באיטליה מתאבלים על מותו של הגנרל המוערך קלאודיו גרציאנו בן ה-70, שנמצא אתמול (שני) ללא רוח חיים בביתו ברומא. לרבים, במיוחד מחוץ לאיטליה, הוא זכור דווקא כמי שהיה מפקד כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון אחרי מלחמת לבנון השנייה.
גרציאנו, שעל פי החשד התאבד יום קודם לכן אחרי שלא הצליח להתמודד עם הצער על מותה של אשתו, מריסה, שנפטרה בשנה שעברה, שימש עד לאחרונה כיו"ר תאגיד "פינקנטיירי", המספנה הלאומית האיטלקית. לפי דיווחים מקומיים, הוא שם קץ לחייו באמצעות אקדחו האישי. בתקשורת האיטלקית ציינו היום את מבול שיחות הניחומים שהגיעו למשרדי ההגנה ברומא מלבנון ומישראל. במשך תקופת כהונתו כמפקד כוחות האו"ם בדרום לבנון, התחבב גרציאנו על בכירים רבים בישראל, בצה"ל ובדרג המדיני.
הגנרל גרציאנו מונה למפקד יוניפי"ל ב-2007 וכיהן בתפקיד הרגיש עד לשנת 2010. בהמשך, הוא מונה לרמטכ"ל צבא איטליה ולאחר מכן גם עמד בראש הוועדה הצבאית של האיחוד האירופי. תפקידו, כמפקד יוניפי"ל, היה ליישם בשטח את החלטת 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, לפעול בשיתוף פעולה עם צבא לבנון כדי להביא לרגיעה בדרום המדינה וכן בגבול הצפון בישראל, יחד עם צה"ל, ולהרחיק את אנשי חיזבאללה מעמדותיהם, לפרק את הבונקרים של ארגון הטרור ולנטרל ולמסור לידי צבא לבנון את הרקטות של חיזבאללה שנמצאו בשטח.
בעיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה", הזכירו אתמול כי עיתונאי "ידיעות אחרונות" נחום ברנע כינה את גרציאנו במסגרת ריאיון הפרישה איתו כ"מכבה אש", לאחר שזה הצליח פעמים רבות לפתור משברים רגישים בשטח שהיו יכולים לדרדר את האזור לעימות נוסף בין צה"ל לחיזבאללה.
גרציאנו התראיין פעמיים לברנע. בתחילת תפקידו, תחת הכותרת "האיש שעוצר את חיזבאללה" - אז עם המון אופטימיות לגבי השינוי באזור והניסיון לאפשר לצבא לבנון הרשמי לשלוט בדרום המדינה ובניסיון לרסן את חיזבאללה; ובפעם השנייה, בראיון הפרישה, כאמור, תחת הכותרת "מכבה האש", צוין כי בישראל כל כך היו מרוצים מתפקודו שביקשו מהאו"ם להאריך את כהונתו בחצי שנה נוספת, אך ללא הצלחה.
בריאיון צוין כי גרציאנו הפך "לאיש אמונם של שני הצדדים, שליח ומתווך חשאי, בין צה"ל למטכ"ל הלבנוני ולנשיא לבנון, הרמטכ"ל בדימוס מישל סולימאן. בחזית שיש בה הרבה פירומנים, משני צידי הגבול, הוא היה מכבה האש". גרציאנו אמר אז לברנע כי "חייבים לבנות מצב שבו גם אם אין שלום, אין פיתוי לפתוח במלחמה. אם לא תהיה תנועה קדימה, המצב עלול להיות מסוכן. לכן חשוב שצה"ל וצבא לבנון ישתפו פעולה ושהעולם ילחץ על הצדדים להגיע להסדר של הפסקת אש. אנחנו פתחנו חלון שמאפשר לשתי המדינות להגיע להידברות. חייבים להשאיר אותו פתוח".
מי שהיה איתו בקשר הדוק בתקופת כהונתו הוא ח"כ גדי איזנקוט, שהיה אז מפקד פיקוד הצפון. השניים גם למדו יחד בבית הספר למלחמה בפנסילבניה ב-1996. אתמול הזכיר איזנקוט בהספד שכתב לגרציאנו והגיע לידי ynet ול"ידיעות אחרונות", את "האהבה הגדולה" של הגנרל האיטלקי "לצה"ל ולמדינת ישראל", וציין כי השניים "מיד הפכו לחברים" בזמן הלימודים המשותפים.
"נפגשנו שוב עת מונה למפקד יוניפי"ל בלבנון ואני מפקד פיקוד הצפון. בהמשך מונינו לרמטכ"לים במקביל. שיתוף הפעולה בשני התפקידים היה הדוק והגיע מאהבתו הגדולה למדינת ישראל", כתב איזנקוט. "קלאודיו חבר. אני מצדיע ומעריך מאוד את תרומתך ומחויבותך ליחסים בין המדינות".
