בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יפרסם בעוד שבוע בדיוק, ביום שישי אחר הצהריים, את חוות הדעת המייעצת שלו בעניין המדיניות ושיטות העבודה של ישראל בשטחים, כולל במזרח ירושלים.
דברי שר החוץ הפלסטיני בהאג, בפברואר האחרון
(צילום: UN)
חוות הדעת, אותה יקריא נשיא בית הדין לצדק השופט הלבנוני נוואף סלאם, התבקשה על ידי עצרת האו"ם, במהלך שהובילה הרשות הפלסטינית. ישראל כפרה בסמכות בית הדין לעסוק בעניין הזה, ולכן גם לא לקחה חלק בהליך - בניגוד לדיונים שנערכו בנוגע להאשמות דרום אפריקה כי ישראל "מבצעת רצח עם" בעזה.
בית הדין התכנס בחודש פברואר השנה לכמה ימי דיונים בנושא, בעקבות בקשת האו"ם משנת 2022, שכן הוא גוף שפועל תחת חסות האו"ם. הציפייה בישראל הייתה שחוות הדעת של בית הדין לצדק תתפרסם לקראת סוף השנה, אך בסופו של דבר הוחלט לפרסם אותה מוקדם יותר.
בדיון שהתקיים בפברואר שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי האשים את ישראל ב"אפרטהייד" ואמר בדיון: "שני מיליון פלסטינים בעזה, חצי מהם ילדים, נהרגים ומורעבים. בגדה זה קורה ל-1.7 מיליון פלסטינים. בסך הכול, שבעה מיליון פלסטינים ממשיכים להיות מוכחשים בנוגע לחזרה שלהם הביתה. לאורך השנים, הבקשה של הפלסטינים נתקלה בסירוב. היו להם חיים פוליטיים, תרבותיים, חברתיים. כפרים ומשפחות וקהילות שחייהם הושפעו מהחלטה שנלקחה מאות קילומטרים ממקום מגוריהם".
ריאד מנסור, נציג הפלסטינים באו"ם, אמר בדיון: "העם שלנו, החוק והשלום, בסכנה. לכן אנו כאן. ישראל עוברת על החוק ובימים אלו בצורה הכי נוראה. יותר משני מיליון פלסטינים נדחפים לים, המחלות משתוללות. ביתר שטחי פלסטין אנשים מופלים לרעה ונרדפים. המנהיגים הישראלים מדברים על 'ביטול הפלסטינים'. בשבילנו החוק הוא רק מיקום לראות היכן ישראל עוברת אותו".
מכיוון שלא מדובר בבקשה לפסק דין, הדיון לא התנהל בדומה להליך בנוגע לתלונה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל על רקע המלחמה בעזה. בתום הדיון, בית הדין פרסם הצהרה כתובה שישראל העבירה ביוני 2023, שבה היא מזהירה שחוות דעת מייעצת בסוגיית שטחי יהודה ושומרון תזיק לכל משא ומתן עתידי הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחסה בהמשך לדיון, ומסרה כי "ישראל לא מכירה בלגיטימיות הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג בעניין 'חוקיות הכיבוש', מהלך שנועד לפגוע בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני איומים קיומיים".
הבקשה לחוות הדעת אושרה לפני כשנה בהצבעה בעצרת הכללית של האו"ם ברוב של 87 מול 26 (53 נמנעו). בית הדין נדרש לברר את "הצעדים הישראליים לשינוי ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד של ירושלים והאימוץ של חקיקה וצעדים מפלים", ואת השפעתם על המעמד החוקי של הכיבוש. גורם מדיני בכיר הבהיר כי מדובר בחוות דעת מייעצת שלא תחייב את ישראל.
עם זאת, בית הדין הבינלאומי לצדק הוא גוף בעל יוקרה משפטית בינלאומית, והחלטותיו עלולות לשמש נשק נגד ישראל, תדמיתה והאמון בה, ובכך לסייע לתומכים בתנועת החרם. "על רקע הדיון שמתנהל במקביל בבית הדין הבינלאומי לצדק, מדובר בעוד כאב ראש שאינו נחוץ לישראל", אמר ל-ynet גורם בכיר.
