בנט על הניסיונות האיראניים
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
בשב"כ ובפרקליטות מדגישים כי חמשת הישראלים שהיו בקשר עם המודיעין האיראני חשדו לעיתים שלא מדובר בצעיר איראני שמתעניין בישראל - וכתבי האישום שהוגשו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבירה מייחסים להם עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה שעלולה להיות לתועלת האויב וסיוע למסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב.
בקהילת יוצאי איראן בישראל קיבלו בתדהמה את הודעת שירות הביטחון הכללי. "פרשת הריגול הזאת מזעזעת את הקהילה", סיפר ל-ynet יו"ר ארגון הגג של יוצאי איראן בישראל, ציון חסיד. "ידענו שהם מחפשים אותנו, אבל לא האמנתי שיצליחו לחדור עד כדי כך לקהילה שלנו". חסיד מוסיף כי הוא מכיר את חמשת הנאשמים ואמר שחשוב לו להדגיש שיהודי איראן לא יעלו על דעתם לפגוע בביטחון המדינה. "יכול להיות שמישהו הפיל אותם בפח, הם באמת שלחו תמונות אבל לא הייתה להם כוונה לפגוע", אמר.
הוא ציין כי בעבר התרחשו מקרים דומים שבהם איראנים יצרו קשר עם ישראלים והציגו עצמם כיהודים. "הם פונים לאנשים תמימים, לא משכילים, שיודעים שאפשר לנצל", אמר. גם על הצילום בטקס צבאי שהועבר לאיראנים אמר כי ייתכן שחשבו שמדובר בשיתוף חברי הקהילה בגאוות המשפחה. חסיד אמר כי הוא חושש שהפרשה "תוציא שם רע" ליוצאי איראן, ואילו ידע שדבר כזה עלול לקרות, היה מזהיר יותר את בני הקהילה.
דודו מוטאי, בן הקהילה שפעיל בעמותת יוצאי איראן, הוסיף כי הוא שמח שמערכת הביטחון הייתה ערנית ועלתה על הניסיון לגייס את הישראלים לטובת המודיעין האיראני. "זה לא סוד שמנסים לגייס יהודים שעלו מאיראן", ציין. "אבל אנחנו ישראלים לכל דבר ועניין".
הציעה עזרה בגיור ועלייה לארץ
שני הנאשמים הראשונים ששב"כ פירט עליהם הם בני זוג ממוצא פרסי שעלו לארץ ב-1987 וב-1996, הורים לשלושה ילדים שעובדים כנהג מונית וכאם בית בבית ספר שגם שידרה ברדיו. האיראנים, שפתחו את הפרופיל "ראמבוד נמדר", יצרו עם השניים קשר כבר ב-2014 כשהציעו חברות לאישה דרך הפייסבוק, והחליפו איתה טלפונים כדי לשוחח בוואטסאפ.
בפרקליטות ציינו כי האישה ידעה ש"ראמבוד" פועל מטעם השלטונות האיראניים, ולמרות זאת אמרה לו ששירתה בחיל המודיעין, ושלחה לו פריטי מידע, תמונות וסרטונים לבקשתו. בתמורה, צוין בכתב האישום, קיבלה ממנו מידע על המתרחש באיראן כדי לדווח לקהל המאזינים בערוצים שבה שידרה עם בעלה.
אותה ישראלית הונחתה לצלם את שגרירות ארצות הברית בתל אביב, ולצורך כך בעלה הסיע אותה לאזור וסייע לה. כמו כן, בפרקליטות ציינו כי הוא היה מודע למשימות האחרות שקיבלה מ"ראמבוד".
עמודי הרשת שבהם השתמש "ראמבוד":
"ראמבוד" דאג להציג את עצמו כמוסלמי עם חברים יהודים, והציג שמות של סוחרים יהודים, עסקים ומוסדות חינוך יהודיים בטהרן שהישראלית הכירה. כמו כן, הוא ביקש ממנה לברר עבורו על הליכי עלייה לארץ, אך היא דחתה אותו ואמרה שאין לה זמן לעסוק בכך בשל עבודתה העיתונאית וחיפוש מקורות אמינים על הנעשה באיראן. "ראמבוד" הציע שימסור לה את המידע שהיא מחפשת בתמורה למידע על שיטת הממשל הישראלית ועל התנהלות החברה הדמוקרטית בארץ.
"במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום", נטען, "העביר ראמבוד לנאשמת מפעם לפעם הודעות וואטסאפ ובהן דיווחים על הנעשה באיראן, על המצב הכלכלי ושער המטבע, וכן שלח לעיתים צילומים של עיתונים המתפרסמים באיראן. את המידע שקיבלה הנאשמת הציעה לעיתים לבעלה, על מנת שזה ישדר את המידע המתקבל בשידוריו". בנוסף, בפרקליטות אמרו שהציעה את המידע שקיבלה גם לעמיתיה המשדרים בערוצי שידור אינטרנטיים בפרסית. בכתב האישום צוין כי היא אף הציעה ל"ראמבוד" לעלות לשידור בשם בדוי - אך הוא סירב.
אף שהציגה את עצמה כחיילת באגף המודיעין, הנאשמת הודתה לבסוף שכלל לא שירתה בצבא - אך סיפרה שבנה עתיד להתגייס. "ראמבוד" ניהל איתו שיחת וידאו בוואטסאפ שבה החמיא לנער על המבטא הפרסי שלו
נטען כי "חרף חשדה של הנאשמת כי ראמבוד קשור לגופי שלטון באיראן, נוכח טיב הקשר, נושאי העניין והמשימות שהטיל עליה, ולא יאוחר מקבלת משימות צילום בסיסי צבא שתתואר בהמשך, נענתה הנאשמת לבקשותיו של ראמבוד, ביצעה פעולות והעבירה לו מידע, ביודעה שהוא פועל מטעם מדינת אויב".
לאחר שהעביר לה את המידע שעניין אותה, הנאשמת ניסתה לברר על הליכי גיור באיראן ועל עלייה לארץ, והפנתה את "ראמבוד" לרב בית כנסת בטהרן כדי שידריך אותו בהליכי גיור ובהמרת דת באיראן. כעבור פרק זמן מסוים הוא עדכן את הישראלית שהגיור לא מתקדם, וביקש ממנה להכיר לו ישראליות כדי שיתחתן עם אחת מהן - ויוכל לעלות לארץ. הוא אף החמיא לה על המראה שלה, ביקש תמונות אינטימיות והציע להיפגש בטורקיה.
צילמה סידורי אבטחה ושגרירות אמריקנית
האיראנים ביקשו מהנאשמת להעביר צילומים של כריכות של תעודות זהות, כש"ראמבוד" כינה את סמל המדינה "חנוכייה". בהמשך היא צילמה עבורו את סניף משרד הפנים בראשון לציון, שם עבדה מכרה שלה, מאחר שביקש תיעוד להתנהלות של משרד ממשלתי. כשסיפרה על כך לבעלה, הוא כעס עליה והציע לה לנתק את הקשר עם "ראמבוד" - אך היא סירבה.
כמו כן, נטען, היא העבירה מידע על מערך הרפואה והביטוח הלאומי בישראל, והסבירה שגם אזרחים ערבים זכאים לתשלומים מהמדינה. כשצילמה עבורו תמונה של סניף הביטוח הלאומי בחולות - הוא התפלא שמדובר בבניין עם מראה פשוט.
האיראנים ביקשו מהנאשמת לצלם את אולפן שידורי הרדיו שבו עבדה, והיא נענתה לבקשתם. בהמשך כתב האישום פירטה הפרקליטות עוד שורת מקרים שבהם נענתה לבקשות, בין היתר צילום של שומרים בכניסה לקניונים, נהלים של פתיחה באש ותיאור המדים של המאבטחים, אף שידעה שהדבר עלול לסייע לביצוע פיגוע.
אף שהציגה את עצמה כחיילת באגף המודיעין, הנאשמת הודתה לבסוף שכלל לא שירתה בצבא - אך סיפרה שבנה עתיד להתגייס. "ראמבוד" ביקש לשוחח איתו, והשניים ניהלו שיחת וידאו בוואטסאפ שבה החמיא האיראני לנער על המבטא הפרסי שלו. הוא המליץ לנער להתגייס למודיעין הצבאי, והמליץ לאמו להשתמש בקשריה כדי שכך יהיה.
"ראמבוד" התעניין גם במיקומים של בסיסים צבאיים בתל אביב, בבאר שבע ובחיפה, אך הישראלית סירבה להעביר לו תמונות שלהם. הוא שאל אותה אם היא מכירה מקום בשם "קריה" או "חרייה", כשהתכוון לקרייה בתל אביב, וביקש ממנה לצלם אותה עבורו - וסורב. גם על בית החולים "איכילו" (הטעות במקור) שאל את הישראלית - ששלחה לו את סמל בית החולים בתמונה שמצאה באינטרנט.
בשל התעניינות האיראנים בתפקידו של בן הנאשמת בצבא, היא שלחה לבקשתם צילומים מטקס צבאי בדרום שבו השתתף הבן, וכן את תעודת החוגר שלו ואת הדסקית הצבאית
בנוסף, האיראנים ניסו להשיג דרכה גם את כתובת המייל של בנימין נתניהו, אז ראש הממשלה, לברר את שמות יועציו, מיקומי המטות של המוסד והשב"כ, את כתובת הבית והטלפון של הרמטכ"ל אביב כוכבי, ואת תמונת מעון ראש הממשלה בירושלים. "ראמבוד" ביקש ממנה מידע גם על ההפגנות שהתקיימו בבלפור, ושאל אותה מדוע לא משתתפת בהן.
הנאשמת אישרה בשיחתה עם האיראנים כי יש לה קרובי משפחה המשרתים בגופי ביטחון - אך סירבה להרחיב על אודותיהם. לשאלתם על הגיוס למוסד ולשב"כ הסבירה כי הדבר מצריך שירות צבאי, הצטיינות בלימודים ובדיקות רקע מקיפות. בפרקליטות ציינו כי את ההתכתבויות הארוכות בין השניים סיימה הישראלית דווקא כשמאסה בבקשות החוזרות והנשנות של האיראני ששוחח איתה לתמונות אינטימיות - ובחרה לחסום את הפרופיל שלו בפייסבוק, בוואטסאפ ובאינסטגרם.
הקימה מועדון ליוצאות איראן - וקיבלה 3,000 דולר במהלך נופש בטורקיה
שתי נאשמות נוספות הן ישראליות שעלו בשנים 1992-1991 מאיראן, ששוחחו עם "ראמבוד" דרך פייסבוק - שם הציג את עצמו כקבלן יהודי אמיד מטהרן. אחת מהן קיבלה מהאיראנים 4,500 דולר עבור הסיוע והמידע, ואילו השנייה קיבלה מתנות וכ-500 דולר עבור ההיענות לבקשותיהם.
הקשר עם השתיים החל בשלהי 2017 והתנהל בוואטסאפ. האיראני סיפר כי הוא נוהג להתפלל בבית כנסת, ואילו הישראליות סיפרו על משפחותיהן, ילדיהם ועל מקומות העבודה שלהן. בין הפרטים שהועברו: קורות חיים של ראש העיר שבה התגוררה ותרשימים של לשכתו ותשלומי המשכנתא לבנק. לאחת מהן האיראני נהג להחמיא והציע לא פעם לפגוש אותו בחו"ל למטרות אינטימיות.
הנאשמת סיפרה ל"ראמבוד" על קרן מיראז', המסייעת ליוצאי איראן שמתגוררים בארץ. הוא דחק בה לפעול לפתיחת מועדון עבור נשים יוצאות איראן - וכך עשתה. הוא החמיא על על פועלה והיא דאגה לשלוח לו שמות של נשים שמשתתפות בפעילות, וצילמה עבורו את פעילויות המועדון.
כשסיפרה לו שבנה עתיד להתגייס לצבא במהלך 2019, הוא הנחה אותה לכוונו להתגייס לחיל האוויר, חיל הים או לחיל המודיעין - אך היא אמרה לו שאין לה אפשרות להשפיע על רצונותיו - והוא ביקש לשרת בתפקיד עורפי. בשל התעניינות האיראנים בתפקידו בצבא, הנאשמת שלחה לבקשתם צילומים מטקס צבאי בדרום שבו השתתף הבן, וכן את תעודת החוגר שלו ואת הדסקית הצבאית.
במהלך שיחותיהם, ביקש האיראני מהישראלית לרכוש סדרת ספרי לימוד עברית, ואמר כי הוא רוצה ללמוד את השפה. הישראלית לא מצאה את מבוקשו, אך הצליחה להשיג עבורו תליון מגן דוד, פמוטים וספרים, בהם גם ספר על חיילים. כשסיפרה לו שבכוונתה לנפוש עם בעלה באיסטנבול, "ראמבוד" אמר שינסה להיפגש איתם. בדצמבר 2019, ערב הטיסה לטורקיה, החביאה האישה את החפצים שרכשה עבורו כך שבעלה לא יגלה.
כשהגיעו לאיסטנבול הודיע "ראמבוד" לישראלית שלא יוכל להגיע לטורקיה, אך ישלח אדם שייפגש איתה. למחרת קיבלה הישראלית הודעה ממספר לא מוכר שבה נכתב כי סכום כסף ממתין לה בארגז תפוחים בחנות סמוכה למלון. הישראלית יצאה למקום והחלה לחפש מעטפת כסף, ומיד לאחר מכן ניגש אליה צעיר עם צעיף על פניו, ומסר לה קופסה קטנה עם 3,000 דולר. באותו ערב הונחתה להביא את החפצים שרכשה עבור האיראני לפתח המלון, והעבירה אותם לאותו הצעיר שהביא לה את הכסף.
אחייניתה של הנאשמת הזהירה אותה שהוא לא מוכר בקהילה היהודית בטהרן. זה עורר את חשדה, אולם השניים המשיכו להיות בקשר והיא פירטה לבקשתו על כפר סבא ועל בית הספר שבו היא עובדת כסייעת
"ראמבוד" הורה לישראלית לרכוש באמצעות אלפי הדולרים שקיבלה טלפון ומחשב נייד לצורך התקשורת ביניהם, וכן מצלמה נסתרת. לבקשתו, היא צילמה את המוצרים שרכשה. האיראני ביקש שאת המצלמה הנסתרת תתקין בחדר עיסויים שהפעילה בביתה, ואף שהסתייגה בתחילה, הוא התעקש - והיא נענתה. אחרי שתיעדה את אחד הטיפולים, החליטה למחוק את הסרטון.
לאחר מכן הורה האיראני לישראלית לרכוש מצלמה נסתרת קטנה, והנחה אותה לצלם את הצבעתה בקלפי בבחירות שנערכו במרץ 2020. הנאשמת לא צילמה את פנים הקלפי - ובתגובה "ראמבוד" כעס עליה. הקשר בין השניים התנהל גם בבחירות האחרונות - שבהן צילמה עבורו את פנים הקלפי.
הניסיון ליצור קשר עם חברת כנסת
במהלך ההתכתבויות ביניהם סיפרה הישראלית לאיראני שהכירה בעבר חברת כנסת במסגרת עבודתה באחת העיריות. היא העבירה לבקשתו פרטים ביוגרפיים שידעה עליה, והאיראני הנחה אותה להיפגש איתה ולקנות לה מתנה לקראת המפגש. הנאשמת אף העבירה לאיראני את מספר הטלפון של חברת הכנסת. אף שניסתה לקבוע איתה פגישה, השתיים לא נועדו לבסוף בשל מגפת הקורונה. האיראני פקפק בדבריה של הנאשמת - שבתגובה שלחה לו הקלטה של שיחתן. בניסיון להיפגש איתה בכל מקרה הציעה הנאשמת לחברת הכנסת להגיע לביתה לעיסוי רפואי - אך הח"כית דחתה את הצעתה.
כתב האישום לא פירט את זהותה של הח"כית, אך זמן קצר לאחר פרסומו כתבה ח"כ קטי שטרית מהליכוד בחשבון הטוויטר שלה: "איראן וגרורותיה ממשיכים לנסות לפגוע בישראל בכל זירה ובכל דרך, ונדרשת מכלל נבחרי הציבור מוכנות ודריכות גבוהה כדי לסכל ניסיונות עוינים שכאלו. אני מברכת את השב"כ, המוסד ושאר כוחות הביטחון על העבודה החשובה והמאומצת שלהם במלחמה מול איראן".
האיראני הנחה את הישראלית לפתוח חשבון בנק שאליו יוכל להעביר כסף, ולאחר שעשתה זאת שלחה לו תמונות של כרטיס אשראי שקיבלה מהבנק. במאי האחרון הוא ביקש ממנה להתקין יישומונים של ארנק דיגיטלי למטבעות קריפטו, וכשניסתה להיעזר באחיינה הוא הסביר לה שמדובר באפליקציות מורכבות מדי עבורה. הוא גם ביקש ממנה לפתוח בית קפה בתל אביב שימומן על-ידו, והציע לפתוח קליניקה לעיסוי רפואי בעיר.
בנוסף, בפרקליטות ציינו כי במהלך הקשר עם האיראני סיפרה לו הישראלית על קרוב משפחתה, עיתונאי שעובד בתקשורת בפרסית, שנוהג לשלוח לה כתבות בוואטסאפ: "ראמבוד הנחה אותה ליצור איתו קשר ולשוחח איתו על כתבה שפרסם, אולם היא סירבה ואמר ששיחה בעניין תעורר חשד כלפיה. בקיץ האחרון עוד התבקשה לצלם עבורו את התחנה המרכזית בתל אביב, תחנות משטרה, הפגנה של הקהילה הגאה ומסעדה פרסית בירושלים".
במהלך השיחות נמנע "ראמבוד" לחשוף את פניו, ולכן התגבר חשדה של הנאשמת. היא פנתה לחבריה באיראן ושאלה יהודי מטהרן אם הוא מכיר את האיש. היא נענתה בשלילה
הנאשמת השנייה סיפרה באחת השיחות עם "ראמבוד" על אחייניתה מטהרן שצפויה לבקר בישראל, והוא ביקש להעביר דרכה כסף לחברה של אמו המתגוררת בארץ. עם פגישתן האחיינית מסרה לה 1,000 דולר יחד עם שרשרת ועגילי כסף, אך האחיינית הזהירה אותה שהוא לא מוכר בקהילה היהודית בטהרן - מה שעורר את חשדה של הנאשמת. עם זאת, השניים המשיכו להיות בקשר והיא פירטה לבקשתו על כפר סבא ועל בית הספר שבו היא עובדת כסייעת. כמו כן ביקש "ראמבוד" לצלם עבורו את שגרירות ארה"ב, וכשהגיעה במיוחד לירושלים - היא עוכבה על-ידי המאבטחים במקום.
הספרית שנבחנה לתפקיד בסדרה "טהרן" ושלחה סרטונים של יירוטים
נאשמת נוספת היא אישה שעלתה לפני כ-20 שנה מאיראן. "ראמבוד" הציג את עצמו בפניה כקבלן יהודי מטהרן, ואף שחשדה שהוא פועל מטעמם של השלטונות והמודיעין, היא המשיכה את הקשר. השניים שוחחו באמצעות פייסבוק ולאחר מכן עברו לוואטסאפ. איש המודיעין האיראני, שהציע סיוע כלכלי, אמר כי סבו לימד אותו עברית ואילו האישה סיפרה על משפחתה ועל עבודתה כספרית.
בהמשך סיפרה לו כי היא כותבת על חייה, ו"ראמבורד" החמיא לכתיבתה וביקש שתכתוב על חיי קהילת יוצאי פרס בישראל. הוא הבטיח להעביר את הכתבה לעיתונאים החיים באיראן ומתעניינים בתפוצות פרסיות ברחבי העולם. האישה כתבה תיאור של קהילת יוצאי פרס בישראל, עיסוקים וריכוזם של בני הקהילה בערים השונות. כשתהתה באוזניו מדוע הוא לא מחפש בעצמו מידע, הוא השיב שהוא מעוניין במידע ממי שגרה בישראל ויודעת במדויק את הפרטים. בהמשך הוא ביקש ממה לשלוח תיאור של יוצאי פרס מפורסמים בישראל. היא חיפשה באינטרנט וכתבה על איש אקדמיה, העוסק בתרגום שירה פרסית לעברית.
במהלך השיחות איתה נמנע "ראמבוד" לחשוף את פניו, ולכן התגבר חשדה ביחס לזהותו האמיתית. האישה פנתה לחבריה באיראן על מנת לנסות ולברר פרטים על אודות מקום משרדו, ושאלה ידיד יהודי בטהרן אם הוא מכיר את האיש. היא נענתה בשלילה. בכתב האישום צוין כי היא פנתה לחברתה, שגם היא הייתה בקשר עם "ראמבוד". החברה אמרה לנאשמת שהיא אינה מאמינה שמדובר ביהודי וידיעת עברית אינה מלמדת שמדובר בהכרח ביהודי.
למרות תוצאות הבירור שערכה, שממנו עלה שהחשד אמיתי וקיימת אפשרות ש"ראמבוד" פועל מטעם השלטונות האיראנים, האישה המשיכה להיות איתו בקשר. הוא הציע לה להיפגש בטורקיה, בדובאי או אפילו להיכנס לאיראן דרך ארמניה.
בפברואר אשתקד אמר הסוכן האיראני לאישה כי נפגע בעיניו והחליט לתרום סכום כסף לצדקה לשם החלמתו. הוא הורה לה לברר על אפשרויות תרומה בישראל, בפרט לנשים הנתונות במצוקה כלכלית קשה. האישה פנתה לארגון ושאלה על אפשרות לקבל תרומה. לאחר שאמרה כי מדובר בתורם מאיראן, היא התבקשה להגיע למשרדי הארגון.
בהמשך השניים שוחחו ו"ראמבוד" הציע לה לפתוח בית עסק במימונו. הוא טען כי בכוונתו לממן עסק שבו תעבוד ורווחיו יופנו לאפיקי צדקה שעליהם דיבר. הבקשות התמוהות הגבירו עוד חשדותיה של האישה בדבר זהותו האמיתית של האיש מאיראן ומטרותיו.
במסגרת הקשר הוא הציע לה לפתוח בית קפה והורה לה לבדוק את עלויות השכירות והציוד. במקביל, הציע לה להרחיב את המספרה שאותה היא מפעילה, ללמוד לימודי עיסוי או לרכוש מכונה להסרת שיער בלייזר, והכל במימונו. הנאשמת דחתה את ההצעות ואמרה כי תצטרך לספר לבני ביתה על המימון. בתגובה ענה איש המודיעין האיראני כי היא יכולה לבדות סיפור כזב למקורו של המימון. האישה אמרה כי מצבה הרפואי אינו מאפשר לה לפתוח יוזמות עסקיות.
הקשר בין השניים נמשך ובמרץ 2021 האישה שלחה לאיראני כתבה על יוזמה להפקת זעפרן בישראל. "ראמבוד" התעניין בזהות הכתב ובאפשרות להשקיע במיזם. היא שוחחה איתו על כישלונה באודישנים לסדרת הטלוויזיה "טהרן", והוא בתגובה הוא ביקש ממנה לקבל את מספרי הטלפון של מפיקי הסדרה, שלא היו ברשותה. "ראמבוד" התעניין בסדרה ושאל את הנאשמת אם היא מכירה אנשי שב"כ וזו השיבה בשלילה.
במהלך מבצע "שומר החומות" שוחח "ראמבוד" עם האישה והביע דאגה לשלומה. הוא שאל אם נורו טילים לאזור שבו היא מתגוררת. בתגובה היא שלחה סרטונים של ירי טילים לעבר ישראל ויירוטים של סוללת כיפת ברזל.
גורם בכיר בשב"כ אמר אתמול כי "מדובר בפרשייה חמורה שבה נחשפה וסוכלה כוונה להקים רשת ריגול עבור איראן, שפעלה בתחומי מדינת ישראל. במקרה הזה, אנו עדים לניסיונות ריגול בתחומי ישראל, באמצעות פניה בכיסוי 'תמים' לישראליות ודרדורן לקשר ממושך. זאת, חרף חשדן של הנחקרות כי מדובר בגורם מודיעין איראני, ונוכח בחירתן להמשיך עימו את הקשר ואף לבצע עבורו משימות. במעשיהם החמורים סיכנו המעורבים את עצמם, את בני משפחתם וכן אזרחים ישראלים תמימים, שפרטיהם הועברו למודיעין האיראני, זאת בנוסף למידע שהועבר על יעדים ישראלים ואמריקאים בישראל באופן שעלול לשמש למטרות טרור".
פורסם לראשונה: 22:19, 12.01.22
