הדיון בבית המשפט
(צילום: שמיר אלבז)
החפירה מתחת למקלחת התא, הסיוע של אסירים אחרים בפינוי שקי חול מהמנהרה, השיחה של אחד המחבלים לאחיו וההחלטה להתפצל: פרקליטות מחוז צפון הגישה הבוקר (יום א') לבית משפט השלום בנצרת כתבי אישום נגד ששת המחבלים שברחו בחודש שעבר מכלא גלבוע. למחבלים מיוחסת רק בריחה ממשמורת חוקית, ובאישום אין עבירות ביטחוניות. העונש המקסימלי על עבירה זאת הוא שבע שנות מאסר. חמישה אסירים בכלא הואשמו בסיוע למחבלים שנמלטו.
אישומים נגד המחבלים: כתבנו מדווח מבית המשפט
(צילום: שמיר אלבז, אבי חי)
במהלך תקופת המעצר, ייחסה המשטרה לששת המחבלים הנמלטים עבירות ביטחוניות חמורות, בהן חברות בארגון טרור ומתן שירותים לארגון טרור, קשירת קשר לביצוע פשע ואף תכנון פיגוע. ואולם, עבירות אלה לא מופיעות כאמור בסופו של דבר בכתבי האישום. הפרקליטות מבקשת להאריך את מעצרם של כל ה-11 עד תום ההליכים.
מפכ"ל המשטרה ללוחמי הימ"מ: "הוכחתם שוב את יכולותיכם המקצועיות"
(צילום: דוברות המשטרה)
בכתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין עדית עמיר-לוינשטיין ורועי אלפסי, צוין כי בסוף 2020 החליט מחמוד עארדה לחפור מנהרה מהתא על מנת להימלט מבית הסוהר. הוא פנה לנאשמים יעקוב קאדרי, איהם כמאמג'י ומונאדל אינפיעאת והציע להם לקחת חלק בחפירת המנהרה ודרכה להימלט מהכלא והם הסכימו לכך. בחודש מרץ השנה הצטרף גם מוחמד עארדה, בן דודו של מחמוד, לתוכנית הבריחה.
החל מסוף 2020 ועד ליום הבריחה חפרו חמשת הנאשמים מנהרה שהפתח שלה מתחת למקלחת התא. הנאשמים הסירו לוח שיש מתחת לכיור, חפרו מתחתיו והשיבו מדי יום את לוח השיש למקומו על מנת להסתיר את החפירה. הנאשמים ביצעו את עבודת החפירה באופן יום יומי, במשמרות שהותאמו לסדר היום בכלא, כדי למנוע את חשיפת תוכנית הבריחה, ותוך שהם משתמשים בכלי חפירה מאולתרים.
על מנת לסייע לחופרים להוציא לפועל את תוכנית הבריחה, חמשת האסירים שסייעו להם לקחו אף הם חלק בחפירת המנהרה. חלקם גם ישבו בתא ותפקידם היה להתריע מפני הגעת אנשי סגל וכן להשגיח שאסירים אחרים לא ייכנסו אל התא. חלקם סייעו בהוצאת שקי חול מהמנהרה כדי לאפשר לחופרים לצאת ממנה אל התא.
לקראת סיום חפירת המנהרה, החליטו בני הדודים מחמוד ומוחמד עארדה והנאשם בסיוע איאד ג'ראדאת לפנות אל זכריא זביידי ולהציע לו לברוח עמם מהכלא, על מנת שזביידי ינצל את מעמדו וקשריו ברשות הפלסטינית וידאג שלאחר הבריחה יזכו האסירים הנמלטים למעצר הגנתי ברשות. זביידי הסכים לתוכנית הבריחה והגיש בקשה לעבור לאגף 2.
ב-5 בספטמבר עבר זביידי לתא, וביום זה הושלמה חפירת המנהרה שאורכה כ-30 מטר אל מעבר לחומות הכלא. באותו לילה נמלטו ששת הנאשמים דרך המנהרה, כשהם מצוידים בבגדי החלפה, מזון, ומכשירי רדיו על מנת לעקוב אחר התקדמות החיפושים ומיקום כוחות הביטחון. בריחת האסירים התגלתה כעבור כשעה וחצי, אז החלו חיפושים נרחבים לאיתורם.
ששת הנמלטים הגיעו לכפר נאעורה, כאשר מחמוד עארדה ביקש מאחיו שיגיע עם רכב כדי להבריח אותם לשטחי הרשות הפלסטינית. משלא הסתייע הדבר בידם, הם החליטו להתפצל לזוגות כדי להקשות על איתורם. בסופו של דבר נתפסו כל השישה.
בית המשפט האריך את מעצר 11 הנאשמים עד החלטה אחרת, הדיון הבא בעניינם ייערך בעוד שלושה שבועות. סנגוריהם שבו והתלוננו על התנאים שבהם מוחזקים הנאשמים, לאחר שכל אחד מהם נשלח לכלא אחר ברחבי המדינה.
עו"ד חאלד מחאג'נה, סנגורו של מוחמד עראדה, אמר: "ההר הוליד עכבר. כתב האישום בסופו של דבר הוגש רק על עבירות בריחה, ולא על עבירות ביטחוניות שהשב"כ ניסה להלביש על ששת האסירים בהתחלה".
על הפרדת הנאשמים ותנאיהם אמר הסנגור: "אנחנו לא מקלים ראש בעבירת הבריחה, אבל בסופו של דבר הם בני אדם ואת זכויותיהם הם צריכים לקבל. כל אסיר, כל עצור, זכאי לקבל את זכויותיו בתוך בית הסוהר. הלקוח שלי נמצא בהפרדות בבית סוהר שקמה, הוטלו עליו כל מיני עונשים בתוך בית הסוהר, למשל מעקב של 24 שעות ומצלמות גם בתוך המקלחת ובתוך השירותים. למעשה הוא לא זכה למקלחת מיום רביעי, מיום שהוא עבר להפרדות. לא יוצא לחצר. לא אוכל כמו שצריך. הוא נמצא בתנאים ממש לא אנושיים לדעתי".
עו"ד עומרי ברבש, אחד מסנגוריו של זביידי, אמר: "מאז שנעצר לא נתנו לו להתקשר למשפחתו. הוא מוחזק בבידוד. עכשיו גם העבירו אותו מקישון לכלא אשל, ושם מיד הוא עלה לאיזו ועדת משמעת מול מנהל הכלא והטילו עליו עוד הגבלות. שללו לו קנטינה, שללו לו ביקורים, שיחות טלפון. אסירים ביטחוניים כן זכאים לביקורים".
המחדל והמצוד
המצוד אחר ששת האסירים הסתיים עם לכידתם לפני שבועיים של כמאמג'י ואינפיעאת בג'נין שבתחומי הרשות הפלסטינית. לוחמי הימ"מ של משמר הגבול יחד עם כוחות מיוחדים של שב"כ וצה"ל נכנסו לחלקה המזרחי של העיר ועצרו את המחבלים ללא התנגדות. ארבעת המחבלים הנמלטים האחרים - מחמוד עארדה, מוחמד עארדה, זביידי וקאדרי - נתפסו מוקדם יותר בתוך שטח ישראל.
לבריחה מכלא גלבוע קדמה שרשרת של מחדלים: בין היתר, ב-ynet נחשף כי מגדל השמירה שנמצא ישירות מעל פתח יציאת המנהרה שממנה נמלטו המחבלים כלל לא היה מאויש. הסוהרת שהודתה שנרדמה הייתה במגדל סמוך.
האסירים הביטחוניים הצליחו להימלט דרך חור שחפרו בשירותי התא שלהם - תא משוריין לכאורה שמכונה "כספת" ובנוי מ-66 טונות של בטון יצוק - ונמלטו משם דרך חלל פנימי שבין הקרקע בהר הגלבוע ליסודות הכלא. החלל הזה היה ידוע היטב לאנשי הכלא, וגם ב-2014 נחשפה שם מנהרה דומה בשירותי אחד התאים, שדרכה קיוו אסירים להימלט לחופשי.
אחד המחבלים שברח מכלא גלבוע חוצה לשטחים בעזרת סייען
(באדיבות חדשות 13 )
בעקבות שורת המחדלים שאפשרו את הבריחה הדרמטית מהכלא, השר לביטחון הפנים עמר בר לב הקים ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת הבריחה וההיערכות של שירות בתי הסוהר למניעת בריחות אסירים ממתקני כליאה. ביום שישי האחרון פרסם בר לב את שמות חברי הוועדה: בראשותה יעמוד ד"ר אלוף (במיל') מנחם פינקלשטיין - שופט בדימוס שכיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז. לפני כן כיהן פינקלשטיין כסנגור הצבאי הראשי, התובע הצבאי הראשי, שופט והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים וכפרקליט הצבאי הראשי בין השנים 2004-2000.
בוועדה תהיה חברה גם פרופ' אפרת שהם שכיהנה כחברה בוועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה בישראל, חוקרת את שירות בתי הסוהר שנים רבות ומחברי הצוות המוביל לחקירת תוכניות התיקון בכלא. פרופ' שהם חקרה, בין השאר, מהומות ושביתות רעב בכלא. היא כיהנה כעשור כיו"ר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ומכהנת כראשת החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון.
החבר השלישי בוועדה יהיה אריק ברבינג (המכונה "האריס"). ברבינג היה בעבר ראש אגף בשירות הביטחון הכללי, שם שירת 27 שנים בתפקידים מבצעיים בסיכול טרור פלסטיני. בתפקידיו הבכירים בשירות כיהן ברבינג כראש אגף סייבר וראש אגף מרחב ירושלים, יהודה ושומרון. במסגרת תפקידיו היה בעל ממשק משמעותי עם שירות בתי הסוהר וגורמים נוספים בנוגע לסיכול פעילויות טרור בין כותלי הכלא.
