תיעוד: פגיעת טיל היפר-סוני במחסן תחמושת באוקראינה
הכותרות הראשיות בעולם התריעו לא אחת בשבועות האחרונים, על בסיס תדרוכים של גורמי מודיעין בריטים ואמריקנים, שפוטין לא יבחל באמצעים בפלישתו לאוקראינה, וכי קרב היום שיטיל לראשונה גם טילים עם חומרים כימיים וביולוגים.
למרות זאת, לא מעט גורמי ביטחון הרימו גבה כאשר מטוסי קרב מסוג מיג 31 חזרו לפני כשבוע משתי גיחות שונות, לאחר שהשלימו בהצלחה משימה היסטורית בכל קנה מידה.
הם תקפו שני יעדים צבאיים אוקראיניים – מאגר דלק גדול ומחסן נשק תת-קרקעי בדרום המדינה – באמצעות טילי קינז'אל. מדובר בטילים ההיפר-סוניים המהירים בעולם, שהיו ידועים עד כה בעיקר בגרסתם הקרקעית, עם משגרים שקלים יותר לזיהוי מוקדם.
הצבא הרוסי, כך נראה, לא שונה מצבאות אחרים בעתות עימות, גם לא מצה"ל. לפי הערכות של מומחים, גם בישראל, רקטות פשוטות יחסית או טילים מדויקים אחרים יכלו בקלות לעשות את העבודה בשני היעדים שהותקפו.
אבל הצבא הרוסי, והתעשיות הביטחוניות שמאחוריו, רואים באוקראינה גם מגרש משחקים לקידום ו"מבצוע" יכולות, שחלקן לא רק טקטיות אלא גם אסטרטגיות, כמו הטילים ההיפר-סוניים.
במישור הטקטי, אגב, הצבא הרוסי הטיל למערכה, לראשונה מבחינתו, גם טנקים מתקדמים מסוג T-80, עם יכולות הגנה אקטיביות נגד טילי נ"ט, בדומה למערכת "מעיל רוח" הישראלית. אב הטיפוס שנזרק לבריכה האוקראינית הקפואה בשבועות האחרונים ספג פגיעה בשלב מוקדם יחסית.
זאת הסיבה ששיגור הטילים ההיפר-סוניים מהווה מהלך כפול מבחינת הרוסים. ירי שהוא ניסוי מבצעי מוצלח להוכחת יכולת, וגם מסר מרתיע לאוקראינה ולמערב – שלא נס לחו של הארסנל הרובי, ובחלק מהמקרים יש לו גם יתרון מול נאט"ו, כמו במקרה המדאיג של טילי הקינז'אל.
ההצהרות הרוסית - והספקות
לפי הגרסה הרשמית במוסקבה, הטילים ההיפר-סוניים מדגם קינז'אל יכולים להגיע למהירות של 10 מאך, כלומר פי 10 ממהירות הקול (כ-15 אלף קמ"ש בתנאים מסוימים). עם זאת, על בסיס שני השיגורים באוקראינה, במערב מעריכים שהיכולת מעט מוגבלת וכי המהירות המרבית הממשית של הטילים לאחר שיגורם מהאוויר מגיעה ל-8-7 מאך. זו עדיין מהירות שיא ברמה עולמית עבור חימוש שמשוגר ממטוס.
10 צפייה בגלריה
טיל קינז'אל בפעולה במהלך ניסוי. במוסקבה טוענים שיכול להגיע למהירות של 10 מאך
(צילום: AP)
"בשני השיגורים האחרונים זה הגיע למהירות של 8-7 מאך למשך 50-40 שניות בגובה של 150-100 קילומטרים, ואז הטיל החל לרדת, לאבד מהירות, ולצבור אותה מחדש ל-4-3 מאך לקראת הפגיעה", הסביר מומחה ישראלי שביקש להישאר בעילום שם.
יש מומחים שספקנים אפילו יותר. "מבחינת ההגדרות היבשות זה אכן טיל היפר-סוני, כי מהירותו אכן עוברת את 5 מאך. להערכתי הוא לא יגיע למהירות 10 מאך, וגם במהירות 8-7 מאך המנוע שלו לא יחזיק יותר מדקה", העריך מומחה ישראלי שעוסק בתחום בתעשיות הביטחוניות.
הטווח הטרנס-אטלנטי של הטיל ההיפר-סוני, עד 2,000 קילומטרים לפי הגרסה הרשמית של מוסקבה, יכול לרמוז על ייעודו המקורי, אם כי אפקט ההרס שלו לא גדול בהכרח. רדיוס הפגיעה במטרה כמו מחסן תחמושת או בונקר רגיש יכול להגיע לכמה עשרות מטרים, אך ברמת דיוק של מטר אחד, כמעט נקודה, ביחס למטרה.
10 צפייה בגלריה
מטוס מיג 31 עם טיל קינז'אל. "זה טיל כבד יחסית, אבל כבר בוצע בו שימוש מפלטפורמה קרקעית"
(צילום: AP)
"זהו טיל כבד יחסית, אבל כבר בוצע בו שימוש מפלטפורמה קרקעית, בעיקר במלחמה לפני כשנה וחצי בין ארמניה לאזרביג'אן", הוסיף המומחה מהתעשייה הביטחונית. "בגרסה הקרקעית של הטיל טווח הירי הוא עד 500 קילומטרים, כך שכדאי לקחת בערבון מוגבל את ההבטחה הרוסית לטווח של 2,000 קילומטרים".
מומחים מעריכים שראש הביות של הטיל מונחה על ידי GPS, אך הרוסים יכולים לנווטו גם על ידי ראש אלקטרו-אופטי, על בסיס תמונת המטרה, וכך להימנע משיבוש מעופו על ידי לוחמה אלקטרונית שמשבשת GPS.
הטיל מסוגל להמריא לגובה של כ-150 קילומטרים, לעומת גובה של 45 קילומטרים בגרסה היבשתית, ולשאת כחצי טון חומר נפץ, כך שהוא פחות רלוונטי להפצצות שטח ויותר למטרות ממוקדות.
יש מומחים שסוברים כי הגרסה הבסיסית של הקינז'אל מבוססת ככל הנראה על טילי האיסקנדר, ובפועל רוסיה עומלת בשנים אלה על פיתוח טיל היפר-סוני חדש לחלוטין, תוך ניסיון להלביש עליו תצורה חמקנית שתקטין עוד יותר את הסיכוי שלו להיות מזוהה על ידי מכ"ם אויב.
"זה טיל גולש-מדלג חד שלבי אחוד ייעודי, לא בדיוק העתק של טיל קרקעי דוגמת האיסקנדר", טען מנגד יאיר רמתי, לשעבר ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון. "תדמיין חלוק נחל שמקפץ על המים במסלול שטוח, כך הטיל הזה נע על גבול האטמוספירה ומתמרן על ידי כנפוני ניהוג".
האתגר הגדול – והפתרון הישראלי?
"כבר היום קשה מאוד עד בלתי אפשרי לזהות בשלב סביר את הקינז'אל, מאחר שהוא צובר מהירות אדירה, גדולה יותר מזה של המטוס ששיגר אותו, ואף מתמרן באוויר", הסביר מומנה ישראלי.
לדבריו, "הכוחות המערביים יכולים אולי לגלות את הטיל הבליסטי הזה במעופו, אבל בשלב מאוחר יחסית, ובטח שלא ליירט אותו", הוסיף המומחה. "יש לטיל יכולות לבצע תמרונים חדים, בניגוד לנתיב התלול-מסלול הרגיל של עלייה וירידה של טיל רגיל. גם לסינים יש טילים דומים, וזה אמל"ח שמטריד מאוד את המערב".
אתגרי היירוט של מערכות תקיפה היפר-סוניות נעוצים בעיקר בתחום הגילוי וחיזוי המסלול שלהן. בפועל, טילים היפר-סוניים מכל הסוגים מחייבים עקיבה רציפה אחר תמרוניהם. "ייתכן שמערכות יירוט דוגמת שרביט קסמים או כיפת ברזל יצליחו בקלות רבה יותר להתאים עצמן להתמודדות עם סוגי איום אלו", אמר רמתי, שבמשך עשורים הוביל את פיתוח מערכות ההגנה האווירית חץ, כיפת ברזל ושרביט קסמים.
הטילים ההיפר-סוניים של רוסיה נמצאים כבר זמן רב ברמה מבצעית. "הקינז'אל מבצעי ברוסיה מזה כשנתיים ולרשותה כבר שתי טייסות מיג 31 הנושאות את הטילים הללו וטייסת שלישית בדרך. להערכתי, טווחו המירבי של הטיל מאות קילומטרים, ומתחת לאלף קילומטרים", הסביר רמתי.
"מכיוון שמדובר בטילים שעולים לרוסים מיליוני דולרים לטיל, סביר שהצבא הרוסי לא ישתמש בהם שוב כל כך מהר, כחלק מכלכלת הקרב. אם יעשה בהם שימוש בשלישית, המטרה תצטרך להיות מאוד איכותית", העיר המומחה הישראלי.
לדבריו, "הצבא הרוסי פרס את הטילים ההיפר-סוניים הללו גם בבסיס חמימים שבצפון סוריה, ובעיקר ממשגרים קרקעיים, זאת כחלק ממטריית ההשפעה וההרתעה הרוסית במזרח התיכון".
מרוץ החימוש בעיצומו
היכולת של הטילים ההיפר-סוניים אמורה להדאיג את ישראל. "זו יכולת שנפוצה אצל מדינות שאינן שלוש המעצמות. צפון קוריאה כבר הציגה דגמים שפיתחה בעצמה, ואף ערכה בהם ניסויים מוצלחים", אמר רמתי. "המרוץ ההיפר-סוני כולל גם את צרפת, גרמניה, הודו, אנגליה ואוסטרליה שפועלות בתחום או שכבר ערכו ניסויי טיסה. זו רק שאלה של זמן עד שהיכולת תגיע למזרח התיכון".
דווקא ארה"ב, לדברי רמתי, טרם הצליחה לפתח מערכות תקיפה, עקב פיגור בהחלטות ובביצוע פרויקטים. "חרף השקעות של מיליארדי דולרים, רוסיה וסין מקדימות אותה ב-5 עד 10 שנים לפחות".
"לפני כעשרים שנה ארה"ב החלה בפיתוח יכולות כאלו, אך היא התקשתה להתמודד עם כשלים שמתרחשים באופן טבעי בטכנולוגיה חדשנית שכזו", הסביר רמתי. "הסיבות לכך נעוצות בגישות פיתוח שמרנית ונוקדנית לצד מבקר מדינה אגרסיבי. התוצאה – כל מיזמי ההדגמה והניסוי הופסקו, לרבות טיל השיוט ההיפר-סוני של בואינג, ה-X-51".
לפי רמתי, ארצות הברית נערכת לגילוי ועקיבה בלבד של טילים היפר-סוניים, זאת מתוך ראייה עולמית גלובלית הנשענת על נכסיה בחלל. לכן, עדיין אין השקעות אמריקנית במערכי יירוט של טילים היפר-סוניים. "אין לאמריקנים תוכנית אמיתית מתוקצבת ליירוט טילים היפר-סוניים. קשה לראות פתרון יירוט אמריקני יעיל ומבצעי בעשור הקרוב".
בישראל מעריכים כי ריכוז מאמץ של תעשיות ביטחוניות במערב במרוץ החימוש שייפתח נגד הטילים ההיפר-סוניים שמשוגרים מהאוויר יוכל להביא למענה באמצעות יירוט. "זה ידרוש התאמות וייתכן שאפילו פיתוח מההתחלה של מערכות הגנה אווירית קיימות", הסביר מומחה שעוסק בתחום.
"כך או כך, זה לא נשק שובר שוויון בסוג כזה של עימות עם קרבה בין שתי המדינות, בטח לא בהשוואה בין מחיר המטרות לעלות החימושים הללו", הוסיף. "אם ייעשה שימוש נוסף בטיל הזה סביר שהוא יופנה למטרות יותר אסטרטגיות כמו תחנות כוח או בסיסים אוויריים של אוקראינה".
בינתיים, ברוסיה עמלים מאחורי הקלעים על פרויקט שנחשב סודי ביותר – גרסה חדשה ואימתנית לטילי השיוט הימיים "צירקון" לטווחים של כאלף קילומטרים ועם יכולת לעוף למטרה באופן כמעט בלתי נראה, מגובה נמוך, ובמהירות של עד 9 מאך – גם ממשגר יבשתי. לפני כשנתיים הכריזה רוסיה על התקדמות בפרויקט, אך לפי שעה הוא טרם הוטל למערכה.
