ספינת הטילים "מוסקבה" שנפגעה בפיצוץ בים השחור
המערכה הימית במלחמת רוסיה-אוקראינה אינה הזירה העיקרית, היא לא נגישה לתקשורת, האוכלוסייה האזרחית כמעט ואינה מעורבת בה, והאירועים המתרחשים בה זוכים להדהוד קטן יותר בתקשורת בהשוואה לאלה שביבשה. המידע המתפרסם עליה בתקשורת מתאפיין בפרשנות לא מקצועית, שימוש שגוי במושגים ובמונחים ימיים ובהבנה לקויה של משמעות האירועים. הדיווח שמגיע לציבור על המערכה הימית מתבסס על הגרסאות שמוסרים הצדדים היריבים, לרבות טפלול (מניפולציה) של המידע.
ועדיין, לא ניתן להתעלם מכמה אירועים מכוננים שהתרחשו עד כה בזירה זו: טביעתה של הסיירת הרוסית "מוסקבה" (ככל הנראה על רוב 500 אנשי צוותה) מפגיעת טילי חוף-ים אוקראיניים, סגירת מצרי הבוספורוס והדרדנלים למעבר כלי שיט צבאיים (הן של רוסיה והן של מדינות נאט"ו) על ידי טורקיה, הסגר שהטיל הצי הרוסי על נמלי אוקראינה (שגרם לשיבוש שרשרת האספקה העולמית במוצרים שונים), המיקוש הימי בים השחור (שעד כה לא ברור מי ביצע אותו), ירי טילי שיוט מצוללות וכלי שיט רוסיים בים השחור והים הכספי על מטרות יבשתיות, והתוכנית הרוסית (שעד כה טרם מומשה) למבצעים אמפיביים באזור העיר אודסה.
בחינה מעמיקה של האירועים מגלה שנמשכת מגמת השינוי באופי הלוחמה הימית, המחייבים את ציי העולם להתאים את הדוקטרינה, את ארגון הכוח ואת הטכנולוגיות שאותן הם מפתחים כדי להתמודד עמה. ייתכן שהראשונים שיצטרכו להתמודד עם מהלך מסוג זה יהיו ציי מדינות נאט"ו, שהמערכה עוררה אותן מהאשליה שנוצרה לאחר התמוטטות ברה"מ, ולפיה לא צפויה בטווח הנראה לעין מערכה צבאית בקנה מידה גדול על אדמת אירופה ובמרחבי הים הסמוכים לה.
לטכנולוגיה ולחדשנות יש השפעה מכרעת על האסטרטגיה הימית. עם זאת, יש להיזהר מלהיקלע למלכודת הרווחת במערכת הביטחון הישראלית ולפיה לכל בעיה אסטרטגית קיים פתרון טכנולוגי
לטעמי, חיוני שגורמים האמונים על הנושא במדינת ישראל ובצה"ל - לרבות זרוע הים - יפיקו גם הם את הלקחים מאירועי המערכה הימית בין רוסיה לאוקראינה, יבינו ויפנימו את השינויים, ובהתאם יבצעו את הצעדים הנדרשים במבנה הכוח הימי כדי להתאים את דוקטרינת הפעלתו למאפיינים הייחודיים של ישראל.
קיימת הסכמה רחבה בקרב המומחים הימיים שטביעת הסיירת מוסקבה, אוניית הדגל של צי הים השחור, פגעה קשות ביוקרתה של רוסיה, אבל חלק מהפרשנים הצבאיים שוגים בכך שהם תולים את הסיבה העיקרית לטביעתה ב"גילה המבוגר" ובמצבה התחזוקתי הירוד. בכך הם מתעלמים מהשינויים באופי הלוחמה בזירה הימית בעשורים האחרונים, שגם הצי הרוסי התעלם מהם בדוקטרינת ההפעלה של הסיירת, והביא בסופו של דבר לפגיעה בה.
הסיירת נבנתה בסוף שנות ה-70, בעיצומה של המלחמה הקרה, כדי להתמודד עם קבוצות נושאות מטוסים אמריקניות ולספק הגנה אווירית לכלי שיט סובייטיים שפעלו במרחבי האוקיאנוס, בהתאם לתפיסה מבית מדרשו של האסטרטג הימי הבולט של תחילת המאה ה-20, האדמיראל האמריקני אלפרד מהן. תורתו הבסיסית גרסה שתפקידו של צי מודרני הוא להשיג עליונות ימית באמצעות קרבות הכרעה - תורה שקיבלה תוקף בשתי מלחמות העולם. המאבק על השליטה בים התיכון, בצפון האוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט, שבו ניצחו בריטניה וארה"ב, הוכיח את חיוניותו בהבסת מדינות הציר.
תיעוד הפגיעה באח"י חנית שפרסם חיזבאללה
הסבירות לקרבות הכרעה בים הפתוח (Decisive Battles) כמרכיב בהשגת עליונות ימית, איבדה לאחר מלחמת העולם השנייה מתקפותה מכמה סיבות: תגובות הכוח הימי איטיות ביחס לכוח האווירי; אמצעים אחרים נכנסו לשימוש, בעיקר תת-מימיים ואוויריים המחלישים את יכולתו של הכוח הימי להשיג עליונות; כניסה לשימוש של אמצעי גילוי באוויר וביבשה שאפשרו למדינה לשלוט במרחבי הים ללא הצורך להשיג עליונות ימית.
אולם במקרה הנוכחי במלחמת רוסיה-אוקראינה נאלצה הסיירת מוסקבה להתמודד עם סוג עימות חדש המכונה "לוחמה א-סימטרית", המתרחש באזור החופי (Littoral) ולא באוקיאנוסים ובים הפתוח.
ראוי לבדוק את השימוש במיקוש ימי משום שמתאר דומה מתבצע על ידי המורדים החות'ים בדרום הים האדום, ועלול להוות בין היתר איום על השיט הישראלי באזור זה
סימנים לסוג לוחמה חדש זה הופיעו כבר בשנות ה–80 של המאה ה-20 באזור המפרץ הפרסי, במערכה הימית שכונתה "מלחמת המכליות". במאי 1987 נפגעה קשות המשחתת האמריקנית "סטארק" (USS Stark) משני טילי אוויר-ים מדגם "אקסוסט" שנורו עליה ממטוס קרב עיראקי. בשנת 2000 נפגעה המשחתת האמריקנית "קול" (USS Cole), שעגנה מחוץ לנמל עדן, מסירת נפץ של ארגון אל-קאעידה. חיל הים הישראלי חווה זאת במלחמת לבנון השנייה (2006), כאשר הקורבטה אח"י חנית, ששייטה מערבית לנמל ביירות, ספגה פגיעה קשה מטיל חוף-ים שירה עליה חיזבאללה. בכל שלושת המקרים לא הפנימו הציים את השינוי הפרדיגמטי באופי הלוחמה החדש שהתפתח במרחב הימי ואת הצורך להיערך אליו.
האדמירל האמריקני ג'יימס סטוורידיס, שבעברו שירת כמפקד פיקוד אירופה והכוח הצבאי של נאט"ו ביבשת, ונחשב לאחד המוחות היצירתיים שהיו לארה"ב, הצביע כבר לפני כמה שנים על התפתחותו של סוג לוחמה חדש המכונה לוחמה היברידית (כלאיים). המאפיינים שלו מוצאים את ביטויים הן בזירה היבשתית (לוחמי וגנר) והן בזירה הימית (המורדים החות'ים). לוחמה זו מאפשרת לשלוחי המדינות (רוסיה ואיראן, בהתאמה), לנהל פעולות הפחדה, להשפיל ולהרוס יכולות של יריב (למשל מתקני אנרגיה בסעודיה ואיחוד האמירויות), ללא שיוכם הברור למדינות המפעילות אותם, ופוטרות מדינות אלה מחובת נטילת האחריות. בהתחשב בעמימות המובנית של לוחמה זו, היא גם איננה דורשת השקעה באמצעים יקרים.
מלבד הלוחמה הא-סימטרית וההיברידית שבהן נעשה שימוש במערכה בין רוסיה לאוקראינה, ראוי לבחון את אופיים של אירועים נוספים: סגירה חד-צדדית של מעברי מים בינלאומיים למעבר כלי שיט צבאיים (נושא שישראל נפגעה ממנו לא אחת), ומשמעויות של פגיעה בכלי שיט צבאיים גדולים עם צוות גדול בהיבט של רגישות לאובדן חיי אדם. ראוי גם שייבדק השימוש במיקוש ימי משום שמתאר דומה מתבצע על ידי המורדים החות'ים בדרום הים האדום, ועלול להוות בין היתר איום על השיט הישראלי באזור זה. לימוד מניסיונם של אחרים הוא חשוב ביותר, וראוי שזרוע הים של ישראל תנצל הזדמנות זו לבחון את תפיסות ההפעלה שלה מול השינויים באופי הלוחמה שלו אנו עדים במלחמה הנוכחית.
פרופ' שאול חורבצילום: ירדן זהבלמהלך מסוג זה מתלווה הערת אזהרה: אין ספק שלטכנולוגיה בכלל ולחדשנות הטכנולוגית בפרט יש השפעה מכרעת על האסטרטגיה הימית והדוקטרינה של ציי המלחמה. עם זאת, יש להיזהר מלהיקלע למלכודת הרווחת במערכת הביטחון הישראלית ולפיה לכל בעיה אסטרטגית קיים פתרון טכנולוגי. גישה מסוג זה היא חד-ממדית, דוחה חלופות מתחום הדוקטרינה ועלולה לגרום להפתעות כמו הפגיעה באח"י חנית במלחמת לבנון השנייה (קורבטה שאמנם הייתה מצוידת בחליפת לחימה מתקדמת ביותר להתגוננות נגד טילים, אך תפיסת הפעלתה הייתה שגויה).
מענה לשינוי באופי הלוחמה חייב למצוא את האיזון המתאים בין ההסתמכות על המרכיב הטכנולוגי לבין המרכיב התפיסתי והארגוני. כדי להצליח בתהליך מסוג זה, נדרש חיל הים בין היתר להשקיע בהכשרת העוסקים בנושא בחשיבה אסטרטגית של הזירה הימית.
- פרופ' שאול חורב הוא ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה. לשעבר תת-אלוף בחיל הים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
