הבוקר הוגשו כתבי אישום בפרשת הסרסור בסוהרות נגד שני קציני שב"ס לשעבר. לכאורה, צעד לקראת עשיית צדק – אך בפועל, סימן לכשל עמוק הרבה יותר. שני קצינים בלבד? ככה מתמודדים עם מחדל מערכתי של ניצול נשים בתוך מערכת שאמורה להגן עליהן? אם זה המענה, אז אנחנו בבעיה חמורה. מדובר בפרשה שמקפלת בתוכה את כל הסימפטומים של מערכת שבורה: כזו שלא רק קרסה אלא גם טייחה, התעלמה והמשיכה בשגרה כאילו כלום לא קרה.
הסוהרות שנוצלו בכלא גלבוע הן לא מקרה בודד שניתן לפתור בעזרת שני כתבי אישום. זו הייתה מערכת ששיתפה פעולה עם מחבלים לצרכים מודיעיניים בעיקרם, והסוהרות, במקום להיות מוגנות על-ידי הקצינים שאמורים היו לשמור עליהן, נמסרו לאסירים על מזבח המידע המודיעיני ו"שקט תעשייתי". או, במילים ברורות יותר: הוקרבו למען "שלווה" בין כותלי הכלא.
אותה מערכת שברחה מאחריות במשך שנים, הסתירה מידע ושיקרה לציבור, ממשיכה להסתתר מאחורי מנגנונים של טיוח והשתקה. האם כל אותם סוהרים, קצינים בכירים, ראשי חטיבת מודיעין וראשי שירות בתי הסוהר בשנים 2017-2014 באמת יכולים לטעון שהם לא ידעו דבר?
איפה הייתה הפרקליטות בכל הזמן הזה? איך ייתכן שעם כל כך הרבה עדויות, דוחות פנימיים ועדויות של סוהרות, החקירה התנהלה בקצב איטי כל כך? נראה שהמערכת המשפטית העדיפה להמתין, לגרור רגליים ולא למהר לגעת בפרשה כה מורכבת ומסוכנת. הציבור הישראלי זכאי לתשובות: איך ייתכן שפרשה כה חמורה, שנחשפה כבר ב-2018, קיבלה התייחסות מזלזלת במשך כל כך הרבה זמן?
כתב האישום הנוכחי, עם כל הכבוד לו, לא הלך עד הסוף. יש כאן ניחוח ברור של ניסיון לסגור את הפרשה, מבלי לנער את העץ יותר מדי. במקום חקירה מקיפה ועמוקה שכוללת את הדרגים הבכירים בשב"ס ואולי בארגונים נוספים, קיבלנו שני כתבי אישום עם עבירות של הפרת אמונים ותו לא. הניסיון לייצר מראית עין של צדק רק מחדד את התחושה שהמערכת מעדיפה לחפות על עצמה, ולא לחקור לעומק את הכשלים שבשורותיה. זו לא הפעם הראשונה שמערכת הביטחון והמוסדות הסובבים אותה נחשפים בכשליהם רק אחרי אירוע דרמטי. פעם זו בריחה מבית כלא, ופעם אחרת – פרשה מביכה נוספת. אם לא הייתה הבריחה המפורסמת מכלא גלבוע, סביר להניח שהנושא הזה היה נעלם בין הכותרות היומיומיות, והקורבנות האמיתיים – הסוהרות – היו ממשיכות לשתוק בכאב. מול מצב כזה, אנחנו צריכים לדרוש יותר. הציבור הישראלי ראוי לדעת את האמת כולה, ולא להסתפק במעט. הפרקליטות הייתה חייבת להרחיב את החקירה, להגיע לכל המעורבים, ולהבין כיצד מערכת שלמה אפשרה לסרסר בסוהרות.
מדובר בכשל רחב היקף שלא ניתן להסתיר מאחורי כתבי אישום סמליים. הפרקליטות חייבת לפתוח חקירה מקיפה, להגיע לכל המעורבים ולהבטיח שמי שידע – יישא באחריות
מול מצב כזה, הציבור חייב לדרוש הרבה יותר מהפרקליטות. שני כתבי אישום הם כיסוי רפה על מחדל מערכתי חמור. מדובר בכשל רחב היקף שלא ניתן להסתיר מאחורי כתבי אישום סמליים. הפרקליטות חייבת לפתוח חקירה מקיפה, להגיע לכל המעורבים ולהבטיח שמי שידע – יישא באחריות. יתרה מכך, הגיע הזמן להקים גוף פיקוח חיצוני שיבחן את התנהלות הפרקליטות עצמה. איך ייתכן שמערכת שאמונה על הצדק מאפשרת כזה טיוח? שני כתבי אישום פשוט לא מספיקים. רחוק מלהספיק. אם לא תוקם ועדת חקירה עצמאית שתבדוק את המחדל לעומק, ימשיך הציבור הישראלי לחיות במציאות שבה תיקים כה חמורים נסגרים במהלכים שטחיים.
