בזמן שאספו בדירתם בקייב את חפציהם, לקראת יציאה לסבב שני בחזית, הלוחמים-המתנדבים ובני הזוג אולכסנדר זוהאן ואנטוניה רומאנובה הסבירו לצוות של סוכנות הידיעות רויטרס את משמעותו של סמל חד-הקרן הייחודי שתפור על שרוולי מדיהם, ממש מתחת לדגל האוקראיני, סמל שמזהה אותם כחברים בקהילת הלהט"ב.
לדבריהם, תפירת הסמל של החיה המיתולוגית על מדי הצבא היא מסורת שהשתרשה בקרב להט"בים שמתגייסים לצבא אוקראינה כבר עם תחילת הסכסוך מול רוסיה ב-2014, כאשר זו סיפחה בכוח את חצי האי קרים, במקביל לקרבות מול המורדים שפרצו אז בחבל דונבאס.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• מנהיגי אירופה הגיעו להסכמה: חרם על 90% מהנפט הרוסי, הונגריה קיבלה פטור
• קרבות בלב סברודונצק: "העיר נהרסה לגמרי"; לברוב מכחיש שמועות: "פוטין לא חולה"
• זלנסקי יצא מקייב והגיע לראשונה לחזית; אחרי הביקור בחרקוב: פיצוצים בעיר
• הרוסים מסתערים על המעוז האוקראיני בדונבאס, בקרים "אין מקום בבתי החולים"
10 צפייה בגלריה
רומאנובה מציגה את סמל חד-הקרן שתפרה על המדים שלה. "אמרו שאין להט"ב בצבא, אז תפרנו סמל של יצור שלא קיים"
(צילום: רויטרס)
זוהאן, שחקן ובמאי תיאטרון שמתפרנס גם כמורה בתחום, אמר לרויטרס כי באותה תקופה נשמעו טענות "שאין גייז" בצבא האוקראיני. "לכן הם (חברי הקהילה) בחרו בסמל חד-הקרן בגלל שהוא יצור אגדי, ש'לא קיים'".
זוהאן ורומאנובה – שמזדהה כא-בינארית (כלומר אדם שזהותו המגדרית אינה רק "גבר" או "אישה") – הכירו במסגרת עבודתם בתחום התיאטרון. רומאנובה הגיעה לקייב אחרי שברחה מחצי האי קרים ב-2014. לשניהם לא היה אף ניסיון בשימוש בנשק עד פרוץ המלחמה ב-24 בפברואר השנה, והם מספרים כי בימים הראשונים שלה הם התחבאו בשירותים של דירתם.
"אני זוכרת שבשלב מסוים נהיה ברור שיש לנו רק שלוש אופציות: להתחבא במקלט, לברוח, או להצטרף לכוחות ההגנה הטריטוריאליים", אמרה רומאנובה, בהתייחסות ליחידת הצבא האוקראינית שאליה התגייסו בהתנדבות המוני אזרחים מאז תחילת המלחמה. "בחרנו באופציה השלישית", הוסיפה.
לדברי זוהאן ורומאנובה, עיסוקם בתחום התיאטרון הוסיף לתחושת המחויבות שדחפה אותם להתגייס למאמץ המלחמתי. "מה שרוסיה עושה זה לא רק להשתלט על השטחים שלנו ולהרוג את האנשים שלנו. היא רוצה להשמיד את התרבות שלנו. אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות", אמר זוהאן.
סבב הלחימה הראשון שלהם בחזית, בעיר הנמל מיקולאייב שבדרום אוקראינה, שינה לדברי בני הזוג את חייהם. הם נלחמו יחד באותה יחידה וסיפרו כי חוו מראות של אימה. זוהאן חלה אז בדלקת ריאות. אולם לפחות מבחינה חברתית, הם מספרים כי לא חשו כל קושי בשל זהותם המינית והמגדרית וכי חבריהם ליחידה קיבלו אותם. "לא הייתה שום אלימות, שום בריונות. זה היה קצת מוזר לאחרים. אבל עם הזמן אנשים התחילו לקרוא לי אנטוניה, וחלקם אפילו פנו אליי בלשון נקבה", אמרה רומאנובה.
כעת בני הזוג יוצאים לסבב לחימה נוסף, שיימשך שלושה חודשים. כאשר הגיעו עם תיקיהם על גבם לתחנת הרכבת בקייב, חברים שהכירו מהסבב הלחימה הראשון טפחו על גביהם, אבל זוהאן ורומאנובה נותרו לחוצים, כיוון שהמפקדים הקודמים שלהם לא היו שם. "אני קצת חושש לגבי זה", אמר זוהאן, ומצב רוחו נהיה קודר יותר ככל שהתקרב לרכבת. "אני יודע שבכמה יחידות הכללים נוקשים יותר... זה לא היה ככה ביחידה (הראשונה) שלנו".
זוהאן התעודד בהמשך: בשיחת טלפון ממקום שירותו החדש אמר לרויטרס כי אחד המפקדים החדשים שלו הבהיר כי לא יסבול הומופוביה ביחידה שלו, וקצין בכיר עוד יותר אמר כי הדבר היחיד שחשוב בחזית הקרב הוא להיות לוחם טוב.
אבל גם האמירות המרגיעות הללו לא יפתרו כנראה חשש נוסף, שאותו השמיע זוהאן עוד כשארז את חפציו בדירתו בקייב: "הדבר שאני מודאג לגביו הוא במקרה שאם אני אמות במהלך המלחמה הזו, לא יאפשרו לאנטוניה לקבור אותי כפי שהייתי רוצה. הם יעדיפו לתת לאמא שלי לקבור אותי עם כומר שיקריא תפילות מטופשות. אבל אני אתאיסטי, ולא רוצה את זה".
