אסטרלה סלזאר, נערה בת 17 מעיירת פועלים ליד מקסיקו סיטי, פיתחה אפליקציה שתעזור למקסיקנים חירשים וכבדי שמיעה לתקשר ביתר קלות. את ההשראה קיבלה סלזאר מאחותה הגדולה פרלה, בת 25, שנולדה עם הפרעה נדירה המשפיעה על יכולת התנועה ועל השמיעה, הנקראת תסמונת MERRF.
פרלה עברה קרוב לתריסר ניתוחים ואחריהם שנים של פיזיותרפיה. באחד מבתי הספר לשפת הסימנים נאמר לה שהיא לא תוכל ללמוד לסמן בגלל מצבה. סלזאר, שסיימה את לימודיה בתיכון שלוש שנים מוקדם מחבריה, ראתה את האפליה שממנה סבלה אחותה ושאלה את עצמה: "מה אני עושה כדי לעזור לאחותי?".
בשנה שעברה, היא החלה לפתח אפליקציה לחיבור דוברי שפת הסימנים המקסיקנית (MSL) עם משתמשים שומעים - מה שמאפשר לאנשים לעבור משפת הסימנים לטקסט או לקול, ולהיפך. על פי הערכות, ישנם כ-4.6 מיליון מקסיקנים חירשים או כבדי שמיעה. קיים מחסור חמור במתורגמני MSL מוסמכים, אם כי מקסיקנים רבים משמשים מתורגמנים לא רשמיים עבור בני משפחה חירשים או כבדי שמיעה.
סלזאר הקימה קהילה של כמעט 90 משתתפים - כולל דוברי שפת הסימנים ומתורגמנים - כדי לפתח את האפליקציה שנקראת "ידיים עם קול", שהיא מקווה להשיק השנה. בחודשים האחרונים, המשפחה החלה ללמוד את שפת הסימנים, לאחר שיכולת התנועה של פרלה השתפרה. "אני גאה באחותי", אמרה פרלה.
בנוסף לפיתוח האפליקציה ולימודי הנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטה, סלזאר גם מעבירה שיעורי מדעים ליד ביתה בנזהואלקויוטל, 5 ק"מ מצפון מזרח למקסיקו סיטי. "אני חושבת שהגיע הזמן לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים", אמרה סלזאר, "כדי ליצור תרבות שבה, בעתיד, יהיו הרבה ילדים שיעבדו על פרויקטים מדעיים וטכנולוגיים".
אמה של סלזאר, לטיסיה קלדרון, אמרה שהיא לקחה את בתה הצעירה לטיפולים של אחותה והבחינה באיזו מהירות היא מבינה. כדי לתרגל את הדיבור של פרלה, קלדרון הייתה שואלת את בתה שאלות על מה שהיא לומדת בבית הספר.
"הייתי שמה את סלזאר על הכיסא, ומשם היא הייתה אומרת לאחותה את התשובות למבחנים שלה", אמרה קלדרון. התיאבון של סלזאר ללמידה עלה במהירות על מה שהמורים בנזהואלקויוטל יכולים להציע, אמרה האם. כשהייתה בת 15, סלזאר סיימה את לימודי התיכון והייתה להוטה להתחיל ליישם את הידע שלה.
סלזאר הייתה אחת מ-60 צעירים שנבחרו להשתתף בתוכנית האווירית והחלל הבינלאומית, מחנה בן חמישה ימים באביב המנוהל על ידי קבלן של נאס"א בהאנטסוויל, אלבמה, ביתו של מרכז טיסות החלל מרשל. כדי לכסות את עלות המחנה בגובה של 3,500 דולר, סלזאר השיקה קמפיין מימון המונים בחשבון האינסטגרם שלה. רק כמה שבועות נותרו לה להגיע ליעד, ולדבריה כבר הגיעה ל-75% מהסכום.
כעת, אמרה סלזאר, היא מחפשת אוניברסיטה בארה"ב שתאפשר לה לחקור את ההשפעות הנוירולוגיות של הקורונה, גם בזמן המחלה וגם אחריה. "אני מכירה צעירים, ילדים, שיש להם דרך חשיבה שאומרת: 'לא משנה מאיפה אני בא, מה שחשוב זה מה אני אעשה'", אמרה סלזאר. "אני ממש גאה להיות מכאן, מנזהואלקויוטל, ולראות ילדים לומדים ונותנים הכול כדי להשיג את מה שהם רוצים".
