העימותים הקשים שאירעו לאחרונה בין מתנחלים לפלסטינים, והובילו שלשום (שישי) למותו של קוסאי מעטאן (19) בכפר בורקה שליד רמאללה, התרחשו על רקע התרבות החוות החקלאיות - הדרך הטובה ביותר שמצאו המתנחלים למאבק על שטחי C. מאחורי הרעיון עומד עיקרון פשוט של הצבת מעט אנשים, משפחה או חבורת צעירים, במקום אסטרטגי - בדרך כלל על אדמות מדינה - ושם לרעות את הצאן ולסמן שטחים.
השיטה, שתפסה תאוצה, נחלה הצלחות רבות בתפיסת השטחים והובילה לריבוי החוות, וכך, אחרי שנים רבות שבהן מדינת ישראל והמתנחלים לא ניהלו מאבק של ממש מול הפלסטינים הבונים באופן בלתי חוקי, החלו חיכוכים תכופים בשטח. "הסיפור עם החוות הוא עניין מורכב", הסביר גורם ביטחוני, "כל עוד זה נמצא על אדמות מדינה באישור של שטחי מרעה, אפשר לשמור על חיכוכים ועימותים ספורים בלבד. האירוע יוצא משליטה ברגע שמקימים חוות באדמות פרטיות או ללא דיווח ואישורים מתאימים".
אחד מהמקרים הזכורים מהתקופה האחרונה התרחש ביוני האחרון, בכפר אום ספא שמצפון לרמאללה. האירוע החל לאחר שכמה מתנחלים הקימו חווה חקלאית בתגובה על הפיגוע בתחנת הדלק שליד עלי, שבו נרצחו ארבעה ישראלים. כאשר החלו המתנחלים לרעות את צאנם, התפתח עימות בינם ובין כמה פלסטינים מהכפר. שני הצדדים הזעיקו "כוחות תגבור", מה שגרם לעימות רחב יותר. לאחר התקרית, נכנסו כמה מתנחלים לכפר וגרמו לנזק כבד לרכוש.
"זה בדיוק הקושי של ההתמודדות עם התופעה הזו", ציין הגורם הביטחוני, "יש חיכוכים על בסיס יום-יומי על שטחי מרעה, שבקלות מסלימים ונגמרים לא אחת באובדן חיי אדם. זה מכניס את הגזרה, שגם ככה נמצאת במתח, למתח עוד יותר מוגבר". גורם נוסף המעורה בפרטים הסביר כי "טרור יש וקיים, זה ברור. אבל אירועים כאלה מגדילים את מעגל הטרור ומכניסים אליו אנשים שלא בהכרח רצו לעסוק בו. כשהם רואים או מרגישים שלוקחים להם אדמות, הם מוסתים ומגיבים בטרור".
המתנחלים, מצידם, הקימו עשרות חוות חקלאיות ביהודה ושומרון, המעוררות כאמור עימותים תכופים. לפני כשנתיים הוגש כתב אישום נגד איתן זאב, חקלאי מההתנחלות דולב בבנימין, בגין ביצוע ירי במהלך תקרית עם פלסטינים סמוך לחוות דורות בשומרון. במקרה של זאב, אפילו מח"ט הגזרה דאז דיבר בשבחו.
יש לציין כי לא מדובר באירוע של פשיעה לאומנית קלאסית שבו צעירים יהודים רעולי פנים מבקשים בכוונה תחילה לתקוף פלסטינים או לפגוע ברכוש, אלא בקרב קרקעות המסלים במהירות ו"יושב" על רקע לאומני. באזור בקעת הירדן התרחשו עשרות מקרים של עימותים פיזיים בין מתנחלים לפלסטינים סביב שטחי מרעה. כרוניקה דומה אירעה גם בהר חברון, וכמעט בכל נקודה בגזרה. החוות, שכאמור היוו מצע לחיכוכים ועימותים, הפכו גם למוקד של פיגועים והצתות. בפברואר 21 חדר מחבל פלסטיני לחווה חקלאית בבנימין, נורה ונוטרל על ידי אנשי החווה. בשומרון הוצתו כמה חוות, עדרים ברחו ונשרף ציוד בשווי מיליוני שקלים.
אגב, אנשי מאחז עוז ציון טענו היום כי מדובר דווקא באזור שקט. אחד מהם, יהודה ליבר, אמר כי "אנחנו לא מחפשים את העימותים הללו", וחזר על הטענה שהמתנחל היהודי הותקף על-ידי המון פלסטינים, והזעיק עזרה מאנשי המאחז. "הפלסטינים תקפו אותו באלות, זיקוקים ואבנים, ובמהלך העימותים אחד היהודים נפגע בראשו מסלע", אמר ליבר. "לכן הוא ביצע ירי, כדי להגן על החיים שלו". הוא הסביר כי המתנחלים לא הזעיקו את הצבא מיד כשהתחילו העימותים מכיוון ש"לקח זמן להבין מה קורה ולהבין איפה נמצא כל אחד". לדבריו, "התקשרתי לרבש"ץ של היישוב הסמוך והוא חיבר אותי למוקד של בנימין, ואז הדרכתי את הכוחות איך להגיע למקום".
המאחז עוז ציון מוכר מאוד בהתנחלויות. בעבר הוא פונה כמה פעמים, וכיום חיות בו ארבע משפחות עם חווה חקלאית שאותה מתחזקים כמה צעירים שרועים את הצאן. בעבר ביקרו במאחז איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק, עוד לפני שמונו לשרים. שני העצורים, אלישע ירד ויחיאל אינדור, הוזעקו למקום ואינם מתגוררים בו.
במשרד הביטחון גיבשו בשנים האחרונות נוהל מסודר להקמת חוות חקלאיות, כך שישבו על אדמות מדינה ושטחי המרעה שלהן לא יהיו קרובים מדי לשטחי הפלסטינים, אך תמונת המצב היא אחרת - והמאבק בין הצדדים נמשך.