבים מבלי שיבחינו בו ולהיחשף רק בעת הפעולה. באופן זה הוא חיבל בבקרת הצנטריפוגות במתקן. לימים הודה נשיא איראן דאז מחמוד אחמדינג'אד כי הפעולה הצליחה לשבש את הפעילות בנתנז. אדוארד סנודן, איש המודיעין האמריקני לשעבר, סיפר כי התוכנה (הווירוס) נכתבה על ידי ישראלים ואמריקנים. בשנים שלאחר מכן הופעל הווירוס במקומות נוספים בעולם, בהם אינדונזיה, הודו ואזרבייג'ן.
בשנים האחרונות נמשך והתעצם השימוש בסייבר במערכה הדיגטלית שבין המלחמות (מב"ם), אותה ישראל מנהלת מול האיראנים. במאי 2020 יוחסה לישראל מתקפת סייבר ששיתקה את פעילות נמל בנדר עבאס, הנמל הימי הגדול באיראן. המתקפה שיבשה את פעילותו לשלושה ימים, וגרמה לנזק כלכלי רב לרפובליקה האיסלאמית, ככל הנראה בתגובה לניסיון מתקפת סייבר על מתקני התפלת המים ומערכות הביוב הישראליים.
ב-10 באפריל 2021, בשלהי שיחות הגרעין האיראניות, הודיע חסן רוחאני, שהיה אז נשיא איראן, כי טהרן מעלה שלב בתוכנית הגרעין. יממה מאוחר יותר התגלתה תקלה במתקן ההעשרה בנתנז, ופיצוץ רב עוצמה הרס לחלוטין את מערכת החשמל הפנימית שלו. אך הפעולה הזו לא הייתה הפגיעה היחידה שיוחסה לישראל.
בשלוש השנים האחרונות התרחשו באיראן מספר תקיפות סייבר נוספות, הראשונה שבהם ביולי 2021, אז הושבתה תנועת הרכבות במדינה. מאות קווים עוכבו ובוטלו ובסוכנות ידיעות איראנית אף דווח כי הפגיעה במערכות המחשב מנעה מנוסעים לצאת מהתחנות באמצעות כרטיסים דיגיטליים. כמעט שנה וחצי לאחר מכן, בדצמבר 2023, פגעה מתקפת סייבר בתחנות דלק רבות בטהרן. קבוצת האקרים פרו-ישראליים לקחו אחריות על המתקפה, שהכתה בבירת הרפובליקה האיסלאמית כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
גם באוגוסט האחרון הרגיעו האיראנים את כוחו של הסייבר, כאשר בנקים ברחבי המדינה הותקפו. בפעולה, שיוחסה גם היא לכוחות הישראליים, נפגע גם בנק מרכזי במדינה. האיראנים התקשו למשוך כסף ולבצע פעולות בנקאיות פשוטות בחשבונם.
חיסול "ראשי הנחש" - והפעולה שהזכירה את הפיצוצים בלבנון
פעולות סייבר רבות בשנים האחרונות יוחסו לישראל, שהשתמשה בהן לכאורה במב"ם מול אויביה. עם זאת, גם בעבר נותר העולם פעור פה לאחר חשיפת מבצעים נועזים שיצאו לפועל גם בעומק שטחו של האויב, ולעיתים אף הגיעו עד ל"ראשי הנחש".
ב-30 באפריל 2018 כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים חריגה, והעולם כולו נדהם כשחשף כי ישראל פרצה לכספות בטהרן וגנבה מסמכים המכילים חלקים מתוכנית הגרעין האיראנית. על פי המידע שנחשף אז, במבצע שתואם מול ארה"ב, הצליחו סוכני מוסד להוציא מאיראן יותר מ-50 אלף מסמכים מודפסים לצד מספר דומה של קבצי מחשב במשקל כולל של כחצי טון. על פי דיווחים זרים ופרסומים של עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן בניו יורק טיימס, החומר הוברח במשאיות לאזרבייג'ן ומשם לישראל.
במשך שנתיים למדו סוכני המוסד את פעילות המחסן שבו הוחזק החומר, כמו גם את לוחות הזמנים של המאבטחים המקומיים, וב-31 בינואר 2018 פרצו אליו. כעבור שש שעות ו-29 דקות בדיוק הם יצאו עם החומר השמור.
ארבע שנים מאוחר יותר, ב-27 בנובמבר 2020, ישראל חיסלה לכאורה את המוח מאחורי תוכנית הגרעין האיראנית, מוחסן פחריזאדה. ההתנקשות ב"אבי פצצת הגרעין" נעשתה מרחוק, כאשר נסע ברכבו הלא משוריין אל ביתו. בתחקיר של העיתון הבריטי Jewish Chronicle נכתב כי הוא חוסל באמצעות נשק במשקל טון, שהוברח לאיראן בחלקים על ידי המוסד. בשבועון הבריטי, שנחשב לעיתון היהודי הוותיק בעולם, נכתב בנוסף שהמוסד התקין את הנשק האוטומטי על טנדר מסוג ניסאן. עוד נכתב שהנשק – שנשלט מרחוק על ידי סוכנים שצפו במטרת החיסול – "היה כל כך כבד מכיוון שהוא כלל פצצה שהשמידה ראיות אחרי החיסול".
הפעולה בלבנון הזכירה פעולה אחרת מהעבר הרחוק, חיסולו של "המהנדס" יחיא עיאש, מהאחראיים להכנסת שיטת פיגועי ההתאבדות. ב-5 בינואר 1996, בעת שהיה בדירת מסתור לא רחוק ממעבר ארז, הוא קיבל שיחה לטלפון הנייד שברשותו. 50 גרם של חומר נפץ רב עוצמה הוטמנו בסוללת המכשיר הסלולרי שלו וחיסלו אותו במקום.
ידה הארוכה של ישראל
עוד קודם לכן, כבר ב-1976, הדהימה ישראל את העולם במבצע נועז על אדמת אוגנדה. חיילי סיירת מטכ"ל שחררו באותו הלילה 105 נוסעים יהודים וישראלים שנחטפו בטיסת "אייר פראנס", והוחזקו בני ערובה באנטבה על ידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינים. הכוחות הישראליים הצליחו לנחות בשדה התעופה, והשתלטו על המתחם.
"מבצע יונתן", שיצא לדרך ב-4 ביולי ונקרא על שמו של מפקד סיירת מטכ"ל סגן-אלוף יוני נתניהו ז"ל, זכה לרצף תגובות נלהבות - וגם לגינויים. צרפת למשל הביעה סיפוק מהמבצע, גרמניה הגדירה אותו ב"פעולת הגנה עצמית" ובבריטניה הכתירו אותו כמשימה בלתי אפשרית. בארה"ב התייחסו לעובדה שנערך ב-4 ביולי, יום העצמאות האמריקני, כאל סמל.
מנגד, מדינות העולם הערבי, ומצרים בראשן, גינוי את המבצע ואף טענו כי הייתה בו מידה של הפקרת חיי אדם ופגיעה ב"לוחמי חירות". ברית המועצות האשימה את ישראל בחדירה למדינה חופשית ובפגיעה בריבונותה של אוגנדה.
פעולה נועזת נוספת של כוחות הביטחון הישראליים באה לידי ביטוי במבצע "זעם האל", מבצע ארוך טווח לחיסול ראשי "ספטמבר השחור", ארגון הטרור הפלסטיני שהיה האחראי לטבח הי"א במינכן. התוכנית החשאית הובלה על ידי ראש המוסד דאז צבי זמיר, ראש הממשלה באותה תקופה גולדה מאיר ויועצה למלחמה בטרור אהרון יריב.
לצורך המבצע הקים המוסד צוות מיוחד שעסק באיתור היעדים והתנקשות בחייהם. ועדה מצומצמת בראשות גולדה אישרה כל חיסול לפני ביצועו, וכך במשך מספר חודשים מצאו שמונה מבכירי ארגון הטרור את מותם בערים שונות באירופה.
בינואר 2010 יוחסה פעולת חיסול נוספת לישראל. מחמוד אל-מבחוח, מראשי חמאס, נמצא מת בחדרו במלון פאר בדובאי. מותו התגלה כעשרה ימים לאחר שהתרחש, כאשר מפקד המשטרה המקומית ייחס את החיסול למוסד. חודש וחצי מאוחר יותר אף פרסמה המשטרה המקומית את תמונותיהם ושמותיהם של 11 סוכנים לכאורה, שנחשדו בהריגתו של מבחוח. גם סרטונים ממצלמות האבטחה פורסמו, ובהן נראו "הסוכנים" מסתובבים במלון לבושים בבגדי טניס ואוחזים במחבטים. מאוחר יותר פורסמו תמונותיהם ושמותיהם של 16 חשודים נוספים. עד לעצם יום זה ישראל לא אישרה את הדיווחים המייחסים לה את פעולת החיסול.
פורסם לראשונה: 23:21, 18.09.24