משפחת גרוס מירושלים, שבנותיה אביגיל בת ה-4 ויעל בת השנה וחצי, מתו לפני שבע שנים מהרעלת הדברה, תקבל מהמדביר יוסף צבי ברקן ומרשת המרפאות טרם 3.4 מיליון שקלים. זאת, בשל רשלות מצד המדביר ומתן טיפול רפואי רשלני מצד טרם. כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים. בנוסף, ברקן וטרם ישלמו לכיסוי הוצאות המשפט 812 אלף שקלים למשפחת גרוס.
המקרה אירע ב-20 בינואר 2014, כאשר המדביר ברקן הגיע לדירה של מיכל ושמעון גרוס בירושלים לבצע הדברה נגד מזיקים בממ"ד של הדירה. ההדברה בוצעה באמצעות חומר הדברה חקלאי בשם "פוסטוקסין", המכיל רעל פעיל בשם "פוספין", האסור לשימוש בדירות מגורים.
למחרת ב-22:00 החלו שתי הילדות ושני אחיהן לחוש ברע ולהקיא. בעקבות כך, הגיעו ההורים למרפאת טרם לקבלת טיפול רפואי. למרות מצב הילדים, בטענה שמדובר בקלקול קיבה ולא יותר מכך, הם שוחררו לביתם. למחרת היום, ב-10:00 בבוקר גילה בביתו אב המשפחה כי יעל אינה בחיים וזמן קצר אחר כך גם מתה אביגיל. חקירת המוות העלתה כי שתיהן מתו מגז פוספין. חיי שני האחים ניצלו.
נגד המדביר ברקן הוגש כתב אישום פלילי, שבו הוא הורשע בשתי עבירות של הריגה ובארבע עבירות של חבלה חמורה. הוא נידון לשלוש שנות מאסר וחויב בפיצויים של 200 אלף שקלים במסגרת ההליך הפלילי.
במקביל, משפחת גרוס הגישה תביעת נזיקין אזרחית, באמצעות עורכי הדין יובל ראובינוף, חיים מאיר ולירון יצחק אלמליח ממשרד ראובינוף, נגד המדבר ברקן, טרם, ספקי חומרי ההדברה ומשרדי הממשלה השונים. לפני כמה ימים זכו ההורים בתביעה נגד המדבר ברקן ונגד טרם לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי רשלנותם הביאה למות הילדות. התביעה נגד שאר הנתבעים נדחתה.
השופטת שירלי רנר קיבלה את טענת עורכי הדין של ההורים, וקבעה כי המדביר ברקן גרם במעשיו למותן של אביגיל ויעל גרוס ודחתה את טענתו, כי רשלנות בטרם היא שגרמה למותן של שתי הילדות, וכי ההורים שנשארו בדירה לאחר ההדברה, ולא התקשרו אליו כאשר הילדים לא חשו בטוב.
בנוגע לאחריות בטרם, השופטת רנר קבעה שהיא מקבלת את עדות ההורים לפיה אם המשפחה ציינה בפני הרופא המטפל, שנפטר בינתיים, כי נערכה בביתם הדברה באמצעות גז, אך הרופא לא ייחס לכך חשיבות והתמקד במזון שהילדים אכלו ובאפשרות כי הם סובלים מקלקול קיבה, תוך שהוא פוסל ומנמק את פסילת הקשר להדברה.
ההורים הגיעו לטרם בשעה 00:40 ושהו במרפאה שעתיים וחצי. לפי בית המשפט, הרשומות הרפואיות שנערכו בזמן אמת בטרם אינן מדויקות ונדחתה הטענה של טרם כי האם של הילדות לא מסרה לרופא המטפל אודות ההדברה. טרם גם טענו שההורים לא חזרו אליהם לאחר שהילדים המשיכו להרגיש לא טוב, אך בית המשפט קבע שההורים התבססו על האבחנה של הרופא שמדובר בקלקול קיבה.
האם הכירה את המדביר לאחר שביצע הדברה במקום עבודתה. בית המשפט קבע כי המדביר לא אמר להורים שאסור להם להישאר בדירה לאחר ההדברה. כמו כן, נקבע כי המדביר לא הנחה את ההורים ליצור עימו קשר אם לא ירגישו טוב.
בית המשפט קבע שהתנהלות ההורים הייתה סבירה בטרם, שכן הרופא אמר להם שאין קשר בין ההדברה למצב הרפואי של ילדיהם. מומחה רפואי שהעיד מטעם טרם קבע אף הוא כי בהנחה שלרופא המטפל דווח שהייתה הדברה, היה עליו לנהוג אחרת ולברר באיזה חומר הדברה ולפיכך מדובר בהתנהגות רשלנית מצד הרופא.
לפי פסק הדין, אחריות המדביר לנזק היא 65% ושל טרם היא 35%. יחד עם זאת, כל אחד מהם ביחד או לחוד חייב לשלם את פסק הדין כולו. פרקליטי ההורים, ממשרד עו"ד ראובינוף, אמרו: "שום דבר לא ישיב את החיים שאבדו, אבל בית המשפט קבע סטנדרט של התנהלות וזהירות תוך שהוא מקבל את כל טענות ההורים".