בג"ץ הוציא הבוקר (יום חמישי) צו על תנאי לשר החינוך יואב קיש, במסגרת העתירות שהוגשו נגד ביטול פרס ישראל השנה בכל תחומי ההצטיינות והידע. לפי הצו, קיש יידרש להשיב עד ל-21 במרץ מדוע לא תבוטל החלטתו לבטל את פרס ישראל, אחרי הטענות שלפיהן בוטל הפרס בעקבות זכייתו לכאורה של איל וולדמן. לפי ההחלטה, טיעוני העותרים יוגשו עד ה-26 במרץ. בנוסף, השופטים קבעו כי אחת משתי ועדות פרס ישראל שרצו להצטרף להליך - תוכל לעשות זאת.
השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הוציאו את הצו עוד לפני דיון בעתירה, עקב דחיפות ההחלטה. "לנוכח סד הזמנים הדוחק, ועל מנת שניתן יהיה להיעתר לסעד המבוקש בעתירות ולחלק את פרסי ישראל לשנה זו כפי שנקבעו לכתחילה בטקס מוצאי יום העצמאות ב-14 במאי -החלטנו להורות על מתן צו על תנאי", כתבו השופטים בהחלטה.
בנוגע לאישור ההצטרפות של ועדת הפרס, אותה מייצג עו"ד גלעד ברנע, הורו השופטים "על חיסיון ואיסור פרסום זהות חברי ועדת השופטים להענקת הפרס, נימוקי החלטתה ושם המומלצים על ידי הוועדה לקבלת הפרס". הסיבה להחלטת השופטים היא שלפי החוק חל הוועדות חל חיסיון מוחלט - על שמן, על הנושא שבהן דנות ועל חבריהן.
העתירה הראשונה הוגשה על ידי עו"ד שחר בן מאיר, שטען כי החלטת קיש היא "הלכה למעשה דה פקטו ביטול פרס ישראל". בעתירה, ביקש עו"ד בן מאיר להורות על קיש להמשיך את פעילותן של ועדות הפרס. עתירה נוספת הוגשה על ידי שורת פרופסורים ישראלים, בהם חתן פרס נובל לכימיה פרופ' אהרון צ'חנובר, חתני פרס ישראל, עמותת "בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל", מטה מאבק באקדמיה ופורום העסקים של ישראל.
לטענת העתירה השנייה, שהגישה עו"ד גילי שפר ממשרד בן-ארי, פיש ושות', החלטתו של השר קיש "פגומה מכל זווית התבוננות: במישור המינהלי, מאחר שיסודה בשיקולים זרים ופסולים אשר אין דבר וחצי דבר בינם לבין פרסי ישראל, המלחמה וטובת הציבור, וגם מאחר שהיא שרירותית ובלתי סבירה באופן קיצוני". עוד נטען כי ההחלטה פגומה "מאחר שהיא מתיימרת לבטל הליך בחירה שנקבע והוסדר ושכמעט בא על סיומו, באופן המהווה הפרה של חובת ההגינות, והוא פוגעני כלפי המציעים, המועמדים, ועדות הפרס והציבור, ומבלי שיש לכך צידוק סביר כלשהו".
בסוף החודש שעבר דווח כי מייסד מלאנוקס, איל וולדמן, נבחר לקבל את פרס ישראל בתחום היזמות - וקיש, שלא אהב את ההחלטה, הפעיל לחצים כדי לבטלה. כשלא הצליח, החליט לבטל את כל פרסי ישראל - ואמר כי השנה, בעקבות המלחמה, יחולק הפרס רק בקטגוריות של גבורה אזרחית וערבות הדדית. לפי התקנון, ועדות הפרס מתכנסות ובוחרות מועמד, ולאחר מכן הן מעבירות אותו לאישורו של שר החינוך - שמכריז על הזוכה. ל-ynet נודע כי לפחות חלק מהוועדות בחרו השנה את הזוכה.
וולדמן, יזם הייטק שתרם רבות לפיתוח הענף בישראל, היה לאורך השנה פעיל בולט במחאה נגד הממשלה. ב-7 באוקטובר הוא שכל את בתו דניאל (24) במסיבה ברעים, וגם בן זוגה נעם שי (26) נרצח. ב-13 באוקטובר, ימים ספורים אחרי הטרגדיה שפקדה אותו, כתב וולדמן ברשתות החברתיות ש"כל יום שבו נתניהו יושב בכיסאו כראש הממשלה יגרום סבל לכל הצדדים".
ההחלטה של קיש עוררה סערה רבה, ולפני כשבועיים התייחס וולדמן עצמו לנושא בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, וכינה את ההחלטה "דבר בזוי מאין כמותו". "זו ארצי מולדתי, שלמענה נלחמתי ואדמתה ספוגה בדמה של בתי האהובה דניאל ובן זוגה האהוב נעם שי, שהיה לי כבן", אמר וולדמן בדמעות בדיון.
לדברי וולדמן, אין אמת בטענת קיש, שהכחיש את הדיווחים וטען שההחלטה לדחות את הפרסים השנה נבעה רק בגלל המלחמה. "אני לומד מכלי התקשורת כי קיימת כוונה לערוך בקרוב את טקס המשואות ולהביא אליו את מיטב אמני ישראל. גם את חידון התנ"ך אין כוונה לבטל. מה ההבדל בין טקסים אלו לטקס פרס ישראל? ההבדל הוא - איל וולדמן", אמר.