בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירת הוריו של אלון שמריז (26), שמבקשים להכיר בו כחלל צה"ל אחרי שנהרג בשוגג על-ידי חיילים עם עוד שני חטופים שנמלטו משוביהם בעזה. השופטים בדיון היו עוזי פוגלמן, דוד מינץ ואלכס שטיין.
עורך דינה של משפחת שמריז, רן כהן רוכברגר, אמר בדיון: "העתירה הוגשה בכאב גדול אחרי תשובת הצבא. היא לא מכוונת לסעד גשמי או כספי כי ממילא הם מוכרים כהורים שכולים של פעולות איבה ואין הפרש בתגמולים. זו עתירה עם מטען סמלי שיש בה היבט מעשי לאפשר לאלון קבורה צבאית. הוא קבור ללא מצבה בקבורה ארעית. העתירה נועדה לתת לו קצת נחמה ונחת נפשית למשפחה. ההחלטה היא בסמכות המשיבים, צה"ל. הוא נפל במילואים, הוא נפל בחיילות עילאית ויש טעם משפטי מובהק.
"מפקדו של אלון צורף לעתירה, על דעת מפקדו של המפקד, ואמר שיש לראות בו ככזה שזומן למילואים. הצבא לא ביצע תחקיר בסיסי בנושא הזה. כל חבריו של אלון ביחידה נקראו והגיעו על דעת עצמם וגויסו. והמדינה אומרת שכנראה זה היה מה שקורה בעניין אלון. בעבר ידעו להכיר במי שנפלו פגמים בזימון למילואים עקב בעיות כוח אדם. אלון שהה במנהרות למעלה מחודשיים בתושייה מופלאה עילאית שרכש עם הכלים הצבאיים במהלך שירותו הסדיר ביהלום, למרבה הפלצות בפלוגה שיעודה סליקים ומנהרות, הוא הוביל את יותם וסאמר ז"ל, והוא הוביל אותם מן המנהרות. חטוף תאילנדי העיד שאלון הזריק מורל ואחדות. הם הסתתרו בבתים בשג'אעיה, את כל כתובות 'הצילו חטופים' הם עשו תוך שהוא גילה חיילות למופת. במתכונת של הצלת חיים עד לטרגדיה הבלתי נתפסת ששלושת החטופים נהרגו מפגיעת כדורי חייל צה"ל. אין תקדים לנסיבות כל כך חריגות ומובהקות". במהלך דבריו אביו של שמריז בכה ובני משפחתו חיבקו אותו".
רוכברגר הוסיף: "יש 10 מקרים שבהם הכירו כחללי צה"ל. האירועים הם גם מתוך המלחמה האחרונה, חלקם בנסיבות לא קרביות. יש מקרים אחרים. גם לשיטת המדינה יש להם סמכות ושיקול דעת והם הפעילו אותם שוב ושוב ושוב. אי-אפשר לטעון שאין סמכות וגם שוועדה צבאית תבחן את הדברים. נבקש שבג"ץ יושיט את ידו עם המשפחה האבלה ויעשה חסד אחרון חסד של אמת לאלון".
נציג המדינה, עו"ד רועי שויקה, שמייצג את צה"ל וראש אכ"א, הגיב לדברים: "אנו משתתפים בצערם של העותרים. קשה לי אפילו להישיר מבט אליהם. המדינה משתתפת בצער שאין לו מנחם. אני יודע שגם התגובה לא הוסיפה. אין לנו ויכוח עם העותרים. השאלה שלנו, מתמקדת בכמה היבטים - במישור העובדתי הטענה המשפטית שלנו שבעת חטיפת אלון מביתו בכפר עזה הוא היה אזרח שנמנה עם משרתי המילואים, אזרחים רבים הם משרתי מילואים ויש תהליך שמפעיל את גיוסם. השיחה עם המפקד קודמת לתחקיר. החייגן הצה"לי יצא במוצאי 7 באוקטובר כשגם הליך גיוס פומבי בטלפון הופעל, ולכן בעת חטיפתו היה אזרח כמו שהיו רבים מההרוגים - אזרחים שנמנים עם משרתי המילואים. גם הפעילות ההירואית שביצע והוביל את חבריו יותם וסאמר לא נכללת בפעילות שמבוצעת על ידי חייל. מבלי לגרוע מהגבורה ההירואית. לכן אלון לא היה חייל בעת חטיפתו. יש כוונה להקים ועדה אבל היא לא תשנה בתשתית, היא יכולה להמליץ, לנסות לשנות תשתית נורמטיבית להעניק אות הכרה והערכה".
השופט פוגלמן סיכם את הדברים: "המקרה הזה מאוד יוצא דופן, אני לא מציע להתעלם מהדין אבל גם במסגרת הדין, משרד הביטחון ידע בעבר להפעיל דברים מלפנים בשורת הדין, תמיד נשמרה התפיסה שאפשר לפעול גם כך. נבקש התייחסות שלכם למקרים חריגים, עורך דינם מנה שורת מקרים וזו גישה מאד נכונה לבוא להסתכל על המקרים הפרטניים שדורשים התייחסות מיוחדת. אני מבין את התפיסה שרוצים לחכות לסיום הלחימה לפני שמטפלים, אבל כל מקרה ונסיבותיו פה באמת זה לא מכוון לזכויות כלכליות אלא למשהו מאד קונקרטי. למרבה הצער אלון לא קבור קבורת קבע ואי-אפשר לחכות לסיום הלחימה. ראוי שוועדה מן הסוג הזה תבחן את האפשרות למצוא פתרון אנושי למקרה הזה. זה מקרה שקשה לומר מעורר השלכות רוחב דרמטיות והנסיבות האישיות שבו כולנו מכירים אותן ואי-אפשר לעצום עיניים למציאות הזו. אם יש מסגרת שיכולה לבדוק אז כבר עכשיו אנחנו מצפים שייבדק אחרי הדיון".
בחלק החסוי של הדיון הציעו השופטים מתווה מסוים למדינה, ופוגלמן אמר כי "אנחנו מקווים שיהיו תוצאות חיובית. ליבנו עם המשפחה". בסיום הדיון סוכם כי המדינה תשיב להערות עד ה-2.4.
אבי שמריז, אביו של אלון, הגיב בסיום הדיון: "בית המשפט העליון וגם הפרקליט של המדינה די אמפתיים למקרה של אלון. קיבלנו סוג של רוח גבית מבית המשפט. אופטימיות זהירה לפיה ישקלו את הדברים מחדש לאור המקרים המיוחדים שהצבא הכיר שיכולים להיות קרובים למקרה של אלון. אני מקווה שבשלישי הבא הצבא יתעשת ויכירו באלון כחלל צה"ל ומאותו רגע אני מבטיח לצבא שאניח להם".
האח יונתן אמר לפני הדיון: "מבחינתנו העניין הוא סמלי וערכי, מגיעה הכרה לאחי הגיבור שעשה הכול נכון שיוכר כחלל צה"ל. אני בטוח שהשופטים יראו את מגוון המקרים היותר תקדימיים במקרה הזה, הם יבינו שזה לא מקרה תקדימי אלא מקרה שכמעט זועק לשמיים שהוא יוכר כחלל. אנחנו מאמינים בשופטי בג"ץ.
"אנחנו מרגישים כרגע את מה שהרגשנו מאז 7 באוקטובר, שהממשלה לא עושה באמת הכול לשחרר את החטופים. רואים את זה כל יום, רואים שאין לה תחושת דחיפות לשחרר אותם ולסיים את זה כמה שיותר מהר. ככל שהזמן עובר, וצעקנו את זה תמיד, החיים של החטופים בשבי בסכנה גדולה. כל יום או פעם שבוע מקבלים הודעה מצערת נורא על חטוף אחר שנרצח בשבי. אני חושב שהממשלה הזאת היא משוכה מאוד גבוהה להחזרת החטופים".
"הפגין תושייה - אך לא יוכר כחלל צה"ל"
הוריו של אלון עתרו לבג"ץ לאחר שהרמטכ"ל וראש אכ"א דחו את בקשת המשפחה להכיר בו כחלל צה"ל. בתחילת החודש אמרה המדינה בתגובתה לעתירה כי יש לדחות אותה. בתגובת המדינה נאמר כי ועדה שתוקם תבחן את ההכרה באזרחים וחטופים שהיו מעורבים בלחימה או בסיטואציות "ייחודיות". המדינה ציינה כי הוועדה תבחן גם את עניינו של אלון, ומסרה בתגובתה כי הוא "הפגין תושייה ואומץ לב הראויים לכל הערכה - אך צה"ל לא יכיר בו כחלל צה"ל".
אלון הצליח להימלט בדצמבר עם יותם חיים (28) וסאמר טלאלקה (25) משוביהם בשכונת שג'אעיה בעזה, לאחר שכוח של גולני חיסל את החוטפים. תחקיר האירוע הטרגי הראה כי הכוח מגדוד 17 שירה כעבור שלושה ימים בשוגג בשלושת החטופים הישראלים פעל בניגוד להוראות הפתיחה באש.
מהתחקיר שהרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ליווה באופן אישי, עלה כי קלע בכוח שהיה בתוך מבנה זיהה באור ובראות טובה את שלושת החטופים כחשודים, אף על פי שהם לא היו חמושים כלל. השלושה צעדו ללא חולצה עליהם, ברחובות השכונה, כמה עשרות מטרים מהמבנה שבו שהו החיילים.
אחד החטופים החזיק דגל לבן ובכל זאת הקלע ירה לעברם אש מדויקת. הוא פגע בשניים מהם באמצעות כוונת הטריג'יקון שלו, שמגדילה פי ארבעה את מה שהעין רואה. חטוף שלישי הספיק לרוץ למבנה סמוך. מיד לאחר הירי הלוחם-קלע צעק "מחבלים". במבנה של הכוח היה גם מפקד הגדוד, קצין בדרגת סגן-אלוף, שחדל את הירי כי החליט לצאת להסתערות לעבר המבנה שאליו ברח החטוף השלישי, שעדיין היה בחזקת חשוד כמחבל בעיני הכוח. בשלב זה נורתה אש קטלנית גם לעברו.