רות מלניק, מתכוננת לגיוסה לצה"ל בתור משקית ת"ש
(צילום: עידו ארז )
לרשימת הציוד שמקבלת כל מתגייסת טרייה לצה"ל, בין הגרביים החמים, הכפכפים למקלחת וכלי הרחצה, לא שוכחת רות מלניק להוסיף את הפריט החשוב ביותר עבורה. זה שבלעדיו לא תצא לבקו"ם בשבוע הבא. תמונת אחותה הצעירה, ליטל יעל ז"ל. החיוך היפה והאופטימי של הנערה שמצאה את מותה בנסיבות כה מחרידות, ילווה אותה ליד המיטה הצבאית, יעזור לה להתגבר על הקשיים בטירונות ובקורס מש"קיות הת"ש אחריו. "אני אשים את התמונה לידי ואספר לה כל יום מה אני עוברת. תמיד חלמתי שאחותי הקטנה שנרצחה תראה אותי במדים, ואני עדיין מקווה שהיא תראה אותי כחיילת ותהיה גאה בי", היא אומרת.
4 צפייה בגלריה
"קשה שהבית מתרוקן". רות יחד עם סבתא לודמילה וסבא בוגדן באחת מהארכות המעצר
(צילום: נחום סגל)
בסלון הקטן בביתם באור עקיבא, ליד פינת הזיכרון הקטנה לנכדתם, עם ארבע הנרות הדולקים, התמונות והציור שציירה ליטל יעל, מביטים בה סבתא לודמילה וסבא בוגדן בעצב. מתקשים לחשוב על הפרידה ממנה, ארבעה חודשים בלבד אחרי שליוו למנוחת עולמים את ליטל יעל שגופתה נמצאה קבורה באתר בנייה בקרית מוצקין. מיד אחר כך נאלצו לנהל מאבק משפטי מתיש שבסופו הואשם אדוארד קצ'ורה בן ה-49, ששימש אח בבית החולים מעלה הכרמל בטירת כרמל, ברצח בנסיבות מחמירות.
"רות שלנו מתגייסת ותחסר לנו מאוד", אומרת סבתא לודמילה בדמעות, "קשה לנו עכשיו כשהבית מתרוקן. אני יודעת שזה היה החלום שלה, לשרת בצה"ל, רק חבל שזה קורה בנסיבות כל כך קשות. העיקר שתצליח בעזרת השם ותיהנה מהשירות הצבאי שלה". עכשיו היא מקווה שהמפקדים של רות יתחשבו בה ויאפשרו לה להגיע למשפט של הנאשם ברצח אחותה. "זה ממש חשוב לה. אני גם מקווה שהמשפט שייפתח בקרוב יתנהל בדלתיים פתוחות, שכולם יידעו מה הרוצח הזה עשה".
ממש כמו שחלמה, רות תתגייס לקורס מש"קיות ת"ש. "תמיד רציתי לעזור לחיילים", היא אומרת, "הבטן שלי קצת מתכווצת, אבל אני בטוחה שאהיה טובה בזה ושהשירות שלי יהיה כיפי ומשמעותי. אני אמנם יוצאת לדרך חדשה, אבל אספר לכולם על אחותי הקטנה שאיש לא שמר עליה, למרות שאני, סבא וסבתא כל כך ניסינו לדאוג לה, והיא נרצחה".
בחודשים האחרונים עבדה רות בחנות בגדים, בכסף שחסכה היא מתכננת חופשה קצרה, כמו כל מתגייסת טרייה. הפוגה קלה מהמאבק שאותו ליוו עורכות הדין אפרת נחמני-בר ושרון זגגי פנחס, המייצגות את משפחת מלניק. אבל גם שם, היא אומרת, לא תצליח באמת להתנתק. "הרבה דברים קשים קרו במהלך החודשים האחרונים - המחאה שלנו כדי שהרוצח יועמד לדין, ההפגנות, הדיונים בבתי המשפט. דווקא עכשיו, כשיש לי קצת זמן לעכל את הסיוט שעבר עלינו, היא יותר חסרה לי.
"אני יודעת שלסבתא וסבא יהיה קשה בלעדיי - אבל הכי חשוב שנמשיך את המאבק המשפטי שלנו כדי שהרוצח של אחותי ז"ל יישאר כל חייו בכלא. אשמח אם הציבור ימשיך לתרום לנו בקמפיין: "אל תרצחו אותנו פעמיים". אחותי נרצחה בקור רוח, באכזריות, זה כאב שלא מרפה, אני לא אזכה לחבק את אחותי שנרצחה, במדים של צה"ל - אבל אני יודעת שהיא תמיד איתי, לנצח".
