ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב מעורר טלטלה בממשל האמריקני, שנערך לחזרתו לשלטון של מי שלאורך הקמפיין הבטיח לנקום בירביו הפוליטיים, לטהר את הממשל מאנשי "דיפ-סטייט מושחתים" ואותת גם על נכונות להשתמש בצבא לצורכי אכיפת חוק וסדר. רשת CNN דיווחה היום (שבת) כי גורמים בפנטגון מנהלים "שיחות לא-רשמיות" בנוגע לאופן שבו עליהם להגיב אם הנשיא הנבחר יחלק פקודות לא-חוקיות או יפעל לפיטורים של פקידים א-פוליטיים בממשל, בפרט בסוכנויות הביטחון והמודיעין.
בתוך כך, הערב הודיע הבית הלבן כי הנשיא היוצא ג'ו ביידן, שכבר שוחח עם טראמפ אחרי ניצחונו, ייפגש עמו בחדר הסגלגל ביום רביעי הקרוב. מפגשים שכאלו בין הנשיא היוצא לנשיא הנבחר מהווים מסורת ארוכת שנים בפוליטיקה האמריקנית, וטראמפ גם נפגש אחרי ניצחונו הראשון ב-2016 עם הנשיא דאז ברק אובמה. הוא עצמו סירב להיפגש עם ביידן אחרי ניצחונו של הנשיא הדמוקרטי ב-2020, ניצחון שעד היום טראמפ מתכחש לו עם טענות כוזבות לזיופים – והוא גם לא השתתף אז בטקס ההשבעה של ביידן.
4 צפייה בגלריה
דונאלד טראמפ, חיילים של צבא ארה"ב
דונאלד טראמפ, חיילים של צבא ארה"ב
טראמפ וחיילים אמריקנים. "יחסים עוינים" עם הגנרלים
(צילום: Shutterstock)
ובחזרה לדיווח של CNN: גורמים בפנטגון אמרו כי במשרד ההגנה האמריקני בוחנים כעת תרחישים שונים, ונערכים לרפורמה מקיפה שטראמפ עשוי להוביל אחרי שיושבע לנשיא ב-20 בינואר. "כולנו נערכים ומתכוננים לתרחיש הגרוע מכל, אבל המציאות היא שאנחנו לא יודעים איך זה הולך להתפתח", אמר אחד הגורמים הביטחוניים ששוחחו עם רשת החדשות. גורם ביטחוני נוסף הדגיש כי חיילי ארה"ב מחויבים לסרב לציית לפקודות לא-חוקיות, אבל הוא תהה כיצד בפועל יהיה ראוי לנהוג במצב שכזה: "האם נראה התפטרויות של מנהיגי צבא בכירים? או שהם יראו בכך נטישה של אנשיהם?".
ב-CNN מדגישים כי הפנטגון יתקשה מאוד לנקוט "צעדי מנע" על מנת למנוע ניצול לרעה לכאורה של כוחו הרב של הנשיא, המכהן על פי החוקה כמפקד העליון של הצבא – במיוחד אם המינויים הפוליטיים שלו בפנטגון, בראשם שר ההגנה, לא ינסו לרסן אותו. עורכי הדין של משרד ההגנה, כלומר יועציו המשפטיים, נותנים אמנם את חוות דעתם בנוגע לחוקיות של פקודות שונות – אבל בפועל לפי CNN אין מכשול משפטי בפני מהלכים דרמטיים שטראמפ עשוי להוביל, כגון שליחת חיילים לרחובות ערי אמריקה.

החוק מ-1807, שנותן לטראמפ כוח אדיר

החשש הגדול בפנטגון, ובמסדרונות ממשל אחרים בוושינגטון, נובע כאמור מהבטחותיו הפופוליסטיות של טראמפ בקמפיין, שלפי שעה קשה לדעת איזה מהן יחתור לממש בפועל כשיחזור לבית הלבן. אחת מהבטחותיו הייתה לחדש צו שעליו חתם בשלהי כהונתו, ושבמסגרתו שינה את הסיווג התעסוקתי של המוני פקידים א-פוליטיים עם קריירות ארוכות שנים ברחבי הממשל האמריקני, שינוי שאמור להקל על פיטוריהם. הנשיא ביידן ביטל את הצו הזה, שמכונה Schedule F, ובקמפיין הנוכחי טראמפ הבטיח להחזירו מיד על מנת לסלק מהממשל "ביורוקרטים סוררים". בסרטון שפרסם עוד במרץ 2023 הוא אמר: "אנחנו ננקה את כל השחקנים המושחתים במערך הביטחון והמודיעין הלאומי, ויש רבים כאלו".
טראמפ בנאום הניצחון: אני אסיים מלחמות, לא אתחיל אותן
(צילום: Fox News)

לפי CNN, גורמי ביטחון פועלים כבר כעת – עוד לפני שטראמפ הושבע לתפקיד וחידש את הצו – לאתר פקידי ממשל אזרחיים שעשויים להיות מושפעים מהשינוי הצפוי. על פי הדיווח, בפנטגון ובסוכנויות פדרליות אחרות מכינים – כפי שעשו עם פרסום הצו המקורי ב-2020 – רשימות של עובדים שעשויים להיכלל בקטגוריה החדשה. גורמים ששוחחו עם הרשת ציינו כי לפני ארבע שנים היה ניסיון להכליל ברשימות כמה שפחות פקידים אזרחיים "על מנת לצמצם את ההשפעה על כוח האדם", וכי כעת יש ניסיון דומה. נוסף על כך, כללים חדשים שפרסם הממשל באפריל נועדו לחזק את ההגנות על עובדיו, אבל גורם ביטחוני הדגיש כי בפועל לממשל העתידי יהיו דרכים לעקוף את ההגנות הללו – גם אם הדבר ידרוש כמה חודשים.
בפנטגון מודאגים גם מכך שטראמפ אותת על נכונות לשלוח את הצבא כדי לטפל במה שכינה "האויב מבפנים" ו"מטורפי השמאל הקיצוני". כאשר נשאל בחודש שעבר על הפרות סדר במהלך יום הבחירות – שלא התממשו בסופו של דבר – הוא אמר כי "אם יהיה צורך" ניתן יהיה לשלוח את המשמר הלאומי לטפל בהפגנות, ו"אם ממש יהיה צורך" – אז גם את הצבא.
כדי לשלוח את הצבא לרחובות, טראמפ עשוי לעשות שימוש ב"חוק ההתקוממות" מ-1807, שמעניק לנשיא סמכות לשלוח חיילים למשימות בתוך ארה"ב בנסיבות מסוימות, כגון דיכוי אי-סדר אזרחי או מרד. חוק אחר מ-1878, המכונה "פוסה קומיטאטוס" ("כוח המדינה" בלטינית), מגביל אמנם את השימוש בצבא לצורכי אכיפת חוק ללא אישור מהקונגרס, אבל הוא כולל החרגות במקרים כגון מרד או טרור – כך שבפועל לטראמפ יהיה כוח רחב ביותר בכל הנוגע לשימוש בצבא. לפי דיווחים הוא כבר שקל להפעיל את "חוק ההתקוממות" במהלך המהומות שפרצו ב-2020, במחאה על רצח העציר השחור ג'ורג' פלויד.
4 צפייה בגלריה
מהומות קולורדו
מהומות קולורדו
המהומות ב-2020, במחאה על רצח ג'ורג' פלויד. טראמפ שקל אז לשלוח את הצבא, אך בסוף נמנע
(צילום: AFP)
אבל אז טראמפ נמנע מכך, וגם כעת קשה לראות אותו משתמש בצבא כדי לרדוף יריבים פוליטיים – כפי שחלק מהדמוקרטים הזהירו במהלך הקמפיין. אפשרות סבירה הרבה יותר היא שטראמפ יגביר את מעורבות הצבא במשימות בגבול הדרומי עם מקסיקו, נגד הסתננויות מהגרים. אלפי חיילים כבר נשלחו לגבול בתקופת ביידן, וגורם ביטחוני בכיר לשעבר, ששירת תחת טראמפ, אמר כי הוא מאמין שהנשיא הנבחר יורה על שליחת חיילים נוספים לגבול הדרומי. גורם אחר, צבאי, אמר ל-CNN כי תרחיש שבו טראמפ יורה לשלוח אלפי חיילים נוספים לגבול הוא סביר בהחלט, אך הזהיר שמהלך כזה עלול לפגוע במוכנות הצבא להתמודדות עם איומים זרים.

חיילים נגד מהגרים? "הדרך היחידה"

הגורם הביטחוני לשעבר מממשל טראמפ ציין כי ייתכן שהצבא יישלח בסופו של דבר גם לרחובות הערים, לא כדי לטפל במהומות אלא כדי לסייע בתוכנית הגירוש ההמוני שטראמפ מבטיח להוציא לפועל – כדי לסלק מיליוני מהגרים לא-חוקיים שכבר הסתננו לארה"ב. לסוכנויות אכיפת החוק האזרחיות, ציין הגורם, אין את כוח האדם והיכולות הלוגיסטיות, כגון מסוקים ומשאיות, הנדרשים על מנת לגרש המוני מהגרים. הוא הדגיש כי החלטה שכזו לא תתקבל בקלות דעת: "אי אפשר בשום צורה לייפות את זה. אי אפשר לומר בפנים ישרות שזה לא ביג דיל. זה ביג דיל. אבל זו הדרך היחידה לעסוק בסוגיות בהיקף נרחב".
4 צפייה בגלריה
טראמפ וקלי, ב-2017. "הוא פשיסט"
טראמפ וקלי, ב-2017. "הוא פשיסט"
טראמפ וקלי, ב-2017. "הוא פשיסט"
(צילום: רויטרס)
הדיווח ב-CNN מגיע על הרקע היחסים העכורים ממילא בין טראמפ לצמרת הביטחונית של ארה"ב, בקנדציה הראשונה שלו. ראש המטות המשולבים לשעבר, הגנרל מארק מילי שכבר פרש, אף פעל באותה עת להגביל את יכולתו של טראמפ להורות על שימוש בנשק גרעיני, בעוד טראמפ עצמו נהג לזלזל בגנרלים שלו וכינה אותם "woke" (כינוי הלעג ששמרנים נוהגים להדביק לפרוגרסיבים), "חלשים" ו"מנהיגים לא-יעילים". בשבועות האחרונים של מערכת הבחירות גם יצאו נגדו בפומבי כמה מאנשי ממשלו לשעבר, בראשם הגנרל בדימוס ג'ון קלי, שכיהן כראש הסגל שלו בבית הלבן: קלי אמר שטראמפ מתאים להגדרה של "פשיסט", וטען כי הנשיא הנבחר דיבר בהערצה על צייתנותם של הגנרלים הנאצים של היטלר. טראמפ הכחיש זאת.
חרף החשש בפנטגון מאפשרות של פקודות לא-חוקיות או טיהורים פוליטיים, ב-CNN מצטטים גם גורם ביטחוני לשעבר שהעריך כי טראמפ ואנשיו – בבואם לבחור את שר ההגנה הבא ואת עוזריו הבכירים – ינסו דווקא להימנע ממערכת יחסים "עוינת" מול הצבא ומערכת הביטחון, כפי שהיה בכהונתו הראשונה. "היחסים בין הבית הלבן למשרד ההגנה היו מאוד מאוד רעים, ואני יודע שזה נמצא בראש מעייניהם בכל הנוגע לאופן שבו הם הולכים לבחור את האנשים שיוצבו במשרד ההגנה בפעם הזו", אמר הגורם.
4 צפייה בגלריה
לויד אוסטין
לויד אוסטין
הזהיר מ"ניסיונות התערבות לא-חוקיים". שר ההגנה היוצא לויד אוסטין
(צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
שר ההגנה היוצא של ביידן, לויד אוסטין, הזהיר לאחרונה מאפשרות ניצול הצבא לצרכים פוליטיים, ולפי CNN הוא כתב במזכר מחודש יולי כי יש להבטיח שפקידי ממשל אזרחיים בפנטגון, כמו גם אנשי צבא במדים, "יהיו מוגנים מניסיונות התערבות פוליטיים לא חוקיים או לא ראויים". ביום רביעי, שעות אחרי ההכרזה על ניצחון טראמפ, הוא שלח מסר לאנשי הצבא ובו הביע ביטחון שיידעו לשמור על נאמנות לחוקה ולציית רק להוראות חוקיות. "כפי שתמיד היה, הצבא האמריקני יעמוד ערוך להוציא לפועל את ההחלטות המדיניות של המפקד העליון הבא, ולציית לכל ההוראות החוקיות של שרשרת הפיקוד האזרחית", הוא מסר. "אתם הצבא של ארה"ב – הכוח הטוב ביותר על פני כדור הארץ – ואתם תמשיכו להגן על ארצנו, על החוקה שלנו ועל זכויותיהם של כל האזרחים".