בעומק האדמה, "אי-אפשר שלא לחשוב על החטופים": אין אוויר במנהרה. ההליכה נמשכת במגמת ירידה, ואנחנו כבר בעומק של כ-20 מטרים מתחת לפני האדמה. הלחות גבוהה, גם החום, ואין אוורור. ריח הטחב והחול עולים בנחיריים. איך לעזאזל אפשר שלא לחשוב על 136 החטופים, שחלקם נמצאים במנהרות הללו כבר 127 ימים. כתב ynet ו"ידיעות אחרונות" סייר במנהרה שחשפו לוחמי צוות הקרב של חטיבה 401 מאוגדה 162 יחד עם השב"כ בשכונת רימאל בעזה, ובה חוות שרתים של חמאס - מתחת למטה אונר"א המרכזי בעזה. צפו בכתבה ובתיעוד:
סיור במנהרה שמובילה אל חדר השרתים של חמאס - מתחת למטה אונר"א
(צילום: אלישע בן קימון ודו"צ)
9 צפייה בגלריה
למעלה מטה אונר"א, למטה כתבנו במנהרה שמשמשת כבסיס רגיש של חמאס
(צילום: אלישע בן קימון, דובר צה"ל)
אחרי הליכה של כמה דקות, לוחות האבן והחול בצידי הדרך מתחלפים באריחי קרמיקה. פתאום הרצפה מרוצפת, ותאורת לדים דבוקה לתקרה. שלטי "ביטחון מידע" של חמאס תלויים על הקירות. הגענו ל"מתחם הבכירים". חדר השרתים המודיעיני שחשפו הלוחמים בין חדרי השהייה, כונה על ידי הקצינים שאיתנו "אוצר מודיעיני בלום. אלו יכולות שבעזרתן חמאס פגע בנו - ועכשיו לקחנו להם אותן", הם מוספים.
"מתחת לבניין אונר"א, בשכונת רימאל - כאן בחר חמאס להקים את אחד מבסיסיו הרגישים ביותר", אומר לי אלוף-משנה ניסים חזן, הקצין שליווה אותנו. כששאלתי "אם יכול להיות שבאונר"א לא ידעו?", הוא השיב: "תגיד לי אתה. בעיניים שלך אתה רואה כמה שנות עבודה הושקעו פה, אז יכול להיות שמנהל אונר"א לא ידע כל כך הרבה שנים מה מקימים לו מתחת לאף? אל תהיה תמים".
סוף לתמימות
אולי זה הרצון שלנו להתעקש שבכל זאת לא כולם נגדנו, שאולי יש גופים בעזה שלא נדבקו בטרור, ושלא רואים בנו אויב שיש להשמידו. כאן, בלב שכונת רימאל בצפון רצועת עזה, התשובות ברורות וקשה לטעות. אונר"א – סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים, גוף הפליטים הפלסטיני הגדול ביותר, שימש מחסה לפעילות חמאס ולהוצאת טרור.
נכנסנו לסיור מרתק עם מפקד חטיבה 401 אלוף משנה בני אהרון, וביקרנו באחד מאוצרות המודיעין המשמעותיים שמצא צה"ל ברצועת עזה מאז שפתח בתמרון הקרקעי. נכנסנו על גבי האמרים חשופים, התחלנו בנסיעה ב"פרוזדור נצרים" המבתר את הרצועה, וחצינו אותה לרוחבה כשמולנו הים. אחרי נסיעה של כמה דקות לקו החוף פרקנו מהכלים ועברנו לנמ"רים של החטיבה, בדרכנו לשכונת רימאל היוקרתית. עוד קודם לכן, צפינו בחמולה פלסטינית שנעה על קו החוף דרומה על כל מיטלטליה.
צה"ל כבר לחם כאן לפני כמה שבועות וטיהר את המקום. מחבלי חמאס מנסים אט-אט לשוב לכאן ולהגן על הנכסים שלהם. עם התקדמות הלחימה שינה צה"ל את אופי לחימתו באזור. לא יעדי מלחמה, אלא השגת תפיסה מבצעית, או כמו שאוהבים להגיד בצה"ל: "העמקת ההישג" - איסוף מודיעין ומחקר ויציאה לפשיטות ממוקדות. בשבועיים האחרונים, במהלך הפעילות, חוסלו כ-120 מחבלים והושמדו כ-20 תשתיות טרור של ארגון חמאס באזור.
התוואי, שעובר בין היתר מתחת למטה המרכזי של אונר"א, נבנה בעומק של 18 מטרים ובאורך של 700 מטרים והכיל מספר דלתות הדף. "בפשיטה אותרו אמצעים מודיעיניים ממגוון רחב של סוגים. מיצוי המודיעין החדש שנמצא יאפשר פשיטה על יעדי חמאס נוספים. השמדת התוואי פוגעת ביכולות המודיעין של חמאס", אמרו בצה"ל. הלוחמים איתרו תשתית חשמל בתוך המנהרה המחוברת למבנה המטה המרכזי, דבר המעיד על תספוק חשמל לתוואי המנהור באמצעות נכסי אונר״א.
בעקבות הממצאים שהתגלו שם פשטו הלוחמים גם על המטה המרכזי של אונר"א, המכיל את משרדיהם של מספר ארגונים הומניטריים ובינלאומיים. "בתוך משרדי המבנה אותרו אמצעי לחימה רבים, וביניהם רובים, תחמושת, רימונים ומטענים", נטען.
בנמ"ר פגשנו את ש', לוחם הנדסה בסדיר שנמצא ברצועה מאז 7 באוקטובר. "בתחילת המלחמה היינו שבועיים רצוף בתוך הנמ"ר", סיפר. "רצוף?", תהיתי. "כן", הוא ענה , "יש לנו בקבוקים להשתין, ואם רוצים מספר 2 פותחים ממש בקטנה את הכבש, יוצאים לכמה שניות ונכנסים". ש' הוא סיפור מלחמה ישראלי קלאסי. הוא גר בקריית שמונה, משפחתו פונתה כבר בתחילת המלחמה למלון בתל אביב, והוא לא ביקר בבית ארבעה חודשים. "כבר מתחיל להימאס לכולם המלון", הוא אומר. "ותל אביב?", אני שואל. "לא, אין לי מה לעשות שם, לא בקטע. אני רוצה לחזור לצפון, זה חיים אחרים. אבל בינתיים אני פה ולא יודע מתי אחזור, נראה מה היה".
אחרי נסיעה של כ-20 דקות הגענו ל"מגנן" – שטח שהוגדר לשהיית כוחות ממושכת, המוגן בסוללות עפר מכל צידיו ונשמר על ידי כוח קבוע. מעין בסיס שטח קטן. מהכלי נכנסנו לבית ספר גדול בלב השכונה. אל"מ אהרון מסביר לנו: "אתם נמצאים ממש מעל תווי שטח של מנהרה שבתוכה הצלחנו לאתר נכס מודיעיני אסטרטגי מאוד גדול של חמאס. זהו תוואי מאוד ארוך. אנחנו נמצאים במרחב שיש בו את המטה הראשי של אונר"א ברצועת עזה, והמנהרה עוברת ממש מתחת. בסריקה הראשונית שעשינו מצאנו כמות אמל"ח שלא מביישת פלוגה. רימונים, רקטות, משגרים, מטעני חבלה ומה לא. והכול בתוך המשרדים של האונר"א.
תיעודים מהמנהרה, מתחת לבית ספר של אונר"א
(צילום: דובר צה"ל)
"זה אומר שהם החביאו את זה לפני המלחמה, או שהם נלחמו עם זה בזמן המלחמה. אני ראיתי בעיניים שלי את האמל"ח שבמטה", הוא אומר. אנחנו, יש לציין, לא ראינו את האמל"ח שפונה. לפי הקצינים, הדבר נעשה מסכנה שיתפוצץ, ולכן השטח טוהר. "יש לנו תיעודים לזה", אומר אל"מ אהרון, "אי-אפשר לנתק בין מה שקורה פה במשרדי אונר"א לבין אנשי הארגון, האמל"ח פה הוא בארונות, במזרנים. זה בכל מקום".
רס"ן (במיל') יצהר הופמן ז"למבית הספר יצאנו לתוואי המנהרה. יורדים בתל חול עצום אל מתחת לקו הבניינים. לוחמי שלדג ויהל"ם מחכים לנו בכניסה. היחידות הללו למדו לנהל לחימה בתוואי תת-קרקע, והם כנראה מהבודדים בעולם שיודעים לפעול בו. "שילמנו מחיר כבד כדי למצוא את המנהרה הזו, ועבדנו בשבילה קשה", מסביר פ', לוחם שלד"ג. באותו מקום איבדה היחידה את רב-סרן (במיל') יצהר הופמן ז"ל מהיישוב אשחר. "עמדתי לידו ממש כאן ואז הוא נפגע. ראיתי אותו נופל ופיניתי אותו תחת אש למקום מסתור, הוא בקושי דיבר. מלמל משהו. הזעקנו מהר מאוד סיוע רפואי. זו מכה קשה, יצהר היה אגדה. אחרי שהוא נפל, חפרנו באדמה וראינו מה היה חשוב לחמאס פה, וכמה הייתה חשובה הפעילות שלנו", שיתף פ'.
"סטיקלייטים" וקלנועיות בדרך ל"אוצר" התת-קרקעי
רגע לפני שנכנסנו למנהרה, אל"מ חזן הסביר כי עלינו להוריד את אפודי המגן ואפילו את החולצות הארוכות. "תעבור לקצר, חם במנהרה ואין אוויר. ההליכה שם משתנה ומעט מאתגרת. יש קטעים של חול, מים ובוץ, וגם כאלה עם תקרה נמוכה ורעועה. בקיצור, תישמעו להוראות".
נכנסים פנימה. התוואי בתחילתו נוח יחסית להליכה. ככל שמתקדמים אל בטן האדמה, ההליכה היא במגמת ירידה. נעלמים אט-אט מהמציאות שלמעלה. בין קטעי המנהרה נמצאים לוחמי צה"ל, שמאבטחים אותנו, מראים את הדרך בעזרת "סטיקלייטים" וחוסמים דרכים בהן המנהרה מתפצלת. אחרי הליכה של כמה דקות המנהרה מתרחבת ומגיעים למתחם שהייה של בכירים. חלק מהחדרים עם ציוד משרדי - ממש בסיס תת-קרקעי. במסדרון המנהרה ראינו גם קלנועיות: "זה מבארי?" שאלתי. "לא", משיב אל"מ חזן, "זה ציוד שמיועד לסיוע הומניטרי".
שוב ה"מיקס" הזה שחמאס הפך לאומנות, השילוב של הומניטרי וטרור. בעזרת הקלנועיות היו בכירי חמאס מתניידים בתוך הבסיס התת-קרקעי. "אלו משרדי התפעול של המקום, עם מחשבים ושולחנות. ממש מעלינו נמצא בית ספר של ילדים השייך לאונר"א. כאן ישבו כל אנשי חמאס שהתעסקו באוצר המודיעיני שתכף נראה", מסביר אל"מ חזן.
עוד כמה מטרים ואנחנו בחוות השרתים. למתבונן מהצד זה נראה כמו חדר ארונות רחב עם המון מכשירים. "זוהי ליבת הסוד", אומר אל"מ חזן. "מעלינו - הבניין המרכזי של אונר"א. מאחוריי נמצאים השרתים המודיעיניים של חמאס, שבשבילם הגענו. לא היינו יכולים להגיע לכאן בלי חיילים שדורכים על הרצפה. זו לא משימה שאפשר לעשות מהאוויר או מרחוק. להשמיד באופן טוטאלי אפשר רק דרך הקרקע. צריך לזכור שאנחנו במרחב אזרחי, ומתחת למבנה של אונר"א - אין פה מקום לטעויות". קציני החטיבה לא מסבירים לנו מה הצליח חמאס לעשות באמצעות השרתים, אבל ניכר על פניהם שמדובר בדרמה מודיעינית של ממש.
חוות השרתים נחשפה במסגרת מבצע משותף של לוחמי שב"כ וצה"ל בתוך המנהרות של חמאס - כשהפעילות בהכוונה מודיעינית של שב"כ הובילה למתחם המודיעין הצבאי של חמאס. "המתחם שמכיל שרתים רבים וטכנולוגיה מתקדמת נבנה על ידי חמאס כחלק מהשליטה שלו על חברות התקשורת הפלסטיניות ברצועת עזה", אומרים בשב"כ. "השמדת המתחם הוא צעד נוסף וחשוב מאוד לפגיעה ביכולותיו של חמאס וגם צעד נוסף במיטוט שלטון חמאס ברצועה".
"נהיה פה עוד חודשים ארוכים"
היציאה מהמנהרה כמוה כמו יציאה לחופשי. הריאות מתמלאות באוויר. ריח הטחב מתחלף ברוחות ינואר הקרות, ואור השמש מכה באישונים אחרי כמה שעות של חושך. לובשים חזרה את הווסט הקרמי ומתחילים לנוע. לפתע רואים את בניין אונר"א. על דופן הקיר כתוב בגדול: "מטה מרכזי אונר"א - עזה".
9 צפייה בגלריה
ה"מיקס" שחמאס הפך לאומנות - שילוב של הומניטרי וטרור. מטה אונר"א ברימאל
(צילום: אלישע בן קימון)
אי-אפשר לפספס את הקשר הישיר בין ארגון הפליטים לארגון הטרור. בתוך חדר התקשורת של הבניין מצאנו כבלים חתוכים. "אלו כבלים שמחוברים לחדר השרתים שראיתם למטה, הכול כאן חתוך. הם ידעו שאנחנו נגיע, ולכן ניסו להעלים חומרים. ככה מתנהגים עבריינים - לא פעילי פליטים", מסביר מפקד החטיבה אל"מ אהרון. "מה הלאה?" שאלתי את אל"מ חזן, "יש עוד מנהרות כאלה?". "יש פה עוד הרבה עבודה", הוא השיב, "נהיה פה חודשים ארוכים".
הסיור במנהרת חמאס והקשר הבלתי ניתן לערעור בין ארגון הטרור למטה אונר"א מעלה שוב את הדיון על ה"פליט הפלסטיני". אונר"א כארגון עבור פליטים פלסטינים פועל בכמה מקומות בעולם, בהם גם ביהודה שומרון. ה"פליט" הוא סמל בתרבות הפלסטינית, אתוס שנבנה שנים - סמל לנרדפות על ידי הישראלי. סמל המנציח את נישול הפלסטיני מאדמתו על ידי הישראלי, כמו גם את שנאת הישראלי ואת הרצון להשמיד אותנו. ב-7 באוקטובר נפתחו העיניים של חלקנו, עיניים שהיו שנים עצומות לרווחה. נקווה שהגילויים הללו, שעליהם שילמנו מחירים כואבים בלתי נתפסים במיטב בנינו, לא יהיו לשווא. שהעולם יפקח את עיניו ויראה מה עשה חמאס באונר"א, ומה עושה אונר"א בחמאס.
פורסם לראשונה: 19:57, 10.02.24
