ביום רביעי האחרון פשטו על גבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה מאות מפגינים. המשפט הזה אולי מעורר תחושת דז'ה וו לשנת 2021, אבל במקרה זה, במקום טראמפ, מדינת ישראל על המוקד, כגורם המניע. חמושים במגפונים וחולצות "יהודים קוראים להפסקת אש עכשיו", המפגינים הסתובבו במסדרונות וקראו "תנו לעזה לחיות", ו"לא בשמי", עד שהמשטרה עצרה 305 מהם. כמה ימים לפני כן, בברוקלין, ניו יורק, כ-100 מפגינים נעצרו מול ביתו של מנהיג הרוב בסנאט, צ׳אק שומר, בזמן שסעד ארוחת שישי, רגע לפני שטס לביקור תמיכה בישראל. הם חסמו את הכניסה לרחוב, צעקו "טיהור אתני" ופרשו כרזה ענקית שעליה נכתב "יהודים אומרים: הפסיקו את רצח העם בפלסטינים".
על רקע התמונות שזרמו לרשתות החברתיות של אוטובוסים מלאים במפגינים אזוקים שמובלים לתחנת המעצר, צייץ ארגון "קול יהודי לשלום" (Jewish Voice for Peace) כי בין העצורים ישנם "רבנים, פוליטיקאים, חוקרים וצאצאי ניצולי שואה, בגילי 80-20".
8 צפייה בגלריה
הארגונים היהודיים שמפגינים נגד ישראל
(צילום: ALEX WONG / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
הכותרת
כלי הסברה או שירות לטרור: הדילמה הישראלית עם אל ג'זירה
26:01
טל פרידן הייתה אחת העצורות. "סבא וסבתא שלי היו ניצולי שואה מהונגריה, והם אמרו לי ש'לעולם לא עוד'. עבור היהודים צריך להיות גם 'לעולם לא עוד' עבור אף אחד".
גם ג'סיקה מרפי, סטודנטית לרפואה בת 27 שאיבדה את אביה בפיגוע ב-11 בספטמבר, הייתה בין המפגינים. היא עשתה זאת כי הרגישה רע עבור הישראלים וגם עבור הפלסטינים. היא מודאגת מכך שנוצרת דיכוטומיה שקרית, לפיה אחד תומך בטרור והשני תומך במדינת ישראל האכזרית. "אני מרגישה שישראל עושה טעות דומה לזאת שעשתה ארה"ב אחרי ה-11 בספטמבר. פשעי מלחמה, גם אם הם מחרידים, אינם נותנים למדינות זכות לבצע פשעים משלהן. ברור שהתקיפות של חמאס היו פשע מלחמה. אבל זה לא מצדיק פשעי מלחמה על ידי ארה"ב בעיראק או על ידי ישראל בעזה", אמרה מרפי.
ההפגנה בגבעת הקפיטול בשבוע שעבר
אותו ארגון, JVP בקצרה, גם לא הסתיר את מעורבותו בהפגנה הפרו-פלסטינית ההמונית שהתארגנה בטיימס סקוור יומיים בלבד לאחר תחילת מתקפת החמאס, כשעוד מתנהלים קרבות בשטח. חברת הקונגרס ראשידה טליב, אחד הקולות המבקרים הבולטים ביותר נגד ישראל בקפיטול, נאמה במהלכו וחטפה לאחר מכן ביקורת על חוסר רגישות מצד נציגי ציבור רבים כמו ראש העיר אריק אדמס ומושלת המדינה קת'י הוקול. אפילו עמיתתה ל"סקווד" הפרוגרסיבי, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז אמרה כי "הקנאות ושנאת האחר שהתבטאו בטיימס סקוור ביום ראשון היו בלתי מתקבלים על הדעת ורק מזיקים ברגע קשה זה".
מדי יום שעובר מאז אותו יום שבת שחור, הולכות ומתרבות ההפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי העולם, ולפחות בכל הנוגע לזירה שבארצות הברית יש שני ארגונים יהודים דומיננטיים שדוחפים מאחורי הקלעים, מניידים פעילים ומזרימים מימון למחאה. אותו "קול יהודי לשלום" מצטרף ל- IfNotNow (INN), ארגון יהודי-אמריקאי שמתנגד "לכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברצועת עזה". השניים אומנם לא יחידים במערכה, ומצטרפים לשורה של ארגונים חברתיים ופרו-פלסטינים כמו "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP) והמפלגה הקומוניסטית (Party for Socialism and Liberation (PSL, אבל הנוכחות שלהם מזרימה חמצן למחאה ומהווה צידוק למוחים שלא מדובר כאן על קרב דתי בין מוסלמים ליהודים.
בעוד ששני הארגונים היהודים מתגאים בתואר "אנטי-ציוניים" שתומכים ב-BDS, לפחות לפי המימון העיקרי שלהם נכון יותר לקטלג אותם כארגונים פרוגרסיביים עם מיתוג יהודי. לא מעט ממקורות ההכנסה שלהם מגיע מקרנות שלא בהכרח שמות דגש על הפעילות העיקרית שלהם נגד ישראל, אלא יותר על מטרות משניות, כמו קידום חוקי פרטיות בארצות הברית, התאגדויות עובדים והרבה הרבה הפגנות נגד רון דה סנטיס.
כך למשל החל משנת 2019 ועד היום, JVP קיבלה 340 אלף דולר מקרן האחים רוקפלר, המשפחה אולי החזקה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, ו-75 אלף דולר מקרן Tides, שממומנת בין השאר על ידי המוזיקאי פיטר באפט, הידוע פחות בשל כישרונו הווקאלי ויותר בשל היותו בנו של המיליארדר וורן באפט. שתי הקרנות האלה מגדירות עצמן פרוגרסיביות ומתמקדות בתחומים כמו קידום דמוקרטיה, איכות הסביבה, שירותי בריאות, זכויות עובדים, מהגרים, להט"ב ונשים. למעט התרומה שלהן ל-JVP ול-INN, הן בקושי פעילות בעולם הפילנתרופי היהודי או הישראלי.
בנוסף, ברשימת התורמים של JVP לאורך השנים נמצאת גם קרן בן אנד ג'ריס של מייסדי חברת הגלידה - אם כי בסכומים זניחים יחסית של כמה אלפי דולרים בלבד. גם קרנות הצדקה של ענקיות הפיננסים האמריקאיות ואנגארד (Vanguard) וצ׳ארלס שוואב (Schwab) תרמו יחד מאות אלפי דולרים לארגון לאורך השנים.
כשזה נוגע ל-INN, הארגון הקטן מבין השניים, קרן האחים רוקפלר תרמה מאז 2019 ועד היום כ-160 אלף דולרים, ואילו Tides כ-45 אלף. "הקרן החדשה לישראל", בגיבוי המיליארדר ג'ורג' סורוס, תרמה 35 אלף דולרים דרך הקרן שלה ליהדות פרוגרסיבית.
תומכים ב-BDS והזמינו מחבלת לנאום
מי אלה צמד הארגונים היהודים שדוחפים את המחאה האנטי ישראלית בארצות הברית? ראשית, "קול יהודי לשלום", שנחשב לארגון האנטי ציוני היהודי הגדול בעולם, עם למעלה מ-60 אלף חברים פעילים ב-70 סניפים שונים ברחבי אמריקה, ותקציב של יותר מארבעה מיליון דולר בשנה. הוא מככב מדי בשנה ברשימת "עשרת הארגונים האנטי-ישראלים המובילים בעולם" של הליגה נגד השמצה ובשנת 2018 נכנס לרשימה השחורה של מדינת ישראל, שאוסרת כניסה של פעילי BDS לתחומיה. הארגון מגדיר את עצמו כ"אגף היהודי" של תנועת הסולידריות הפלסטינית, כשהמטרה הרשמית היא "לסיים את הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים ולהבטיח ביטחון והגדרה עצמית הן לישראלים והן לפלסטינים". באתר הרשמי של הארגון גם מצוין בגאון כי התנועה תומכת רשמית בסרבנות גיוס וב-BDS ופועלת לקידום חרם על ישראל.
התנועה נוסדה ב-1996 בסן פרנסיסקו על ידי שלוש סטודנטיות יהודיות מאוניברסיטת ברקלי - ג’וליה קפלן, ג'ולי איני ורייצ'ל אייזנר - ובין חברי הוועד שלה פחות או יותר מהיום הראשון נמצאים הפילוסוף נועם חומסקי, הסופרת נעמי קליין, היוצר חתן פרס הפוליצר טוני קושנר ("מלאכים באמריקה" ו"מינכן") והשחקן וואלאס שון, הידוע בעיקר כקולו של רקס בסדרת סרטי "צעצוע של סיפור".
האסטרטגיה של JVP, כפי שהוצגה בעבר בתקשורת על ידי אחת ממנהליו, היא "לתקוע טריז בתוך הקהילה היהודית בארה"ב, במטרה ליצור רושם של קיטוב בנוגע לישראל". הטקטיקה היא "לדלל את התמיכה בישראל בקרב הקהילה היהודית במטרה להפחית ואף להפסיק את התמיכה הכלכלית, הצבאית והפוליטית של ממשלת ארה"ב בישראל". זה נעשה על ידי הרמת הפגנות, עצומות, עצרות וכנסים, כמו גם פעילות ענפה בקמפוסים בשיתוף ארגוני סטודנטים פרו-פלסטינים ולהט"ב, פעילות בכנסיות, בדירקטוריונים של חברות מסחריות גדולות וכמובן אונליין. שם הארגון משתמש לעיתים קרובות בדימויים אנטישמיים: במאי 2022, למשל, פרסם הארגון ברשתות החברתיות שלו קריקטורה שעוררה סערה ומציגה חיילים ישראלים שותים את דמם של פלסטינים מתים. אבל עוד הרבה לפני כן, פעילות הארגון לאורך השנים רצופה במחלוקות. זכור במיוחד הרגע בשנת 2017 שבו הזמין הארגון לנאום בכנס השנתי שלו את המחבלת רסמייה יוסף עודה, שרצחה שני ישראלים על ידי מטען חבלה בסופרמרקט בירושלים ב-1969, ושוחררה לאחר מכן במסגרת עסקת שבויים.
מיד לאחר תקיפת החמאס האחרונה ב-7 באוקטובר הצהירו כמה פעילים מרכזיים של הארגון כי פעולות חמאס עולות בקנה אחד עם "זכותם של הפלסטינים להתנגד". המנכ"לית הנוכחית, סטפני פוקס, והמנהלת הפוליטית, בת' מילר, אמרו שתיהן כי "הגורם השורשי" לאלימות היא ישראל.
"הקול היהודי לשלום" רואה את עצמו כפטרון הוותיק של IfNotNow (INN), ונותן לו להוביל את המאבקים הלוחמניים שלו. מאז תחילת המלחמה בדרום, הרטוריקה והפעולות של האחרון הפכו חריפות יותר ומתמקדות בהפרות זכויות האדם ו"טבח עם" שישראל - "משטר אלים וצמא דם״ - מבצעת בעזה. חברי הארגון מעודדים התנגדות פרו-פלסטינית אלימה, צובאים על שבתות בבתי כנסת ומשרדי מנהיגים ופוליטיקאים - כולל סגנית הנשיא קמאלה האריס. מספר פוסטים של השלוחות המקומיות של הארגון היללו במפורש את פעולות הטרור ותעוזת החמאס על מצנחי הרחיפה שלהם.
IfNotNow (INN), ששמה נגזר מהפתגם של הלל הזקן: "אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?" - הוקמה ב-2014 בעקבות מבצע צוק איתן. כמה צעירים יהודים, בהם סימון צימרמן, הדוברת לשעבר של הסנטור הפרוגרסיבי היהודי ברני סנדרס, ועוד כמה יוצאי שדולת J-Street, רצו למחות על מה שהם הגדירו "תגובה חסרת פרופורציה" של ישראל לירי הרקטות של חמאס. הפוקוס העיקרי של התנועה הוא המאבק בכיבוש בגדה המערבית, שבעיניהם "בלתי ניתן להגנה מבחינה מוסרית". "אנחנו תנועה של יהודים-אמריקאים המארגנים את הקהילה שלנו כדי להפסיק את תמיכת ארה"ב במערכת האפרטהייד של ישראל ולדרוש שוויון, צדק ועתיד משגשג לכל הפלסטינים והישראלים", נכתב באתר הארגון. חבריו רואים בממסד היהודי-האמריקאי תומך או שותף להנצחת הכיבוש ומסבירים כי מוסדות יהודים מהזרם המרכזי "מספקים מסך עשן לקואליציה חזקה שמנצלת אירועים טראומטיים בעבר ובהווה שלנו, כמו השואה, כדי לתמוך בישראל". הסרט הדוקומנטרי "ישראליזם", שמנסה לשכנע יהודים להתנגד לישראל, עוקב בין השאר אחר מייסדי הארגון.
צורת הפעולה של הארגון היא מעין פעילות גרילה יצירתית לשיבוש אירועים והתכנסויות. למשל תקיעת השופר במהלך שימוע בסנאט לקראת השבעתו של השגריר בישראל אז, דייויד פרידמן, או התפרצות לעברו של כותב הטורים של "ניו יורק טיימס" ברט סטיבנס במהלך נאום שלו בבית כנסת. ב-2017 גורשו כמה פעילים מהמוזיאון הלאומי להיסטוריה של יהודי אמריקה בפילדלפיה לאחר שיצרו בו "תערוכת פופ-אפ על 50 שנות כיבוש". ב-2020 הארגון נתן את החסות לטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, שמתקיים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ו"מבקש לזכור ולהכיר בכאבם של שני הצדדים בסכסוך".
בין לבין מארגנת התנועה - באמצעות תשעת סניפיה ברחבי הארצות הברית ותקציב שנתי של כ-600 אלף דולר - גם לא מעט הפגנות. הן הלכו וגברו בתקופתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ובשנים בהן בנימין נתניהו מכהן כראש ממשלה. יש לארגון גם היסטוריה מורכבת עם ארגון "תגלית", שאותו הם מכנים "ארגון הנוגד את המוסר היהודי". מדי פעם לפעם מסתננים כמה מחבריו למסע הממומן בארץ ישראל ואז פורשים ממנו באקט מחאה פומבי לטובת סיורים של "שוברים שתיקה" או "שלום עכשיו". בקמפיין שהשיק הארגון בעבר הוא טען שתגלית "מסתירה מאיתנו את האמת על ישראל" וכי "הדור שלנו לא ירשה לעצמנו ליפול למניפולציות על ידי תורמים מהימין וממשלה רדיקלית שמספרים לנו סיפור על ישראל ויהדות שמעניק לגיטימציה, מצדיק או פשוט מתעלם מהכיבוש". אחת הפעילות המסתננות התלוננה ש"נתנו לנו מפה של ישראל שאין בה גבול של הגדה המערבית. זה מאוד מצער כי יש כאן הזדמנות של צעירים אמריקאים לשמוע על מה שקורה".
