אותו יום קושטו המכוניות של אנשי כפר חינאוויה שסמוך לעיר צור, כאילו כולן מלוות זוגות בדרך לחופה. כבשים נשחטו לעיני המצלמות, צעירים לצד קשישים יצאו בריקודים – ומטחים של סוכריות, אורז ופרחים הושלכו מכל עבר. ככה זה כשהגיבור המקומי שב הביתה מהכלא האמריקאי, כשפניו מוסתרות מההמון מאחורי מסכה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
מהרגע שבו נחת עם מטוס פרטי שסיפק לו הממשל הלבנוני – אין טיסות ישירות מארה"ב לביירות – הבזקי מצלמות העיתונאים המקומיים והרשתות הערביות הזרות לא הפסיקו להאיר סביבו. הוא כרע לארץ, נישק את האדמה שאליה חזר, ושב להסתתר מאחורי שומרי ראש שהצמיד לו חברו הטוב, חסן נסראללה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
וכך קאסם תאג’ א-דין סגר מעגל, וחזר הביתה לקבלת פנים של גיבור לבנוני נערץ. האיש שבקושי סיים את לימודיו בכיתה ד', ושנולד למשפחה קשת יום רחוקה מהאליטה הלבנונית – הפך לאחד מהטייקונים הגדולים של המדינה. אבל לא רק בגלל זה ההמונים הריעו לו: תאג’ א-דין הפך גם לצינור הכסף של חיזבאללה, והזרים מדי שנה לארגון הטרור רווחים שנאמדים במאות מיליוני דולרים. בכספים האלו שולמו משכורות ללוחמי חיזבאללה, נרכשו נשקים שחלקם בוודאי הופנה כנגד ישראל ושומנו עסקאות סמים חשאיות, אחד ממקורות הכספים המרכזיים של הארגון. וזה בכפר חינאוויה, נחשב כמקור לגאווה גדולה.
"אני לא מתעסקת בפוליטיקה, אבל הפעם אני לא יכולה להתאפק", אמרה באותו יום אשתו הודא, שהיא גם בת דודו, אם ארבעת ילדיו וזו שניצחה על חגיגות חזרתו ללבנון. "בעלי ואני תמיד היינו סוחר ועקרת בית, וארצות-הברית החליטה להאשים אותו ולהכניס אותו לכלא, אבל עכשיו הכל נגמר. נשוב לחיינו הרגילים".
בפתח הבית המתינו לו ארבעה מאחיו, ביניהם שניים – עלי וחוסיין – שקשורים ישירות לסיבות שהכניסו אותו לכלא האמריקאי: רשת עסקי קש בלבנון וברחבי אפריקה, שדרכה הועברו מיליונים רבים לידי השלוחה האיראנית שיושבת על הגבול הצפוני של ישראל. בארה"ב הוא מוגדר "טרוריסט גלובלי" גם אחרי שחרורו.
ואז, לקול מצהלות אנשי הכפר שהמשיכו לחגוג בחוץ, קאסם תאג’ א-דין נכנס לביתו, סגר את הדלת, ומאז נעלמו עקבותיו.
שנה וחצי חלפו מאותו יום חגיגי בכפר, ומעט לנסראללה ולבודדים בצמרת הארגון השיעי, מיקומו הנוכחי של תאג’ א-דין הוא סוד מוחלט בלבנון. ההוראה שקיבל מחיזבאללה היא חד-משמעית: מר תאג’ א-דין, אנא הורד פרופיל, ואל תפלוט מילה מיותרת.
"נסראללה ואנשיו נמנעים מלפגוש אותו כבר יותר משנה", מספר השבוע גורם בלבנון שבקיא במעלליו של תאג’ א-דין. הסיבה העיקרית לכך, לדברי הגורם הלבנוני, היא חשש שהאמריקאים שוב ישימו עליו יד. "השגרירה האמריקאית בלבנון, דורותי שיה, יחד עם גורמים נוספים מוושינגטון, מרחרחים כל הזמן מסביב למעונו של נסראללה ושל בכירי הארגון", מסביר הגורם את היעלמותו של "שר האוצר" של חיזבאללה.
"בצמרת הארגון יש חשש כבד מהעיניים של המוסד הישראלי שעלולות להיחשף למפגש של מישהו מהארגון עם תאג’ א-דין. אבל אל תדאגי לו, נסראללה שולח לו 'מסרים חמים' וסיוע, והוא ממשיך לנהל עסקיו בלבנון".
ב-65 שנותיו, זינק תאג’ א-דין מילד כפרי עני, לפסגות הכי גבוהות של עושר, השפעה פוליטית – ושל תמיכה כלכלית באחד מארגוני הטרור המסוכנים בעולם. "מדובר בתומך פיננסי משמעותי של חיזבאללה", הגדיר אותו משרד האוצר האמריקאי, שאוסר על כל חברה או אזרח אמריקאי לעשות עימו עסקים, גם לאחר שריצה את עונשו.
בישראל, מחוץ לקהילת המודיעין הישראלית, שמו נותר אנונימי. עניין של שמירה מכוונת על עמימות. גם במולדתו מעטים ידעו מי הוא באמת, ורק בודדים יכולים לטעון כי הם ממש מכירים מקרוב את האיש. החשש מניסיון התנקשות - בידי כוחות בלבנון שמתנגדים לחיזבאללה, סוריים, אמריקאיים ובעיקר, ישראליים - הותיר אותו עמוק בצד האפל.
משהו מהערפל סביבו התפזר כשהאמריקאים שמו עליו יד, והרשיעו אותו ב-11 סעיפי אישום חמורים בבית משפט בוושינגטון. אבל תאג’ א-דין, חתול רחוב שבדרך כלל מצליח לנחות על הרגליים ולהיעלם, השתמש בקורונה ובמצבו הבריאותי, והשיג לעצמו כרטיס "צא מהכלא", למרות שבמשרד המשפטים ניסו להיאבק בהחלטה. עכשיו, מלבין הכספים של חיזבאללה שוב במקום שבו הכי נוח לו, עמוק באפלה, רוקם בוודאי עוד מזימות שיזרימו עוד כספי דמים לארגון הטרור.
בעיני לבנונים רבים, הדרך של תאג’ א-דין מילדות קשה למוקדי הכוח של חיזבאללה, היא סיפור סינדרלה. "הסיכוי שתרחיש כמו שלו יתממש במציאות, שואף לאפס", אומר השבוע מוראד (שם בדוי), פרופסור למדעי המדינה באחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים בביירות.
מה הפך ילד ממשפחה דלת אמצעים, בנו של נהג מונית מכפר צנוע - שלא לומר, עלוב - לאחד האנשים הכי קרובים לנסראללה? בעיקר, תכונה אחת שבלבנון היא מצרך חשוב בדרך להצלחה: תאג’ א-דין הוא אחד הסוחרים הממולחים במזרח התיכון.
"ואנחנו מדינה של סוחרים, זה בדם שלנו", מסביר מוראד. "כאן, מרצה באוניברסיטה שמחפש השלמת הכנסה, יעסוק בנדל"ן. אחרים יעבדו בתיווך. ואם אתה לבנוני שפוגש איש עסקים בחו"ל, אתה תעשה הכל כדי לנצל את ההזדמנות לביזנס, גם אם הצד השני לא תיאר לעצמו שהוא יסכים להצעה שלך. זו המומחיות שלנו הלבנונים".
ואת המומחיות הזאת הוא טיפח מגיל צעיר מאוד. כבר בגיל 11 תאג’ א-דין התחיל בעבודות כנער שליחויות אצל דוד שלו, בהמשך פתח עסק עצמאי משלו ואז הגיעו אליו אנשי חיזבאללה. הם גייסו אותו לשורותיהם, תוך שהם מבטיחים לו כסף גדול, ופורטים על רגשותיו הלאומיים, ועל תחושת השליחות שתתמלא אצלו כשיעבוד בארגון.
רשויות החוק של המערב שמו עין על איש הכספים המתוחכם כבר לפני שני עשורים. ב-2003 פשטו חוקרי משטרת בלגיה על משרדי חברה של תאג’ א-דין שנמצאת בבריסל. החוקרים חשדו כי החברה שימשה צינור מימון לארגון הליגה הערבית-אירופית שאחראית למהומות שפרצו באותה תקופה בעיר. רשויות החוק הבלגיות לא הצליחו להוכיח את הקשר הזה, אבל כן חשפו, על פי הטענות, "הונאת מס בקנה מידה גדול, הלבנת הון וסחר ביהלומים לא מסומנים בשווי עשרות מיליוני יורו". הוא ואשתו נעצרו, שוחררו בערבות ועזבו את בלגיה.
בבסיסה, השיטה של תאג’ א-דין הייתה פשוטה: מקימים חברות מסחריות במדינות עניות, מזרימים אליהן הון ראשוני, מגייסים תושבים מקומיים לעבוד, משלמים להם משכורות נמוכות – ואת הרווחים מעבירים לאיש הקשר של חיזבאללה, אחרי ש"מקלפים" שכר טרחה מכובד. הכספים עברו מחשבונות הבנק של החברות לידי אנשים שיצאו מלבנון, כדי להפקיד ולהלבין את הכספים במדינה אחרת. הכסף ממכירות של נשק וסמים, היה מופקד בחשבונות בנק תמימים לכאורה, סכום קטן בכל חשבון כדי לא לעורר חשד, ומשם טיפות-טיפות ישירות לחיזבאללה. גם דיפלומטים לבנונים, שידעו לנצל את העובדה שלא יערכו אצלם חיפוש, סייעו לפעילות חוצת המדינות שהפעיל תאג’ א-דין.
רק שבפועל, זה לא היה כל כך פשוט. כסוחר מתוחכם, תאג’ א-דין ידע בדיוק היכן למכור, מה למכור – ולמי. הפעילות העסקית הענפה שלו כללה שבע חברות ענק - חמש מהן באפריקה ושתיים בבלגיה. במקביל, הוא רכש קרקעות בלבנון בשווי עשרות מיליוני דולרים, לרבות שטחים בסמוך לנהר הליטני ובדרום, לא הרחק מהגבול עם ישראל ובסמוך לכוחות יוניפי"ל. המטרה הייתה להכשיר שטחים לטובת בסיסים ואזורי אימון של חיזבאללה, בהתאם לפקודות שקיבל מצמרת הארגון.
לא ברור מתי פגש לראשונה את המזכ"ל חסן נסראללה וכיצד היחסים ביניהם הפכו לקרובים ועמוקים. מה שכן ידוע, זה שהקשר הישיר והחשאי בין תאג’ א-דין ואנשיו לחיזבאללה התקיים לכל אורך התקופה באמצעות אנשי המבצעים של הארגון.
לפי ההערכות, סחר בסמים היווה שליש מהפעילות של הרשת שהקים. תאג’ א-דין היה מאוד-מאוד זהיר, ביצע פעולות באמצעות שליחים, "קופים" ואנשי פרוקסי, ומיעט להתקרב לאש בעצמו. זה עזר לו להתחמק פעם אחר פעם, עד למעצרו ב-2017.
ריימונד דונובן, הקצין האחראי ללוחמה בסמים בארצות-הברית, הסביר כיצד פעל תאג’ א-דין כמקור מרכזי למימון חיזבאללה, בעסקאות סיבוביות. "הוא עצמו מעולם לא השתמש, ולא ידוע לנו על מישהו מבני משפחתו שהיה מכור לסמים. כל העיסוק הזה נועד אך ורק למטרות רווח – והכל למען חיזבאללה".
כך, בשירות הארגון השיעי, הוא הספיק להקים אימפריה יחד עם שלושה מאחיו - עלי, קצין בכיר לשעבר בחיזבאללה, חוסיין ואחמד. אח נוסף שפעל לצידם, חסן, מת ב-2010 באירוע לא שגרתי: מטוס שהתפוצץ בשמי אתיופיה. האחים עלי וחוסיין הקימו במימון חיזבאללה חברות במדינות כמו גמביה, סיירה-לאון וקונגו ובאיי הבתולה, והפכו למבוקשים בעצמם בידי הממשל האמריקאי. האחים התפזרו בין המדינות, וקאסם היה החוט המקשר והמוח שמחבר את הנקודות למפעל כסף עצום.
בכפר הולדתם, חינאוויה, העזו האחים להופיע בגלוי, לביקורים קצרצרים בלבד. הם התנהגו שם כסוג של רובין הודים מקומיים: מימנו הקמת בתי ספר חדשים, סייעו למשפחות מעוטות יכולת, ואפילו השתתפו בחגיגות שערך לכבודם מושל הכפר, איברהים סאחור. התמיכה הציבורית בהם צמחה בהתאם.
לצורך המעצר של תאג' א–דין חברו לארה"ב לא פחות משבע מדינות אירופיות, בהן צרפת, גרמניה, איטליה ובלגיה - למבצע משותף. בסופו של דבר, הוא נעצר בשדה התעופה בקזבלנקה. לפי מקורות זרים, גם ישראל סיפקה מידע חשאי שהוביל ללכידתו
בשיא הפעילות של הרשת, היא הייתה פרוסה גלובלית. לאחר 20 שנות פעילות בסיירה-לאון, פעילותו של תאג’ א-דין התרחבה לבלגיה ולרחבי אפריקה. בהמשך גם לאירופה, ובארצות-הברית הוא שיתף פעולה עם אנשי עסקים מקומיים בטקסס, בג'ורג'יה ובלואיזיאנה. הוא גם סחר בנשק עם הנסיכויות במפרץ הפרסי, עסק גם במוצרי מזון והקים חברות בנייה. והרווחים - לחיזבאללה.
האמריקאים סימנו את תאג’ א-דין כמטרה כבר ב-2009, והחלו לפעול נגדו. ב-2011, למשל, הם ניצלו את העובדה שאנגולה היא שותפה אסטרטגית של וושינגטון באפריקה, ודרשו לסגור את כל עסקיו של תאג’ א-דין במדינה. הם הצליחו, אבל יחלפו עוד שש שנים תמימות, שבהן ככל הנראה הזרים מיליארדים לחיזבאללה, עד שסוף-סוף הם שמו עליו יד.
לצורך מבצע המעצר חברו לארה"ב לא פחות משבע מדינות אירופיות, בהן צרפת, גרמניה, איטליה ובלגיה – למבצע משותף. בסופו של דבר, תאג’ א-דין נעצר בשדה התעופה בקזבלנקה. לפי מקורות זרים, גם ישראל סיפקה מידע חשאי שהוביל ללכידתו.
במשך כשבועיים הוא נחקר במרוקו בידי אנשי מודיעין מקומי ו"חוקרים זרים", עד שארה"ב העבירה אותו לשטחה להמשך חקירה בבית מעצרים מבודד. משרד המשפטים האמריקאי ניסח כנגדו כתב אישום חמור, שכלל אישומים בסחר בסמים והעברת כספים לחיזבאללה, הקמת רשת פיננסית בשש מדינות באפריקה ובארצות-הברית והעברת הרווחים - בשווי מאות מיליוני דולרים בשנה - לחיזבאללה.
תאג’ א-דין ניסה לטעון בפני האמריקאים שהוא פעל לבד, בלי אחיו – ושממש אין לו שום קשר לטרור. פרקליטו הלבנוני, שיבלי מלאט, התראיין ללא הרף לתקשורת בארה"ב והכריז כי האישומים נגד מרשו שקריים.
הטענות האלה נדחו על הסף בבית המשפט. "המעצר שלו התבצע בתום שנתיים של חקירות עומק שכללו פקידים בכירים בשלושה משרדי ממשלה לצד ראשי מנגנוני המודיעין שלנו", ענה בכיר במשרד המשפטים בתקשורת לטענת פרקליטו הלבנוני. שנתיים לאחר מעצרו, בינואר 2019, התקבל גזר הדין: חמש שנות מאסר, במתקן כליאה פדרלי בקמברלנד שבמדינת מרילנד.
המהלך ללכידתו היה חלק ממבצע שהובילה הסוכנות האמריקאית ללוחמה בסמים (די-אי-איי), ונקרא "קסנדרה". בהתחשב בזה שחיזבאללה גם מככב ברשימת ארגוני הטרור של מחלקת המדינה האמריקאית, האמריקאים חגגו את ההישג.
"משרד המשפטים האמריקאי סימן את חיזבאללה כמטרה", התגאה לאחר ההרשעה ממלא המקום של התובע הכללי, מת'יו וויטאקר. התובע עצמו, ג'ף סשנס, הגדיר את חיזבאללה, "אחד מחמשת הארגונים שנמצאים בראש רשימת המטרות של הכוח לסיכול פשיעה בינלאומית מאורגנת. שלוש שנים לקח לנו להגיע לניצחון הזה, ואנחנו נמשיך לפעול נגד חיזבאללה ונגד ארגוני טרור נוספים ותומכיהם - ונמשיך לנצח".
המשפט פיזר מעט מהמסתורין סביב הרשת של תאג’ א-דין. בתשאולים שעבר התגלה קשר להברחת ענק של סמים וכדורי הזיה לאיטליה, בסכום של 15 מיליון דולרים. במקביל, נתפסו משלוחי סמים שהעביר לסעודיה, ללוב ולכווית, וגם 17 טונות קנאביס בשווי 37 מיליון דולר שהיה בדרכו לניגריה. הסחר התקיים גם באירופה, בין השאר בצרפת ובסלובקיה, וביוון - אליה הוברחו ארבע טונות חשיש שהוחבאו היטב בקופסאות ממתקים.
מכל המדינות שאליהן הבריח סמים, הערנות בסעודיה הייתה המרשימה ביותר והיא הובילה להחרמת משלוח בשווי חמישה מיליון יורו. "עם הכמות שהוא ניסה להבריח אלינו, אפשר להטביע לא רק את המדינה שלי בסמים, אלא את כל הנסיכויות השכנות", הודה שגריר סעודיה בלבנון. כווית ובחריין הבינו שהן הבאות בתור, והצטרפו לסעודים בהודעה משותפת נגד תאג’ א-דין.
"לא רק כדורי הזיה וחשיש הוא הבריח, גם קוקאין. והוא עשה זאת בעשרות מדינות, כולל ישראל", אומר גורם ביטחוני ישראלי, שחולק מהידע שצבר על תאג’ א-דין. "הוא ביצע כמה משלוחי סמים קשים לתוך ישראל, ואני מקווה – אם כי לא בטוח – שהצלחנו לתפוס את הכל".
6 צפייה בגלריה
''מבחינת נסראללה סחר בסמים הוא פגיעה באויבי האיסלאם''. עמוס גלעד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מזה מספר שנים שחיזבאללה פועל להציף את ישראל בסמים קשים במחירי רצפה, העיקר "לסמם את האויב הציוני". הפרקטיקה הזאת מוכרת היטב, אומר אלוף (במיל') עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. "לנסראללה יש רשתות שלמות של סוחרי סמים, הוא רואה בסמים כוח אסטרטגי. מבחינתו, סחר בסמים הוא פגיעה באויבי האיסלאם, אז אין אצלו הפרדה בין זה לבין הפעלת טרור".
עם זאת, נסראללה יודע היטב להרחיק עצמו מכל מה שקשור בסחר בסמים, ממש כפי שידע לנתק כל קשר ציבורי – למראית עין, לפחות – עם תאג’ א-דין. "נסראללה אף פעם לא יתחבר למי שעוסק בסמים, כי חיזבאללה לא רוצה להפוך לקרטל פשע", אומר גלעד. "הם תמיד מכחישים קשר לסחר בסמים, גם אם זה נכון. אבל האמת הידועה היא שכל תחום שיכול להכניס כסף לארגון, כשר מבחינת חיזבאללה".
אלא שלמרות מבצע "קסנדרה" והמידע שהתברר בעקבותיו, בסופו של דבר תאג’ א-דין הורשע על פי הודאתו, לאחר שהסכים להודות רק בעבירה אחת מתוך ה-11 שיוחסו לו: הלבנת כספים. לא טרור, לא סחר בסמים, לא הברחת נשק וציוד צבאי. האמריקאים, משום מה, העדיפו לקחת את הדיל הזה. אף אחד לא תיאר לעצמו שאפילו את חמש השנים האלו תאג’ א-דין לא יבלה מאחורי הסורגים.
לפי מקורות זרים, לישראל הייתה מעורבות מאחורי הקלעים בשחרורו של תאג’ א-דין מהכלא בסוף חודש מאי 2020. ככל הנראה, היה מדובר בעסקת חילופי אסירים רחבה, שהחלה בשחרורו של עאמר אל-פאחורי, קצין צד"ל לשעבר, שנשפט בלבנון בגין שיתוף פעולה עם ישראל. נטען נגדו שהתעלל וגם רצח בדם קר אסירים שמזוהים עם חיזבאללה, ובתקשורת הלבנונית אף הצמידו לו את הכינוי "הקצב מכלא אל־חיאם".
לפי דיווחים בלבנון, אל-פאחורי קיבל הנחיות מישראל כיצד לסחוט הודאות מאנשי חיזבאללה ואיך להוציא מהם את המידע הנדרש, ועל דעת עצמו הרחיב את השימוש בכוח. אחרי כל אלה, הוא שוחרר להפתעת רבים מהכלא הלבנוני. התזמון היה חודשיים בלבד לפני שחרורו של תאג’ א-דין מהכלא האמריקאי.
"לא רק כדורי הזיה וחשיש הוא הבריח, גם קוקאין. והוא עשה זאת בעשרות מדינות, כולל ישראל", אומר גורם ביטחוני ישראלי, שחולק מהידע שצבר על תאג' א–דין. "הוא ביצע כמה משלוחי סמים קשים לתוך ישראל, ואני מקווה - אם כי לא בטוח - שהצלחנו לתפוס את הכל"
"חשוב לשים לב לכך שאל-פאחורי שוחרר מהכלא הלבנוני עוד בימי טראמפ, ומיד אחריו שוחרר תאג’ א-דין", אומר עומאר, איש אקדמיה מוכר מאוד בביירות. "אין לי ספק שישראל לחצה לסיים את פרשת כליאתו של אל-פאחורי, שהיה חבר בכיר במיליציות שפעלו בלבנון והיה בשיתוף פעולה הדוק איתכם".
ישראל, כך טוענים בלבנון, תפרה עם טראמפ עסקה סיבובית, שכללה שחרור של כמה אסירים, כולל האמריקאי מייקל ווייט, ושחרור של מרצה איראני שהיה כלוא בארה"ב. כך או כך, במאי 2020, הורה השופט המחוזי הפדרלי בוושינגטון הבירה, רג'י וולטון, על שחרורו של תאג’ א-דין. זה הפתיע את כולם, מוושינגטון ועד טהרן. תאג’ א-דין הספיק אז לרצות רק שלוש מתוך חמש השנים שנגזרו עליו בבית המשפט האמריקאי.
השופט קיבל את טענת פרקליטו של תאג’ א-דין, שטען שמצבו הבריאותי של מרשו מחייב את שחרורו, שכן הוא בסיכון גבוה למות מקורונה. עורך הדין נעזר בכך שבמתקן הכליאה שבו שהה תאג’ א-דין נרשמו אז שמונה מקרים של מאומתים - שני עובדים ושישה אסירים. בערעור של משרד המשפטים על צו השחרור, הובהר שכל השמונה החלימו ולא נרשמו מקרים נוספים. זה לא עזר. הערעור נדחה.
במשפחת תאג’ א-דין מיהרו להודות לשופט ולכל מי שהיה מעורב בשחרור. "כל השמועות הרעות שהופצו נגדו שקריות ומומצאות", נאמר בהודעה שיצאה לאחר ההחלטה. "תודה לממשל האמריקאי שהחליט לשחרר את אחינו ופעל באנושיות".
"אין לי ספק שהייתה כאן עסקה סיבובית", אומר גורם בלבנון. "השופט קיבל החלטה מעל לראשיהם של בכירי משרד המשפטים בארצות-הברית, זה רק מבהיר שתאג’ א-דין שוחרר כחלק מעסקה רחבה ושגם לישראל היה מה לומר בנושא".
מלבד שנות המאסר שבילה, בית המשפט האמריקאי גם הטיל על תאג’ א-דין קנס כבד של 50 מיליון דולר, והכסף הוחרם מחשבונותיו שנתפסו. אבל עבור המולטי-מיליונר הלבנוני מדובר במכה קלה בכנף: עם שובו ללבנון ב-9 ביולי בשנה שעברה - עדיין מדובר באחד האנשים העשירים במדינה. בממשלת לבנון העדיפו לשתוק כשהוא חזר למולדתו, גם בחיזבאללה החרישו, והוא עצמו נעלם מתחת לרדאר. גם ישראל לא מחתה בקול כנגד שחרורו של מי שנחשב למממן של נסראללה. לפעמים, מסתבר, לכולם נוח לשתוק.
אבל בינתיים, בלבנון המתפוררת, יש אפילו נגד הטייקון תאג’ א-דין תסיסה, בעיקר על רקע קשריו עם נסראללה. "אני מזהיר את הצעירים המובטלים בלבנון: ‘אסור להתקרב למשפחה המסוכנת הזאת’", אומר לנו איש עסקים נוצרי שחי בביירות. "’אל תקנו מהם, אל תסחרו איתם, אל תמכרו להם. אני יודע עד כמה המצב הכלכלי בלבנון חמור, וכמה עשרות מיליוני דולרים שוכבים בחשבונות הבנק של תאג’ א-דין, אבל גם אם חייכם תלויים בזה – מקאסם תאג’ א-דין צריך לברוח כמו מאש’".
פורסם לראשונה: 07:07, 03.12.21
