במהלך השבוע צפויה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להשיב לבג"ץ על העתירות שהוגשו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו, בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
2 צפייה בגלריה
היועמ"שית בהרב-מיארה וראש הממשלה נתניהו
היועמ"שית בהרב-מיארה וראש הממשלה נתניהו
היועמ"שית בהרב-מיארה וראש הממשלה נתניהו
(צילום:מוטי קמחי, שלו שלום, אלעד גרשגורן )
לעמדה הצפויה של היועצת יש שני היבטים, והראשון הוא פנים-ישראלי: מיארה סבורה כי הדרך החוקית היחידה היא להקים ועדת חקירה ממלכתית ולא ועדת חקירה ממשלתית. לעומתה ראש הממשלה סבור שאת החקירה למלחמה ולאירועים שהובילו אליה יש לערוך לאחר סיומה, והוא מעדיף חקירה באמצעות ועדת חקירה ממשלתית.
היבט נוסף שאינו נידון בבג"ץ, אך ייכלל בתשובתה של היועצת, עוסק בעצתה לגבי חקירת המלחמה מבחינת יחסי החוץ של ישראל. לדעתה, אותה הביעה פעמיים בפני נתניהו במכתב וכן בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, יש להקדים כבר עתה ולהקים ועדת חקירה ממלכתית – ובכך לייתר הוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ואולי גם קצינים בכירים על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי.
זאת, בשם עקרון "המשלימות" בדין הבינלאומי, הגורס שאם מדינה שמוסדות החוק שלה מוכרים כעצמאיים מקיימת בדיקה עצמאית לתלונות כלפיה – הדבר עשוי לייתר נקיטת הליכים פליליים בינלאומיים נגדה, כמו צווי מעצר בינלאומיים נגד ראשיה ונקיטת סנקציות.
2 צפייה בגלריה
תיעוד פלסטיני: הגדר פרוצה בדרום רצועת עזה
תיעוד פלסטיני: הגדר פרוצה בדרום רצועת עזה
פריצת הגבול בטבח 7 באוקטובר. "ועדת חקירה ממלכתית נועדה בדיוק עבור אסון בסדר גדול שכזה"
למרות עמדת היועצת, נתניהו הודיע בסוף השבוע שעבר כי אינו מתכוון לקיים דיון בממשלה בנושא. לכן, ההערכה היא שלאור עמדתה הקודמת של היועצת היא צפויה לומר לבג"ץ שהדרך החוקית היחידה לחקירת המחדל היא על פי חוק ועדות חקירה, אשר הגדיר את סמכויותיה והיקפה של ועדת חקירה ממלכתית. זאת, כיוון שזו ועדת חקירה המתמנית על ידי נשיא בית המשפט העליון – ובראשה ניצב שופט של בית המשפט העליון, מכהן או בדימוס.
לעומת זאת, ועדת חקירה ממשלתית ממונה על ידי הממשלה ונחזית כתלויה בממניה – הדרג המדיני שאחראי למחדל הקשה. שופטים בדימוס הבהירו כי ועדת חקירה ממלכתית נועדה על פי חוק לחקור בדיוק אירועים ומחדלים לאומיים קשים שגרמו לאסונות כמו מלחמת יום כיפור והטבח הקשה ב-7 באוקטובר – שבו נרצחו כ-1,200 אזרחים וחיילים ונלקחו בשבי כ-250 איש, שמתוכם 101 עדיין מוחזקים בשבי חמאס.
כמו אותם שופטים בדימוס, מיארה צפויה לקבוע כי הקמת ועדת חקירה ממלכתית נועדה בדיוק לחקור אסון לאומי בהיקף כה קשה. מה עוד שיש מקום להפקת לקחים צבאיים ואזרחיים כדי שאסון כזה לא יישנה.
הורי תצפיתניות: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית - עכשיו"
(צילום: ירון ברנר)

אף שהעתירה אינה עוסקת בהיבט הבינלאומי של ההליכים בהאג, הבהירה היועצת במכתב לראש הממשלה כי ועדת החקירה הממלכתית היא הדרך המיטבית "להתמודדות עם הסיכונים הנוכחיים במישור המשפטי הבינלאומי. זאת, לנוכח מאפייניו הייחודיים של המנגנון, ובהם הניתוק המלא מהרשות המבצעת". היא כתבה עוד כי "נוכח הדחיפות שבהתמודדות עם הסיכונים, אין לעכב את ההחלטה על הקמתה ויש להקימה בהקדם".