המשטרה עצרה בשבוע שעבר את תמאם בלאונה (61), תושבת השטחים, בחשד שגנבה את זהותה של ילדה ישראלית בדואית בת 6 שנפטרה – וכך קיבלה במרמה תעודת זהות כחולה וקצבאות ביטוח לאומי עבורה ועבור ילדיה. הפלסטינית, שיוחס לה חשד להתחזות, לקבלת דבר במרמה ולכניסה לישראל שלא כחוק, שוחררה היום ממעצרה.
החקירה נגד החשודה החלה בעקבות מידע מודיעיני באגף החקירות של הביטוח לאומי. "היא התלבשה על זהות ישראלית של ילדה בדואית שנפטרה בגיל 6", הסביר אמיר שרעבני, מנהל אגף חקירות בביטוח הלאומי. "לפי החשד, אביה של הילדה הוא שסידר לפלסטינית את פרטי הזהות של בתו המנוחה".
מהחקירה עלה כי האב נפטר לפני יותר מעשור, וזה 28 שנה שבלאונה מסתובבת עם פרטי אותה ילדה מנוחה. "הפלסטינית ניגשה ללשכת ההגירה והאוכלוסין עם פרטי הזהות של הילדה וקיבלה תעודת זהות כחולה. כך, בלאונה הייתה זכאית לקצבאות ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ולאחר שנולדו לה ילדים היא קיבלה גם קצבאות ביטוח לאומי".
חוקרי הביטוח הלאומי עימתו את בלאונה עם המידע, אך זו הכחישה והתעקשה על זהותה. בשלב זה, הם לקחו אותה לפזורה הבדואית כדי לעמת אותה מול האם שאת זהותה של בתה היא לקחה. האם אמרה כי אינה מזהה את בלאונה, וכי זו אינה בתה שנפטרה בגיל צעיר. במהלך העימות הגיעו שניים מבניה של האם, שלא זיהו אף הם את בלאונה. לבסוף הודתה בלאונה כי היא אינה אותה ילדה. היא הודתה בשמה וסיפרה כי היא פלסטינית. חוקרי ביטוח לאומי יצרו קשר עם המשטרה, שעצרה כאמור את החשודה.
באוכלוסייה הבדואית יש פרקטיקה שזכתה לכינוי "קבורת חצר", שבמסגרתה אין מודיעים על המוות של בן המשפחה. כך, לעיתים, המשפחה ממשיכה לקבל קצבאות בשם אותו נפטר.
בשבוע שעבר הובאה בלאונה להארכת מעצר ראשונה בפני בית משפט השלום בבאר שבע, ומעצרה הוארך כאמור עד היום. בהארכת המעצר הראשונה קבע בית המשפט כי "מדובר בחשד חמור, שכן הוא מתייחס לשהות ארוכה מאוד של כ-28 שנים, שבמהלכם לפי החשד קיבלו החשודה וצאצאיה הטבות השמורות לאזרחי מדינת ישראל, כאשר אלו הגיעו לידיהם על יסוד אותה התחזות. אומנם איני אוחז במידע מדויק אודות שווי ההטבות, אך ניתן להניח בוודאות קרובה כי מדובר בסכומים גבוהים ביותר במצטבר".
שופטת בית משפט השלום אורית קרץ קבעה בהארכת המעצר השנייה כי על המשטרה לסיים את פעולות החקירה ולשחרר את בלאונה.
עורך דינה של בלאונה ציין כי "החשודה היא אישה מבוגרת שלא מבינה מה היא עושה כאן בבית המשפט, ולא ניסתה להתל במדינת ישראל. היא אמרה כי את כל מה שעשתה, עשתה בתמימות, ולא מתוך מחשבה כלשהי שהיא עוברת על החוקים, כי ידעה שיש מישהו שסידר לה את העניינים במשרד הפנים".
