באוגוסט 1995 הגיע לישראל יועץ הסקרים האמריקני ריצ'ארד וירתלין לפי הזמנתו של בנימין נתניהו. הוא התבקש לבדוק את עמדות הציבור לקראת הבחירות שעמדו להתקיים שנה לאחר מכן. בסקרים שערך התברר שלנתניהו יש רוב בקרב החרדים, הדתיים והמסורתיים, ואילו בקרב החילונים הייתה לו תמיכה של שליש בלבד. הוא המליץ לגייס את הציבור החילוני והמשכיל יותר, שחלקו הוגדר כמתלבטים בין ימין לשמאל, במסרים מתונים המתאימים למרכז הפוליטי כמו נושא השלום.
ואכן, במערכת הבחירות 1996 הבטיח נתניהו במסיבת עיתונאים כי הוא מחויב להחלטות ממשלת יצחק רבין לגבי הסכם אוסלו ב' וסיסמת הבחירות שלו הייתה: "נתניהו, עושים שלום בטוח". הסעיף הראשון של ההסכם, יציאת צה"ל מהעיר חברון, בוצע אולם מימוש נסיגה נוספת משטחי יהודה ושומרון, בעקבות "מזכר וואי" שחתם נתניהו עם יאסר ערפאת וביל קלינטון, נבלם. בעקבות הפגנות של אנשי ימין נגדו עצר נתניהו את התהליך המדיני.
לאחר הפסדו לאהוד ברק בבחירות 1999 ערך נתניהו ביקור ניחומים בהתנחלות עפרה אצל גאולה הרשקוביץ, שבעלה אריה ובנה אסף נרצחו על ידי מחבלים, ואמר שכלל לא התכוון לממש את הסכמי אוסלו: "שאלו אותי לפני הבחירות: 'אתה תקיים?'. אמרתי כן, כפוף להדדיות וצמצום הנסיגות. אבל איך אתה מצמצם את הנסיגות? אני אתן פירוש להסכם שיאפשר לי להפסיק את הדהירה לקווי 67'".
נתניהו חזר לתפקיד ראש הממשלה ב-2009, בעת שברק אובמה כיהן כנשיא ארה"ב. אובמה נשא נאום באוניברסיטת קהיר שבו קרא לכינון שלום בין ישראל לפלסטינים באמצעות פתרון שתי המדינות. הפנייה עוררה התלהבות בארץ ונתניהו ענה בנאום באוניברסיטת בר אילן: "נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית". אביו, פרופ' בן ציון נתניהו, הסביר בריאיון לעמית סגל: "הוא תומך בתנאים כאלה שהערבים לעולם לא יקבלו. זה מה שאני שמעתי ממנו, לא מעצמי. הוא הציע את התנאים... הם לעולם לא יקבלו אפילו אחד מהם".
ובכן זהו התרגיל: ברגע שנתניהו נקלע למצוקה בדעת הקהל הוא מיד משליך לאנשי המרכז הפוליטי את הפיתיון של הסכם מדיני, בהנחה שריר ייזל משפתותיהם והם ישכחו מיד את כל גזרותיו האחרות. בימים אלה של מצוקה תדמיתית קשה בעקבות ההסכמים הקואליציוניים הבעייתיים ו"המהפכה החוקתית" שמוציאים המונים לרחובות, נתניהו היה שוב איש בשורה. בריאיון לפודקאסט של אתר חדשות יהודי-אמריקני אמר שהוא מקווה להביא לשלום רשמי ומלא עם סעודיה. לדבריו, "כבר יש דברים שקורים".
מה הם הדברים שקורים? מג'די חלבי, ישראלי דרוזי, פרשן של האתר Elaph הלונדוני לנושאי המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, כתב בעקבות הצהרתו של נתניהו: "כדי לעשות זאת עליו לכבד את מה שהסעודים דורשים כדי לעשות שלום עם ישראל, כפי שפורט ביוזמת השלום הערבית שהוצגה בפסגת הליגה הערבית ב-2002 בביירות. סעודיה טענה בעקביות ששלום עם ישראל יכול להיות מושג רק לאחר שהפלסטינים והישראלים יגיעו לפתרון שתי מדינות הכולל חילופי שטחים".
איתמר בן-גביר בהר הבית
נתניהו הקים בינתיים את הקואליציה המושלמת לקרע עם העולם הערבי, עם הסכמות להרחבת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, מינוי של בצלאל סמוטריץ' כאחראי על המינהל האזרחי בשטחים ושל איתמר בן-גביר כמי שמופקד על מג"ב שם. העלייה של בן-גביר להר הבית גרמה לאיחוד האמירויות לדחות את ביקורו המתוכנן של נתניהו ולפנות למועצת הביטחון לקיים דיון בנושא זה. גם מדינות החתומות עמנו על הסכמי שלום כמו מצרים וירדן גינו את מה שהגדירו כפגיעה באל-אקצא. ערב הסעודית כינתה את פעולתו של בן-גביר "פעולה פרובוקטיבית".
אלה הם בוודאי נימוקים מצוינים מדוע הסעודים ישושו דווקא עכשיו לחתום על הסכם שלום עם ישראל. הנה או-טו-טו יתקיים הטקס בנתב"ג לקבלת המלך סלמאן ונסיכיו. לצלילי תזמורת צה"ל המנגנת את התקווה יצעדו בני משפחת המלוכה על השטיח האדום וילחצו את ידיהם של נתניהו, סמוטריץ' ובן-גביר.
ד"ר ברוך לשםמו"מ עם סעודיה היה עבור נתניהו לא רק יעד לשיפור מצבנו האסטרטגי בעולם הערבי, אלא גם מנוף לשיפור תדמיתו בקרב ציבור גדול שרואה בו כמי שעומד להחריב את הדמוקרטיה הישראלית. בחודשים הקרובים תכנן נתניהו לפמפם לציבור את "השלום הסעודי", שגם אם לא יתממש בסופו של דבר, הוא היה משיג לו שלום מבית עם דעת הקהל של המרכז-שמאל.
והנה הגיע בן-גביר, שכדי להשיג סלפי חפוז בהר הבית הרס לו את הקמפיין. מי יקנה מנתניהו שוב את תרגיל ההונאה של 1996 ו-2009? אולי מי שמוכן לקנות מסוחר רכב מכונית משומשת יד שנייה בפעם השלישית.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
