ההתקדמות הדרמטית של המורדים בסוריה מפנה את הקשב של חיזבאללה, ועשויה להסיט אותו מההפרות של ההסכם עם ישראל לכיוון שמירה על משטר אסד. בישראל מעריכים שבטווח הקצר מדובר בהתפתחות חיוביות, על רקע הניסיונות של חיזבאללה לאתגר את מתווה הפסקת האש בלבנון.
שלשום, בעקבות הקרבות בסוריה, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון ביטחוני מיוחד שעסק בהשלכות ההתפתחויות במדינה השכנה, וגם ביישום הסכם הפסקת האש בלבנון. "זה משהו שאנחנו צריכים לעקוב אחריו מקרוב, לראות לאן יתפתח", אמרו שלשום גורמים בישראל. "זה לא בהכרח משליך עלינו, ובטח לא בטווח הקצר - אבל כל ערעור יציבות של מדינה לידינו עלול להשפיע גם עלינו. נראה שכאן לכאורה יש גם הזדמנויות לשינוי", הם הוסיפו.
פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי מציין כי בטווח הקצר ההשפעות על ביטחונה של ישראל אכן עשויות להיות חיוביות: הנשיא בשאר אסד לא ימהר להתעמת עם ישראל כשהוא חלש ומאבד שליטה, וסביר שייזהר בכל הנוגע למתן אפשרות לאיראנים להעביר דרך ארצו סיוע לחיזבאללה. אולם בטווח הארוך יש מקום לדאגה, מפני שהמורדים הסונים הם ג'יהאדיסטים מסוכנים לא פחות מהג'יהאדיסטים השיעים הפועלים בחסות איראן.
4 צפייה בגלריה
חיזבאללה יתמקד במשטר אסד? הנשיא הסורי והמורדים שהגיעו לחלב
(צילום: AP Photo/Ghaith Alsayed, רויטרס / Saudi Press Agency/Handout)
כך או כך, למרות הקרבות בימים האחרונים בסוריה - הפרות חיזבאללה נמשכו גם בסוף השבוע. אתמול אף הודיע צה"ל כי תקף בעקבות הפרות שזוהו לא רק בדרום לבנון, אלא גם "כלי צבאי" שפעל בעומק לבנון באזור תשתית לייצור טילים של חיזבאללה.
מנגנון האכיפה הבינלאומי של הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון עשוי להתחיל להיכנס לקצב בהמשך השבוע. עד אז, ישראל ממשיכה לאכוף את ההפרות בצורה אגרסיבית, וגורם מדיני אמר אתמול: "כל הפרה תיענה באכיפה משמעותית, וזה מה שקורה בשטח".
מי שאמור לפקח על המתווה ולשמר את הפסקת האש הוא הגנרל האמריקני ג'ספר ג'פרס, שעד כה שימש כראש פיקוד המבצעים המיוחדים בתוך פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM). ג'פרס, שדרגתו מייג'ור-גנרל (המקבילה לדרגת אלוף בצה"ל), הגיע לביירות ביום רביעי האחרון - אז נכנסה לתוקף הפסקת האש - ועל פי הודעת הצבא האמריקני הוא משמש "יו"ר משותף" למנגנון היישום והניטור של ההסכם בין ישראל ללבנון.
תיעוד מתקיפות צה"ל נגד הפרות של ההסכם בלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
ג'פרס פועל לצדו של יועצו הבכיר של הנשיא ג'ו ביידן, עמוס הוכשטיין, שגיבש את מתווה ההסדרה להפסקת אש. הוכשטיין יכהן לצד ג'פרס כיו"ר משותף אזרחי של מנגנון האכיפה, עד למינוי נציג אזרחי קבוע. המנגנון ינוהל על ידי ארה"ב ומורכב מצבא לבנון, צה"ל, כוח האו"ם בלבנון (יוניפי"ל) וצרפת.
ג'פרס מילא תפקידים רבים בצבא האמריקני, ושירת בין השאר בעיראק ובאפגניסטן. בתפקידו הקודם היה סגן מנהל המטה המשותף למבצעים מיוחדים וללוחמה בטרור. הוא עוטר לאורך שירותו בשלל פרסים, שבחים ועיטורים.
על פי הסכם הפסקת האש, נזכיר, האזור שמדרום לליטני אמור להפוך לנקי מנשק של חיזבאללה – אם כי אנשיו שגרים בכפרים דרומית לנהר יוכלו עדיין לחזור אליהם, לכאורה כאזרחים – בעוד צה"ל יידרש לסגת חזרה לישראל תוך 60 יום, פרק זמן שבו גם צבא לבנון אמור להתפרס בדרום לבנון ולאורך הגבול, ואמור לפעול יחד עם יוניפי"ל לסיכול הברחות נשק והתעצמות מחודשת של חיזבאללה באזור. ישראל גם הסכימה לפתוח במשא ומתן על הגבול היבשתי מול לבנון.
מנגנון אכיפה הבינלאומי אמור לוודא שאין הפרות, וישראל קיבלה גיבוי ב"מכתב צד" מוושינגטון לכך שתוכל לאכוף הפרות גם בעצמה. על פי מכתב הערבויות הזה, ישראל וארה"ב ישתפו "מודיעין רגיש" הנוגע להפרות של ההסכם, וארה"ב רשאית לשתף מידע שסופק על-ידי ישראל עם ממשלת לבנון או המנגנון החדש שהוקם.
לפי המכתב, לישראל "שמורה הזכות לפעול בכל עת נגד הפרות" בדרום לבנון, בעוד בשאר אזורי המדינה שמורה לה זכות לפעול "נגד התפתחות איומים המכוונים נגדה, אם לבנון אינה מסוגלת או אינה רוצה לסכל איומים אלו". אם ישראל תחליט לנקוט צעדים שכאלה - עליה להודיע על כך לארה"ב. במכתב מודגש גם כי טיסות ישראליות בשמי לבנון יתאפשרו לצורכי מודיעין, מעקב וסיור בלבד - ולא ישברו את מחסום הקול.
פורסם לראשונה: 23:41, 30.11.24
