לשר המשפטים החדש יריב לוין, שהציג השבוע את הרפורמה המשפטית שלו המתמקדת בהחלשת מערכת המשפט ובית המשפט העליון, יש בעל ברית מהחלומות: יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, איש האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית. הוא והוועדה שבראשה יעמוד יהיו הזרוע שתסייע ללוין ולקואליציה להגשים את תוכניותיהם כמה שיותר מהר.
"היום הזה ללא ספק עוד ייכתב באותיות של זהב על דפי ההיסטוריה", מיהר רוטמן לברך אחרי שלוין הציג השבוע את תוכניתו. "הנחיתי את צוות ועדת חוקה להתגייס באופן מלא לקידום הרפורמות לתיקון במערכת המשפט בחודשים הקרובים. אנחנו עושים ריסטארט למערכת".
כיו"ר הוועדה ירכז רוטמן את כל החקיקה הקשורה בנושאי משפט, החל מאישור תקנות וכלה בחוקי יסוד, וכן את כל הדיונים והביקורת על המערכת. כל צעד של לוין – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתכלול יותר פוליטיקאים, וחקיקה מהירה של חוק יסוד: החקיקה, כולל "פסקת התגברות" – יגיע במוקדם או במאוחר לשולחנו של רוטמן.
אבל רוטמן הוא הרבה יותר מקבלן ביצוע. עו"ד, בעל תואר ראשון ושני במשפטים, ממקימי "התנועה למשילות ודמוקרטיה" של הימין, הוא נחשב אידיאולוג מלא להט למען רפורמה במערכת המשפט. ככזה כבר הכין בקנה 11 הצעות חוק הכוללות בין השאר הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, שינוי שיטת בחירת השופטים ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עבירת המרמה והפרת אמונים, ביטול עילת הסבירות, חקיקת חוק צרפתי ופסקת התגברות ברוב רגיל.
"בית המשפט העליון לקח לעצמו בגניבה את הכוח", טוען רוטמן בריאיון ראשון בכיסא יו"ר הוועדה. "צעדינו היום בהחלט מכוונים לתיקון ההפיכה השלטונית שביצע אהרן ברק והייתה הכול חוץ מחוקית. המטרה היא לחזור למצב שהיה מקום המדינה ועד שנות ה-90: בית משפט עצמאי וחזק ששומר על זכויות ופועל בהתאם לחוק – אבל אינו מעל החוק ומעל המחוקק".
לא בג"ץ ולא היועצת
רוטמן מתכנן להשתמש בפטיש היו"ר בעוצמה. "אני מתכוון להגביר את כוחה של הכנסת ככלי פיקוח. העומס בבתי המשפט והפגיעה בזכויות האזרחים הם חלק מהאקטיביזם השיפוטי ומהתנהלות השופטים העליונים. כשמערכת המשפט זונחת את תפקידה הבסיסי ועוסקת בקביעת מדיניות ופוליטיקה, היכולת שלה לספק את המוצר הנדרש – הכרעה מהירה בסכסוכים ופיקוח על התביעה ועל המשטרה – נפגמת. בנושאים האלה אין תחליף לפיקוח פרלמנטרי הדוק ובכוונתי לדאוג לכך שוועדת החוקה תקיים דיוני פיקוח רבים.
"הדיונים עד היום התנהלו בצורה מפוזרת, ללא יכולת לאכוף נוכחות ומתן תשובות ענייניות מצד פקידי ציבור. בוועדת החוקה בראשותי הדיונים יתנהלו כמו בסנאט בארה"ב: נציגי ממשלה ומומחים שיגיעו לדבר בפני הוועדה יתייחסו אליה בחרדת קודש. הם יצטרכו לענות לשאלות של יו"ר הוועדה ושל חברי הכנסת, ולהציג עמדה מקיפה ויסודית, ולא להגיד כמה מילים לפרוטוקול כדי לצאת ידי חובה".
השבוע העמוס שחלף עליו, ועל מערכת המשפט כולה, הגיע אתמול לשיאו כשבג"ץ בהרכב מיוחד של 11 שופטים החל לעסוק בעתירות נגד מינויו של אריה דרעי לשר – בעוד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, סירבה להגן על עמדת הממשלה והודיעה לבית המשפט כי היא מתנגדת למינויו של יו"ר ש"ס, מאחר ש"המינוי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
"המינוי של שרים במדינת ישראל נתון לאמון הכנסת", זועם רוטמן. "לא בג"ץ ובוודאי שלא היועצת יכולים להעמיד את שיקול הדעת שלהם בדבר מה סביר ומה לא מעל לכנסת ומעל הציבור. עצם הדיון של בג"ץ בנושא איננו סביר, ואין אף מדינה דמוקרטית בעולם שבה חבורת משפטנים סבורה שבידיה הזכות להחליט מי יכהן בממשלה, בניגוד לעמדת הרוב הדמוקרטי.
"הזכות והחובה של היועצת המשפטית לממשלה היא לייצג את עמדת הממשלה, ואם היא לא מסוגלת לעשות זאת, ראוי שתתפטר. בוודאי שאין לה כל זכות למנוע מהממשלה את הצגת עמדתה האותנטית בבית המשפט. הדבר ברור לכל בר דעת, ולמי שהעניין לא ברור לו, ייתכן שיהיה צורך להבהיר בדרכים נוספות".
הצביעות והאוליגרכיה
תוכניתו המלאה לשינויים במערכת המשפט, תוכנית "חוק וצדק", שעליה הוא חתום לצד יו"ר מפלגתו בצלאל סמוטריץ', הוצגה בפירוט לפני הבחירות. "הבחירות היו בעצם משאל עם על תיקון מערכת המשפט", הוא אומר. "הצבנו בצורה ברורה את הצעדים שבכוונתנו לעשות וקיבלנו תמיכה של 64 מנדטים. העם אמר כן לרפורמה".
את השראתו הוא שואב מהגופים המשפטיים השמרניים ביותר בארה"ב, ובראשם "האגודה הפדרליסטית", שאליה מרבה ח"כ רוטמן לנסוע ולהשתתף בסיעורי המוחות שלה. מדובר בארגון של שמרנים ושל ליברטריאנים, הדוגל בריסון הכוח השיפוטי. היום, מתוך תשעת חברי בית המשפט העליון של ארה"ב, שישה (ברט קוואנו, ניל גורסץ', קלרנס תומאס, ג'ון רוברטס, סמואל אליטו ואיימי קוני בארט) הם חברי האגודה בעבר ובהווה.
"במשך שנים רבות השמרנים עמדו לבדם אל מול רשת בינלאומית של ארגונים פרוגרסיביים", מסביר רוטמן. "פיתוח מערך קשרים מאפשר לשמרנים ללמוד אלו מאלו ולפתח כלים להתמודדות. כשמסתכלים על הדוגמאות מארה"ב רואים כיצד הטענות של תומכי בית המשפט הן טענות פוליטיות במסווה מקצועי. גם פה בישראל תומכי מפלגת בג"ץ עושים זאת בגלל שהם מסכימים עם העמדות הפוליטיות של השופטים יותר מאשר עם נבחרי הציבור".
5 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה. "אין לה כל זכות למנוע מהממשלה את הצגת עמדתה האותנטית בבית המשפט"
(צילום: נחום סגל)
גם הצעות החקיקה שלך, כמו שינוי שיטת בחירת השופטים או מינוי היועצים המשפטיים, הם "יבוא" משיטות אחרות – אבל בלי האיזונים או הבלמים הקיימים שם.
"לאהרן ברק היה מותר לייבא את ביקורת בית המשפט העליון על חקיקה למרות שהדבר לא היה קיים במדינת ישראל? מותר היה לו לייבא את פסקת ההתגברות הקנדית לחוק יסוד: חופש העיסוק כשהדבר היה נוח לו מבחינה פוליטית? מעניין שרק כאשר רוצים להחזיר את הכוח לציבור פתאום מוטרדים מייבוא חלקי. זו צביעות".
החוקים שאתה מציע לא יחלישו את בית המשפט העליון, "השכפ"ץ של המדינה" בפני טריבונלים בינלאומיים, ויקרבו צעדים נגד ישראל כמו מעצר קצינים ופוליטיקאים?
"הטענה כאילו בית המשפט העליון מגן על מדינת ישראל לא מחזיקה מים. ההליכים מתקדמים בבית הדין בהאג, למרות כל 'השכפ"ץ' כביכול שמעניקים לנו היועץ המשפטי לממשלה ובג"ץ. בנוסף, ההחלטה של הטריבונלים הבינלאומיים לפעול נגד ישראל או לא לפעול נגדה תלויה אך ורק בפוליטיקה הבינ"ל ואין לה דבר וחצי דבר עם טיעונים משפטיים. מרבית מדינות העולם הדמוקרטיות בוחרות את השופטים באופן דמוקרטי ולא מאפשרות לכל הרכב אקראי לפסול חוקים, זה לא גורם לבית הדין הבינלאומי להתערב בענייניהן".
אתה מדבר על שלטון הרוב. מה לגבי דמוקרטיה מהותית? שמקדשת לא פחות את זכויות המיעוט ואת חירויות הפרט?
"שלטון של אוליגרכיה הומוגנית כמו בבית המשפט העליון – שאין בו ולו חרדי אחד, שערבים מיוצגים בו בחסר ושהציבור המסורתי הגדול במדינת ישראל כמעט שלא נשמע בו – אינו ערובה לשמירת זכויות המיעוט וחירויות הפרט. גם היסטוריית ההקפדה של הכנסת ועמידתם של המחוקקים על חירויות הפרט גבוהה בהרבה מזו של בית המשפט.
"למשל בעניין הקורונה, בית המשפט הישראלי אישר כמעט באופן גורף את המגבלות על יציאה לתפילה שהטילה הממשלה ואישר את איכוני שב"כ, בעוד ועדת החוקה, כשתיקנה את החוק, קבעה מנגנונים הרבה יותר מאוזנים ועיגנה את הזכות לתפילה. לא הייתי רוצה שבית המשפט יפסול חקיקה, אבל בביקורת על המגבלות שהטילה הממשלה בית המשפט כמעט שלא תיפקד. חשוב להדגיש כי במדינות אחרות בתי המשפט עמדו על זכויות האזרח בנושא הקורונה בצורה רצינית הרבה יותר".
מתון וממתן
רוטמן יוצא בשצף קצף נגד הסמכות שבג"ץ נטל לעצמו לפסול חוקים של הכנסת, אבל למעשה מאז 1992 בוטלו 22 חוקים בלבד מתוך אלפי חוקים ותקנות. מנגד שופטי העליון בהווה ובעבר ורוב המומחים למשפטים מזהירים מכך שחקיקת פסקת התגברות – שהוגדרה על ידי רוטמן כדבר החשוב ביותר לציונות הדתית – תבטל למעשה את סמכותו של בג"ץ, תפגע בזכויות האדם ותעקר את הדמוקרטיה.
"אלה טענות דמגוגיות", טוען רוטמן, "תומכי מפלגת בג"ץ יודעים היטב שכנגד אותם 22 חוקים שנפסלו, ישנם מאות ואלפי חוקים שבית המשפט העליון ושליחיו בייעוץ המשפטי ביצעו בהם הפלה עוד בטרם לידתם, ומנעו את חקיקתם מחשש שבג"ץ יפסול אותם. למעשה כמעט כל חוק שנוי במחלוקת שעבר בין השנים 2015 ל-2019 או בוטל על ידי בג"ץ, או סורס ממשמעותו ותוקפו בשלבים מוקדמים של החקיקה ובכך נמנע מהרוב הדמוקרטי לממש את מדיניותו".
ואולי זה טוב שהמחוקק יודע להיזהר ולקחת עוד שיקולים במעשיו?
"המחוקק שוקל שיקולים רבים מאוד בתהליך החקיקה, ורגיש הרבה יותר מבג"ץ לזכויות אדם ולקולות המיעוט. לא ברור לי איזה שיקול או אינטרס מקבל מענה טוב יותר כשלוקחים מהעם ומנבחריו את סמכותם, ומעבירים אותה לחבורת שופטים שאינה מייצגת ואינה נבחרת".
אבל דרך בחירת השופטים שאתה מציע, כשבוועדה למינוי שופטים יישב רוב של פוליטיקאים, תגדיר שופטים פוליטית. איזה אמון יהיה לציבור בשופט כזה? מי ירצה להתדיין אצל שופט "ימני" או "שמאלני"?
"אמון הציבור בבית המשפט העליון צונח בעשורים האחרונים, ועכשיו הציבור בהחלט סבור שהשופטים ממונים ומתפקדים על בסיס פוליטי. דווקא בחירה פומבית ושקופה לאחר שימוע פומבי בכנסת תמנע משופטים המחזיקים בעמדת קיצון פוליטית להתמנות, ותהפוך את בית המשפט לגורם מתון, ממתן ומאחד".
אחד העיקרים בתוכנית שלך ושל יריב לוין הוא ביטול נוהג הסניוריטי בבחירת נשיא העליון. מה התחליף? תחרות ריאליטי בין שופטי העליון מי יתמנה, חיזור מצידם אחרי פוליטיקאים כדי שיעדיפו אותם?
"שיטת הסניוריטי מובילה לתוצאות אבסורדיות. למשל, השופטת דפנה ברק ארז מונתה לתפקידה, ובטרם כתבה אפילו פסק דין אחד או ישבה בראש הרכב כבר הוחלט כי תשמש בתור נשיאת ביהמ"ש העליון לשנים רבות בעתיד. ייתכן שהיא מתאימה לתפקיד וייתכן שלא, אבל לא היינו נוקטים שיטה כזו לשום תפקיד הדורש מקצועיות ויכולת, ולא ברור כיצד דווקא לתפקיד הרם ביותר במערכת השיפוט אנו משתמשים בשיטת מינוי הלקוחה מחצרות מלוכה ביזנטיות.
"משונה מאוד שמעלים חששות על 'תחרות ריאליטי' בין השופטים. הדבר מעורר הרהורים נוגים. כיצד הגיעה מדינת ישראל למצב שבו לכולם ברור שהשופטים ימכרו את עולם הערכים שלהם ואת האינטגריטי השיפוטי בשביל ג'וב? כנראה ששיטת המינוי שלנו לא כל כך מוצלחת".
אתה לוקח בחשבון ששינוי הסניוריטי עשוי לגרום כמעט בוודאות להתפטרותו של הנשיא המיועד, השופט יצחק עמית, העשוי לראות בשינוי הבעת אי־אמון בבחירתו? גם שופטים אחרים עלולים להצטרף אליו.
"כאשר שופט מתמנה לתפקידו הוא מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. ככל הידוע לי הנוסח איננו כולל שבועת אמונים לעקרון הסניוריטי".
מציאות אבסורדית
יו"ר ועדת החוקה החדש של הכנסת מתגורר בפני קדם בגוש עציון, המוגדר על פי כללי המשפט הבינלאומי יישוב כבוש שנבנה שלא כחוק. "המצב אכן דורש תיקון דחוף", הוא אומר. "ההתיישבות הצעירה חייבת להיות מוסדרת בהקדם. אסור שההתיישבות ביו"ש תוחזק כבת ערובה לעתיד תיאורטי שכולנו – גם בימין וגם בשמאל – יודעים שלא יגיע. ההתיישבות ביהודה ושומרון איננה המכשול לשלום. סעיף 80 במגילת האו"ם קובע את ההכרה בזכות של העם היהודי להתיישב בשטחי ארץ ישראל, וממילא שום חוק בינלאומי לא יכול לסתור את הקשר הבסיסי שבין עם ישראל לארץ ישראל".
בשביל זה צריך חוק עוקף בג"ץ, כי הרי חוק ההסדרה נפסל על ידי בג"ץ לפני שנתיים.
"אין דבר כזה, 'חוק עוקף בג"ץ'. הכנסת לא צריכה 'לעקוף' את בג"ץ. הכנסת היא נציגת הריבון, העם בישראל, והיא זאת שסוללת את דרך המלך. פסילתו של חוק ההסדרה על ידי בג"ץ אינה מבוססת על דבר ואין לה כל בסיס לגיטימי. הסדרת ההתיישבות הצעירה היא הדבר המוסרי, החוקי, הנכון והצודק. רוב ככל יישובי ההתיישבות הצעירה הוקמו על אדמות מדינה, ואין כל בעיה חוקית להסדירם מלבד חוסר רצון וגרירת רגליים של הממסד המשפטי".
עוגן נוסף בתוכניתו של רוטמן הוא ביטול "עילת הסבירות" – שסתום שבו משתמש בג"ץ לבחינת ההחלטות והמינויים במשרדי הממשלה. "המציאות שבה בית המשפט העליון דן בסבירות החלטות של נבחרי ציבור היא אבסורדית. אין כל הצדקה שבית המשפט העליון יישב כמבקר המינויים של הממשלה. ביקורת על מינויים 'לא סבירים', בניגוד ללא חוקיים, היא עניין למשפט הציבור ולא למשפט הציבורי.
"אנחנו נתקן את חוקי היסוד הנוגעים לדבר ונבהיר שבית המשפט יכול וחייב לבדוק את חוקיות פעולות השלטון, אבל אין לו שום זכות או סמכות להתערב בשיקול הדעת שהופעל כדין בעילות עמומות ומעורפלות".
5 צפייה בגלריה
"אנשי השמאל מעניקים שכפ"ץ פוליטי למערכת הסובלת ממחלה אנושה, רק בגלל תיקי נתניהו". רה"מ
(צילום: יואב דודקביץ)
ביטול עילת הסבירות עלול לגרום למינויים לא ראויים ולהחלטות שיקדמו שחיתות.
"כדי למנוע שחיתות לא צריך עילת סבירות. יש עילה של שיקולים זרים, או את עילת אי-החוקיות. עילת הסבירות מחליפה את שיקול הדעת והופכת את בית המשפט לממשלת-על. אני מעוניין שגם ממשלה שלא בחרתי בה תוכל למשול ולעמוד למשפט הציבור על הכרעותיה שלה, מבלי להתחבא מאחורי בג"ץ או יועצים משפטיים".
במקביל, מתוכננת גם שובה של רפורמת היועמ"שים – הפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון, בדומה למנכ"לים – הצעת חוק שהגיש אמיר אוחנה אך רוטמן, כיועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, היה אחראי לניסוחה.
כיום יועמ"ש המשרד אינו תלוי בשר. הוא כפוף משפטית ליועץ המשפטי לממשלה ולהנחיות בג"ץ. בחירת יועמ"שים מטעם, במשרות אמון, כמו שאתה רוצה, תשבור את הסמכות נגד החלטות לא ראויות, שלא לדבר על מושחתות.
"אין שום מקור בחוק לתפקידו של יועץ משפטי כשומר סף. דווקא יועץ משפטי המכהן כמשרת אמון יידע להזהיר את השר הממונה עליו מפני פעולות בלתי חוקיות, כדי למנוע ממנו מבוכות בהמשך הדרך בהליכים משפטיים. היועץ המשפטי שימונה כמשרת אמון גם יידע שהתנהלות מקצועית כושלת שלו תגרום להחלפתו, מה שלא ניתן לבצע היום".
נתניהו בלם וסיכל במשך שנים את כל התוכניות לשנות מן היסוד את השיטה המשפטית. למה נראה לך שדווקא עכשיו יתמוך בהן?
"אני לא חושב שיש באף אחת מהצעותיי משום פגיעה בעצמאות העליון, ולהפך: בית משפט שעוסק בסוגיות פוליטיות שאינן מתפקידו וממומחיותו מעמיד את העצמאות ואת הא-פוליטיות של בית המשפט בסכנה. אני סבור שהציבור היום, לרבות ציבור הליכוד, בניגוד למצב בעבר, דורש מנבחריו רפורמות יסודיות במערכת המשפט".
ואולי כל מה שמעניין את נתניהו בהקשר המשפטי הוא ביטול המשפט שלו?
"אין שום קשר בין נתניהו לבין התוכנית של הציונות הדתית ושלי לתיקון מערכת המשפט. את התנועה למשילות הקמתי בשנת 2012 הרבה לפני חקירות ותיקי נתניהו. אם כבר, המציאות הפוכה. אנשי השמאל מעניקים שכפ"ץ פוליטי למערכת הסובלת ממחלה אנושה, רק בגלל תיקי נתניהו. יאיר לפיד אמר במפורש שאלמלא תיקי נתניהו היה תומך בפיצול היועץ המשפטי לממשלה".
קדימה להסדרה
עוד טרם כינון הממשלה, נחשף סעיף בהסכמים הקואליציוניים הנוגע לתיקון חוק האפליה, באופן שיאפשר לכל בית עסק פרטי להימנע מלספק שירות או מוצר בשל "אמונה דתית". כשנשאל רוטמן האם בעל מלון דתי יוכל לבחור שלא לארח קבוצת הומואים, השיב: "כן, אם הדבר מנוגד לאמונתו ופוגע ברגשותיו הדתיים" – וחולל סערה.
"הרבה פייק ניוז הופץ סביב העניין, כולל הוצאת דברים מההקשר", הוא טוען. "תני לי לומר לך בצורה פשוטה: אין שום הצעת חוק, תוכנית, רצון או שאיפה של מפלגת הציונות הדתית לאפשר אפליה של אדם באשר הוא אדם. לא משנה אם מדובר בלהט"ב, יהודי, ערבי, ספרדי, אשכנזי, אתיופי, רוסי, גבר, אישה או כל חלוקה אחרת. עמדתי העקרונית היא שחוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים צריך לחול על המדינה ועל נותני שירותים ציבוריים בעלי מונופול, ולא על עסקים פרטיים. עסק פרטי שיעשה כרצונו ואני מאמין בכוחות השוק שידאגו לכך שאפליה שרירותית נגד אנשים לא תשתלם.
"כנראה אחרי שנה וחצי שהתקשורת נמנעה מלעסוק בזכויות להט"ב, כדי לא להביך את 'ממשלת השינוי' שנשענה על קולותיהם של ווליד טאהא ורע"מ, הנושא חזר לאופנה כי הימין בשלטון, וכל אמירה שמזכירה למישהו את הנושא מקבלת כנפיים משל עצמה. אני מציע לכל מי שחושש, לקחת אוויר ולבחון את הממשלה על פי מעשיה, שיהיו לטובת כלל אזרחי ישראל".
5 צפייה בגלריה
"אין שום הצעת חוק, תוכנית, רצון או שאיפה של מפלגת הציונות הדתית לאפשר אפליה". מצעד הגאווה בחיפה
(צילום: אסף מגל)
התיקון בחוק האפליה עלול לגרום להשחרת תדמיתה הליברלית של ישראל.
"הגורמים הפוליטיים שמאחורי קמפיין הפייק וההשחרה הזה הם שעושים נזק למעמדה של ישראל, ובגלל שהפסידו את השלטון, לא אכפת להם להשחיר את דמותה של ישראל בעולם ו'לשרוף את המועדון' ללא כל בסיס. גם לידידי ישראל בעולם אני אומר שיבחנו את הממשלה על פי מעשיה, ולא על פי ההשמצות".
סערה נוספת התחוללה לאחר שבאותם הסכמים קואליציוניים גם נקבע כי סמוטריץ', השר הנוסף במשרד הביטחון, ימנה את ראשיהם הבאים של המינהל האזרחי ושל משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים (קצינים בדרגת תת-אלוף ואלוף), וכן את היועצים המשפטיים של גופים אלה, האמונים על ניהול החיים בשטחים הישראליים בגדה המערבית. גם הרמטכ"ל כוכבי הביע מחאתו, וטען בפני נתניהו כי הוא שובר את שרשרת הפיקוד של צה"ל.
יש האומרים כי השינוי הזה מקרב את ישראל לתואר של מדינת אפרטהייד.
"אין שום הצדקה לכך שאזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון יהיו אזרחים סוג ג', ואין שום סיבה שהרמטכ"ל ושרשרת הפיקוד שלו יהיו אחראים למתן שירותי מים, ביוב ותחבורה לאזרחי ישראל משלמי המסים. חיי היומיום של אזרחי ישראל שמתגוררים ביהודה ושומרון צריכים לעבור לרשויות האזרחיות של ישראל, כשם ששירותי הבריאות והחינוך שלהם הם באחריות משרדי הממשלה הרלוונטיים. והמעורבות הפוליטית של הרמטכ"ל היוצא כוכבי בסוגיות הנוגעות להרכבת הממשלה אינה מקובלת".
עוד חזית אותה מנהל רוטמן הוא מול לשכת עורכי הדין, אבי חימי, שיצא נגד הרפורמה של לוין ושל ראש ועדת החוקה החדש.
חימי מנהל קמפיין למען שמירת עצמאות העליון, אבל אולי הוא גם חושש שתבטל את בלעדיות הלשכה ברישוי עורכי הדין.
"חימי הוא ראש גילדה, תפקיד הדומה יותר לראש ועד עובדים. הוא מתיימר לדבר בשם קהל גדול של עורכי דין שרובו לא מסכים איתו, תוך רמיסת הקולות המתנגדים בתוך הלשכה לדעותיו הפוליטיות. חימי והתנהלותו שיכנעו רבים שיש להפוך את הלשכה לוולונטרית".
