בני משפחות חטופים הגיעו הבוקר (שישי) למחאה מחוץ לביתו של השר וחבר קבינט המלחמה בני גנץ. הם הגיעו למקום בשעה שהפכה לסמל במלחמה, 6:29, כדי להעיר את השר ולקרוא לעסקת שחרור חטופים מיד. בין המוחים היו בני משפחותיהם של החטופים עודד ליפשיץ, עופר קלדרון, יורם מצגר ואברהם מונדר.
מהמשפחות נמסר: "אנחנו קוראות הבוקר לשר בני גנץ לעשות את הדבר שלשמו הצטרף לקבינט - להציל את חיי החטופים. עליו לעשות זאת בכל מחיר ובכל דרך, גם אם זה כולל את עצירת הלחימה. חיי קרובינו נמצאים בסכנה יומיומית ולממשלת ישראל יש את המחויבות והיכולת להציל אותם, לפני שיהיה מאוחר מדי ולא יישאר את מי להציל".
השר גנץ יצא אל המפגינים כשהוא עונד את הדיסקית של מטה המשפחות ואמר: "תודה שאתם נאבקים ובאים, אין דיון על זה שהמאמץ להשבת החטופים הוא בקדימות הגבוהה ביותר. אנחנו מחויבים לעשות הכול, ברגע הראשון שיהיה אפשר אנחנו נעשה את זה". בני המשפחות ענו לו בדמעות: "מתי? עוד רגע הגענו ליום המאה שהם שם! הזמן שלהם אוזל, אלה ההורים שלנו. מה עם הבנות? אי-אפשר כבר, הלב שלנו נשבר. אתה צריך להיות אמיץ ולקבל החלטה במחיר יקר". השר הקשיב לדבריהם, חיבק אותם ואמר: "אנחנו עושים הכול".
מביתו של השר גנץ המשיכו המפגינים אל ביתה של שרת התחבורה מירי רגב, חברת הקבינט המדיני-ביטחוני. השרה שוחחה עם המוחים גם היא, סיפרה על קשריה הקרובים עם המשפחות ואמרה שלתפיסתה זהו הנושא החשוב ביותר. "אני שמחה שאת אומרת את זה", ענתה לה נעם דן, קרובת משפחתו של עופר קלדרון, "כי בחוויה שלנו לא נראה שזה הדבר הכי חשוב. נראה שחשובים יותר כל מיני חיסולים ממוקדים. זה מסכן את החיים של החיילים שלנו, שלא פחות חשובים מחיי החטופים. הם אונסים את החטופות? הן בהיריון? אולי הבנות האלה יחזרו כשהן נושאות את המפלצות האלה!"
השרה רגב אמרה: "מה שהוביל להצלחת המשא ומתן והעסקה הראשונה היה הלחץ בתמרון הצבאי. אין יום שאני לא מתקשרת בו לראש השב"כ ולראש המוסד, יש המון דברים שלא מדברים עליהם ואנחנו עושים כל יום מה שצריך. גם בקבינט המורחב". השרה אף הוסיפה: "התמרון הרבה יותר איטי כי אנחנו יודעים שנמצאים שם חטופים".