בקריה בתל אביב נערכה הערב (חמישי) פגישה משולשת בסוגיית חוק הפטור מגיוס חרדים בין שר הביטחון ישראל כ"ץ, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, והשר לשעבר אריאל אטיאס מש"ס שמייצג גם את יהדות התורה ובכללה הפלג החסידי מאגודת ישראל והפלג הליטאי מדגל התורה.
ח"כ אדלשטיין טען לאחר הפגישה המשולשת כי לא ראה שום הצעת חוק או טיוטה בעניין הגיוס, ודרש מהשר כ"ץ: "תעבירו לי את חוק הגיוס". אדלשטיין אמר עוד כי ייקח זמן כדי לדון על החוק הזה בוועדה. לדבריו, "אני לא יכול להתחייב על לוחות זמנים. חוק כזה לא יכול ליפול על פרוצדורות".
2 צפייה בגלריה
ישראל כ"ץ כץ יולי אדלשטיין אריאל אטיאס
ישראל כ"ץ כץ יולי אדלשטיין אריאל אטיאס
כ"ץ, אדלשטיין ואטיאס
(צילום: Menahem Kahana / AFP, אלכס קולומויסקי)
מוקדם יותר היום נחשף ב-ynet כי ועדת החוץ והביטחון בראשותו של ח"כ אדלשטיין קבעה את לוח הזמנים של הדיונים לשבוע הבא, והוא אינו כולל דיונים בחוק הפטור מגיוס, שאותו הבטיח שר הביטחון כ"ץ להביא בשבוע הבא. גורם בקואליציה הבהיר כי "מה שהובטח זה להעביר את הטיוטה לוועדת החוץ והביטחון עד רביעי, וכך אכן ייעשה. אין שום הפרה של התחייבות".
בכירים באגודת ישראל אמרו בתגובה: "הליכוד ממשיך לעשות צחוק מהחרדים, הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון 26) הונחה על שולחן ועדת החוץ והביטחון כבר ב-11 ביוני 2024. כל מה שדרוש כעת הוא לקיים דיון בהתאם לתיקונים שגיבשו במשרד הביטחון ולא להיתלות בתירוצי סרק של 'הבאת טיוטה' שכאמור אינה נצרכת ואינה עונה להתחייבות שסוכמה".
לפי לוח הזמנים המתוכנן לפי שעה, חברי הוועדה צפויים לצאת בשבוע הבא לביקור בפיקוד הצפון ביום ראשון; להתכנס ביום שני לסקירה מודיעינית חסויה שנוגעת למלחמה ולבקשות ראש הממשלה ושר הביטחון לעסוק בגיוס מילואים בצו 8; לקיים ישיבה פתוחה בהצעת חוק למתן הטבות למשרתי מילואים ביום שלישי, ולקיים ישיבה חסויה בעניין הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי ביום חמישי.
יו"ר הוועדה ח"כ אדלשטיין הבהיר כבר מהיום הראשון כי הוא יכין להצבעה בכנסת חוק גיוס שיענה על צורכי הצבא. בתקופה האחרונה עבר הפוקוס לעברו של אדלשטיין, שנכון לעכשיו לא הראה סימני התקפלות.
2 צפייה בגלריה
יצחק יששכר גולדקנופף
יצחק יששכר גולדקנופף
יו"ר יהדות התורה השר גולדקנופף
הבוקר טען שר הביטחון כ"ץ כי החוק שתקדם הקואליציה יביא לשינוי של ממש - ועקץ את מדיניות קודמו בתפקיד יואב גלנט ש"נכשלה", כלשונו. "חוק הגיוס החדש יביא עם השלמתו למפנה היסטורי ולגיוס תוספת של עשרות אלפי חרדים לשירות משמעותי בצה"ל לראשונה מקום המדינה - לעומת המדיניות שיושמה לאחרונה, שנכשלה והביאה בפועל לירידה במספר המשרתים החרדים בצה"ל".
מי שמיהר לצנן את הבטחת כ"ץ לגיוס המוני כבר בשנים הקרובות הוא בכיר באגודת ישראל, שאמר הבוקר ל-ynet כי "החוק שמתגבש אצל ישראל כ"ץ לא יקבל את הסכמת האדמו"רים, למרות הסכמתו של גורם בכיר באגודת ישראל למספרים. כשהחוק יגיע לשולחנה של מועצת גדולי התורה, יש סבירות גבוהה שאגודת ישראל לא תוכל להצביע בעדו".
לדבריו, "החוק מדבר על יעד של 50% גיוס מקרב בחורי הישיבות בכל שנתון, ואנחנו לא יכולים להסכים למספרים כאלה. העמדה שלנו ברורה: כל בחור שרוצה לשבת וללמוד תורה יוכל לעשות זאת ללא שום הפרעה או לחץ מצד המדינה. אם נידרש לכך, לא נהסס להגיע להתנגשות עם המדינה כדי להגן על עולם התורה ועל הזכות של כל תלמיד ישיבה להקדיש את חייו ללימוד, ללא חשש וללא מגבלות".
שר הביטחון לשעבר גלנט הודיע אתמול על התפטרותו מהכנסת, ובהצהרתו תקף את חוק ההשתמטות וציין כי יש צורך בשוויון בנטל. "כשר הביטחון בשעת מלחמה קשה וממושכת, הבנתי כי נושא גיוס החרדים אינו רק סוגיה חברתית, זהו בראש ובראשונה צורך ביטחוני וצבאי הכרחי", אמר גלנט. "לכן, פעלתי לגיוס שוויוני של כל חייבי הגיוס; בשל עמידתי על טובת מדינת ישראל וצורכי צה"ל, הודחתי מתפקיד שר הביטחון".
גלנט אמר עוד: "בחודשיים האחרונים מאז הודחתי מתפקיד שר הביטחון, נפל דבר - ממשלת ישראל בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון מאיצה חוק גיוס המנוגד לצורכי צה"ל ולביטחון מדינת ישראל. הצעת החוק מיועדת להענקת פטור משירות צבאי. את זה לא אוכל לקבל ולכך לא אוכל להיות שותף".
במקביל, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה לשר הביטחון כ"ץ, בצל ניסיונותיו לגבש יחד עם הסיעות החרדיות חוק השתמטות - ודרשה ממנו לקבל את הצעת החוק המתגבשת לעיונה. "כל הסדר שמתגבש צריך לצאת מנקודת הנחה שהמציאות הביטחונית והכלכלית שהשתנתה ב-7 באוקטובר 2023 משליכה באופן ישיר על חוקיות הסדר מתן הפטור", הבהירה.
לדברי היועצת, "הצעות להסדרים חוקיים קודמים והנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד". מי שמיהר להגיב לה הוא מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, שכתב ברשת החברתית X כי לא בהרב-מיארה היא זו שתקבע אם החוק עומד ב"אמות המידה הנדרשות".