יותר מ-60 אלף עולים חדשים הגיעו ארצה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. לאחרונה פורסם כי כ-30% מהעולים עזבו את ישראל, ובעקבות הנתונים נשאלה השאלה אם הסיבה היא שלא נקלטו באופן שמאפשר להם להתחיל כאן חיים חדשים. מחקר חדש שנערך על ידי עמותת לובי המיליון ואוניברסיטת בר אילן בחן את קליטת העולים מאוקראינה, רוסיה ובלארוס מפרוץ המלחמה, ומצא כשלים בקליטה לצד אתגרים קשים שעימם מתמודדים העולים החדשים.
במחקר נמצא כי 60% מהעולים בחודשי מרץ-מאי טרם החלו בלימודי אולפן, וכי כ-10% בלבד מכלל העולים מצאו עבודה שתואמת את מקצועם. 93% רואים בישראל כבית שבו ירצו לחיות שנים רבות, אך 44.8% מתוכם מציינים שהדבר תלוי במידת הקליטה. 43% מהנשאלים העידו כי אינם יכולים לממן את עלות מגוריהם ו-63.7% מהעולים מעידים כי בסביבתם יש עולים הסובלים ממצוקה נפשית.
האתגר המרכזי הניצב בפני העולים החדשים, כפי שעולה מהמחקר, הוא מכשול לימוד השפה, המעכב את השתלבותם של העולים בישראל. עוד טרם החל גל העלייה הגדול, דווח ב-ynet על המחסור העצום באולפני עברית אל מול הצורך של עשרות אלפי עולים חדשים. ואכן, ממצאי המחקר מראים כי נכון לחודש נובמבר, 28% בלבד מהעולים התחילו או סיימו אולפן א', כ-25% ממתינים ו-12% ויתרו על הנסיונות כי התייאשו מהיעדר המקום באולפני העברית.
למעשה, רק 6% מהעולים ציינו במחקר שהם לא מעוניינים ללמוד עברית כי הם מתכננים לעזוב את המדינה בקרוב. שאר הנשאלים ציינו בעיות שונות כמו צורך בפרנסה, חוסר במקום פנוי, וצורך בלימודי אולפן מקוונים (שלא קיימים כיום בישראל). בעיית המחסור בכיתות ומחסור במורים לעברית רחוקה מלהיפתר, כי בעוד שבחודש נובמבר נפתחו כ-70 כיתות אולפן חדשות, הגיעו לישראל בזמן זה כ-10,000 עולים חדשים, מתוכם 7,000 מיועדים ללימודי אולפן.
כך למשל, מיכאל רכלין שעלה לישראל ממוסקבה בספטמבר, סיפר כי הוא עדיין מחכה ללמוד באולפן. "התורים לאולפנים של המדינה פרועים, ואין באפשרותי לגשת לאולפן פרטי כמו שמציעים במשרד הקליטה כי אזל הכסף", סיפר רכלין, "אנסה לבדוק את האפשרות הפרטית שוב לאחר סוף השנה האזרחית. בינתיים אני לומד עברית באופן עצמאי. בלי עברית מאוד קשה להתחיל לעבוד כאן".
גם מילה חלפינה שעלתה מאוקראינה עם בתה בת ה-3, סיפרה שהיא בישראל כבר חצי שנה אך עדיין לא הצליחה להשלים את לימודי האולפן. "ארבעה חודשים חיכיתי לאולפן בתל אביב, עד שהתחלתי כבר נגמר לי הסל קליטה ולא יכולתי להמשיך לחיות בת"א אז עזבתי את האולפן ועברתי לצפון. גיליתי ששם אני צריכה להיכנס מחדש לרשימת המתנה, זה פשוט תוקע את הכל ויש לי ילדה קטנה לממן שאני מגדלת אותה לבד", אמרה מילה.
בעיה נוספת היא התעסוקה, שלא רק שהעולים מתקשים למצוא עבודה כי אינם יודעים עברית, גם במקרים מסוימים התארים שלהם לא מתקבלים בישראל והם נאלצים לעבוד שלא במקצוע שלהם. וכך למרות שכ-80% מהעולים מגיעים עם מקצוע שיש לו צורך וביקוש בישראל, בין אם זה מקצוע טכנולוגי (הייטק), מקצועות חופשיים (כלכלנים), מקצועות רישוי (רופאים, עו"ד) ועוד, 9.6% בלבד מצאו עבודה בישראל במקצוע שלהם. למספר זה, ניתן להוסיף עוד 14.7% שהמשיכו לעבוד מרחוק באותו מקום עבודה במדינת המוצא.
דימה טולקצ'וב, שעלה מוסקבה לפני שלושה חודשים הצליח למצוא עבודה בישראל בהייטק בזכות ידיעת האנגלית, אך עדיין מתקשה להשתלב כאזרח מן המניין. "כן, יש לי פריבילגיה שיש לי אנגלית ואני יכול להמשיך לעבוד בארץ באותה עבודה. אבל אני לא יכול לעשות במדינה כלום בלי עברית. כל המסמכים, כל ההתקשרות, הכל בעברית. אני בחור בן 28, וכל דבר שאני רוצה לעשות בארץ אני חייב לבקש עזרה. ניסיתי להזמין כרטיס אשראי לבד מהבנק ואיכשהו יצא שהזמנתי שלושה כרטיסים ואני עכשיו משלם דמי כרטיס על שלושה כרטיסים ומתקשה גם לבטל אותם. זה פשוט מתסכל". עוד הוסיף: "שמעתי שיש כאלה שעוזבים, אבל אנחנו לא עושים את זה מרצון. אני רוצה להיקלט כאן, אבל כשאני הולך כאן ברחובות ולא מבין כלום, אני לא מצליח להשתלב. אז אני בחרתי להישאר, אבל אחרים בחרו שלא".
כשלא יודעים את השפה ולא ממשיכים להשתכר כפי שרגילים במדינת המוצא, הדרך לקשיים כלכליים היא קצרה. סל הקליטה שמקבלים העולים נע בין 20-30 אלף שקל למשפחה, בכדי לאפשר "נחיתה רכה" בישראל. אולם, בפועל, לאחר שסל הקליטה נגמר, העולה עדיין לא השתקע ונקלט במדינה. נוצר מצב כי עולה שמגיע לישראל במעמד יציב, נקלע לקשיים כלכליים. וכן 40% מהנשאלים ציינו כי סל הקליטה שהם מקבלים הוא לא מספק ו43% מהנשאלים העידו כי אינם יכולים לממן את עלות מגוריהם. עם זאת, 79.4% מהנשאלים ציינו כי לתחושתם ישראל פועלת באופן מוצלח כדי לקלוט את העולים בישראל.
בעיה נוספת היא ההתמודדות הנפשית של העולים, זמן ההמתנה לפסיכולוג ציבורי כיום נעה בין שנה לשנתיים, לפי פורום שירות הפסיכולוגיה הציבורית. כאשר מסתכלים על העולים החדשים, הנדרשים לפסיכולוג שיודע את השפה שלהם, זמן ההמתנה אף גדול הרבה יותר. 63.7% מהעולים מעידים כי בסביבתם יש עולים הסובלים מטראומות או התקפי חרדה, כאשר 20% מהעולים טוענים כי רוב העולים סביבם חווים סימפטומים כאלה.
אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון, אמרה: "נתוני המחקר מעידים ללא צל של ספק שיש כאן מחדל בקליטת עלייה. אם לא נתעורר מדינת ישראל תאבד עשרות אלפי אקדמאים במקצועות הכי נדרשים במשק. נוצר מצב אבסורדי שבו עולים שמגיעים ארצה במצב כלכלי יציב, נקלעים לקשיים כלכליים בגלל תורי הענק וחוסר היעילות של מערך קליטת העלייה. הממשלה החדשה חייבת להבין את גודל השעה והדחיפות שבהתערבות בנושא, לצאת עם תכנית חירום לאומית לקליטת עלייה".
