שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' זימן הבוקר (שני) ל"התייעצות דחופה" את כל חברי הכנסת והשרים של מפלגתו. על הפרק: הדיווחים על התקדמות במו"מ לעסקת חטופים שמתקיים בקהיר, בצל נסיגת הכוחות מעזה. חברי המפלגה ידונו בעמדתם בנושא, בזמן שבקרב מפלגות הימין מתפתחת ביקורת חריפה על כיווני המלחמה המסתמנים.
בהמשך הודיע סמוטריץ' כי פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה שיכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון "ברקע הדיווחים על הפסקת המלחמה". סמוטריץ' כתב במכתב לרה"מ כי "בעקבות הוצאת הכוחות המתמרנים מעזה והורדת עצימות המלחמה באופן כללי, תוך כדי עיכוב של שבועות ארוכים בכניסה לרפיח, יחד עם הדיווחים על נכונות ישראלית לדון בחזרת תושבי עזה לצפון הרצועה ובפועל להביא להפסקת המלחמה, ובנוסף לפרסומים על הענקת מנדט נרחב מאוד לצוותי המו"מ, אני דורש ממך לכנס עוד הערב דיון מיוחד של הקבינט שבו נקבל עדכון מלא ואת כל המידע על מצב המלחמה".
סמוטריץ' הוסיף כי "הפורום היחיד המוסמך לקבל החלטות מכריעות בזמן מלחמה הוא הקבינט המורחב, אך לצערי לא כך פועלים הדברים ואנו רואים כי החלטות מתקבלות בקבינט המצומצם, ללא אישור או עדכון הקבינט המורחב, תחת לחצים בינלאומיים שפוגעים במומנטום של המלחמה ובאינטרסים הביטחוניים שלנו. אני כבר מתריע שבועות ארוכים שבמקום להוריד את הרגל מהגז אנו צריכים להגביר את הלחץ על חמאס בעזה, וזו הדרך היחידה בה נוכל להשיב את החטופים ולהשמיד את חמאס. לכן אני חוזר על דרישתי לכנס את הקבינט המדיני המורחב עוד הערב לדיון דחוף בנושא".
גורמים במפלגות הקואליציה טוענים כי ישנה תחושה שנתניהו "ממסמס את המלחמה" ולא מתכוון לעמוד בהבטחותיו ל"מיטוט חמאס" ו"ניצחון מוחלט". גורם במפלגות הימין אמר הבוקר כי "צריך לקוות שנתניהו מבין שבלי רפיח הוא לא יהיה ראש ממשלה". לדברים הללו הצטרף באופן פומבי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שאמר כי "אם ראש הממשלה יחליט לסיים את המלחמה ללא מתקפה נרחבת על רפיח כדי להכריע את חמאס, לא יהיה לו מנדט להמשיך לכהן כראש הממשלה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מנגד, שיגר מסר לנתניהו: "מזכיר לראש הממשלה למול שותפיו המשיחיים, יש עתיד מוכנה לתת בכל רגע נתון רשת בטחון מלאה לעסקת חטופים. 24 אצבעות זה הרבה יותר ממה שיש לבן גביר וסמוטריץ'. הגיע הזמן להחזיר אותם הביתה, עכשיו!".
"סמוטריץ' ובן גביר שכחו מהו ערכו של פדיון שבויים"
בני משפחות חטופים הגיבו בחריפות לדבריהם של בן גביר וסמוטריץ', ותקפו כי השניים "שכחו מה זה להיות יהודים ומהו ערכו של פדיון שבויים". 15 בני משפחות מסרו בהצהרה כי "מי שמייצגים מיעוט קיצוני מקריבים 133 חטופים אל מותם בשם הזייה משיחית. הניצחון המוחלט יושג בעסקה עכשיו, לא ברפיח. עם ישראל רוצה את החטופים בבית, ובלתי נתפס שערב חג החירות, אינטרסים פוליטיים קואליציוניים עלולים לגרום לנתניהו לטרפד עסקה פעם נוספת".
בני המשפחות פנו לשרים בני גנץ, גדי אייזנקוט, יואב גלנט וכן ליו"ר ש"ס אריה דרעי: "אל תאפשרו לנתניהו לטרפד שוב את העסקה. המחויבות שלכם היא להחזרתם הביתה ולא לבן גביר וסמוטריץ'. אם נתניהו ייכנע לקיצונים ויכשיל שוב את העסקה - החליפו אותו מיד במי שמסוגל להחזיר אותם הביתה. הזמן נגמר, החטופים מתים בשבי. חייבים עסקה עכשיו, יהיה המחיר הפוליטי אשר יהיה". על הפנייה חתמו עינב צנגאוקר, אילה מצגר, שחר מור (זהירו), ברק בן עזרא, יפעת קלדרון, נעם דן, לינור דן, עינב ודרור מוזס, מורן בן ישי, אפרת מצ׳יקאווה, שניר דהאן, יעל אור, אסנת מאירי ודנה מילוא.
במקביל, רעות אבן טוב, קרובת משפחתו של החטוף חיים פרי, ציינה כי בשבת הקרובה יחול יום הולדתו בשבי, ואמרה ל-ynet כי "נציין את זה בוודאי, אבל אנחנו לא באווירה של לחגוג שום דבר. זה טירוף שלא החזירו אותם עד היום. האם ישראל עשתה כל מה שאפשר? במבחן התוצאה הם לא פה, ובכל יום שעובר יש עוד נרצחים". אלי שתיוי, שבנו עידן שבוי בידי חמאס, הוסיף כי "הוא נפצע קשה ב-7 באוקטובר, קשה להבין שלא מתקדם כלום. משחררים את החיילים מעזה, קורה משהו שאנחנו לא יודעים. אני סומך על ראש הממשלה שיקבל את ההחלטה הנכונה, זה גם לטובתו העניין הזה. הם ירוויחו את הקרדיט שלהם".
בריאיון ל-ynet אמר השר עמיחי אליהו כי "אנחנו לא יכולים לצאת מרפיח לפני שגמרנו את החמאס. מוכנים ללכת לפשרות קטנות שיחזירו את החטופים, אבל לא נצא מהמלחמה בלי שהכרענו את החמאס. זה ברור".
לדבריו, אפשר להגיע לניצחון מוחלט. הוא טען כי הפיקוד הבכיר בצה"ל צריך לעזוב מיד. "קיוויתי שיעשו את זה בעצמם. הם כשלו, הביאו עלינו מוות ואסון, ושחקו את המעמד של ישראל בעולם", טען מבלי שהתייחס לאחריות הממשלה בה הוא חבר. עם זאת, ציין כי "אני לא נבהל מבחירות. צריך לחזור לציבור, אבל לא תוך כדי מלחמה. איך שהמלחמה תיגמר נדון בזה".
המסרים הללו מגיעים כאמור גם ברקע הדיווחים על התקדמות במגעים לעסקת חטופים. גורמים שמעורים בשיחות בקהיר אמרו כי האמריקנים שמו הצעה מאוד משמעותית מבחינת היקף התוכן שלה. כעת ממתינות המתווכות יחד עם ישראל לתשובת חמאס, ולא בפעם הראשונה בחודשים האחרונים. "היו שיחות ענייניות, חשובות מאוד שבסופן הונחה הצעה בהובלת ארה"ב עם מעטפת תוכן שהמתווכות הוסיפו לעסקה ועכשיו מחכים לתשובת חמאס ולא ברור אם סינוואר רוצה עסקה ולכן אסור להעלות את רף הציפיות וצריך להמתין ולראות", אמרו.
לדבריהם, ההצעה האמריקנית משמעותית בכל ההיבטים, ובהם גם בסוגיית חזרת תושבים לצפון הרצועה, פריסת צה"ל ברצועה וסוגיית מפתחות שחרור האסירים תמורת חטופים. "עד עכשיו סינוואר גרר רגליים ולכן אסור לפתח ציפיות. צריך לזכור שמדובר בטרוריסט, רוצח שפל, שרוצה לייצר כאב ועד עכשיו הוכיח שלא רוצה עסקה".
אתמול, נזכיר, הוציא צה"ל את רוב הכוחות המתמרנים, המעטים ממילא, שנותרו ברצועת עזה. כעת יש ברצועה כמה מאות לוחמים, כאשר בשיא התמרון הקרקעי עמד המספר על 30–40 אלף (סדר גודל של קצת יותר מ-20 חטיבות).
הנסיגה כללה את כל כוחות אוגדה 98, שפעלה בחודשים האחרונים באזור חאן-יונס שבדרום הרצועה. ברצועה נותרה חטיבת הנח"ל, שמחזיקה את פרוזדור נצרים שמבתר את הרצועה במרכזה, מאזור הגבול ליד קיבוץ בארי ועד לים, בעיקר כקלף מיקוח להמשך - וממנו יוצאים לוחמים לפשיטות ממוקדות באזורים אחרים.
בצה"ל ממתינים כעת להחלטה של הדרג המדיני בנוגע לפעולה אפשרית ברפיח, המעוז הגדול האחרון של חמאס שבו פועלים ארבעה גדודים של ארגון הטרור, ואומרים שיוכלו לשוב לחאן-יונס במידה ויהיה צורך בכך. בצבא הסבירו שלא נכון להחזיק צירי ביתור והכנסת כוחות שיסכנו אותם בדרום הרצועה - אלא לפעול רק לפי מודיעין בהמשך.
ח"כ גדעון סער, יו"ר תקווה חדשה - הימין הממלכתי, אמר: "אולי אתבדה תוך זמן קצר, אבל אני לא מעריך שאנחנו לפני מתווה חטופים. כל מה שאני רואה לא מקרב אותנו לעסקה, אלא בדיוק הפוך. ברגע שאנחנו מפחיתים את הלחץ הצבאי, דוגמת סוגיית חאן-יונס, לא רואה איך זה מביא את הצד השני לעסקה או מתווה חדש".
למרות שהוא בכלל לא חלק מהממשלה כיום, סער מבהיר כי סיעתו לא תתמוך בכל עסקה. "אין עסקה בכל מחיר, של כניעה ישראלית. האמריקנים לוחצים לעסקה וגם מצרים, וגם אנחנו מאוד מעוניינים". למרות נסיגת הכוחות מעריך סער: "אני לא חושב (שהמלחמה נגמרה). מקווה, ומעריך שתהיה פעולה ברפיח ובמחנות המרכז".
יש מי שמעריך בצבא שהכרזה על סיום המלחמה תביא מיד לאפקט דומינו, שממנו נרתעים פוליטיקאים כמו שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו: התפטרות מדורגת ונרחבת של בכירים בצבא, שתשאיר את הדרג המדיני – שאחראי ברמתו על המחדלים – לבד מול לחץ ציבורי כבד יותר להתפטר גם, ולא להסתפק רק בהתפטרויות בדרג הצבאי.