ועדת החוקה בראשות חבר הכנסת שמחה רוטמן דנה גם היום (שני) בצמצום עילת הסבירות, כשלפי הנוסח המוצע לא יוכל בג"ץ להשתמש בעילה בכל הנוגע למדיניות הממשלה - כולל מינויים מטעמה. הדיונים יתקיימו גם מחר ויחודשו בשבוע הבא, בהכנה לקריאה ראשונה של הנוסח החדש. הקואליציה תנסה לסיים את החקיקה בקריאה שנייה ושלישית עד תום הכנס הנוכחי בסוף יולי.
בדיון היום משתתף עורך הדין גיל לימון, המשנה ליועמ"שית לממשלה, שמציג את עמדה של גלי בהרב-מיארה בנושא. הוא אמר כי "מה שעומד על הפרק הוא החובה המוטלת על ראש הממשלה, על שרים וחברי הממשלה - לפעול בגדר הסבירות, לתת משקל לכל אחד מהשיקולים העומד מאחורי כל החלטה. החלטות המתקבלות בבתי המשפט הן רק טיפה בים לעומת החלטות המתקבלות בממשלה מדי יום. השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא האם מומלץ לפטור את הממשלה ואת נציגי הציבור בלפעול בגדר הסבירות ואיך זה ישפיע על הציבור".
לדבריו, "זה מתן אור ירוק לממשלה לקבל החלטות שריררותיות ללא שיקולים רלוונטיים. ההצעה כולל מרכיב אחד בלבד - חסימה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על החלטות בלתי סבירות. בסופו של דבר היעדר ביקורת שיפוטית יפגע בציבור כולו. רק בממשלה הנוכחית, עשירית בין החלטות הממשלה עסקו בימינויים שונים, חלק מהבכירים שמונו ממלאים תפקידים של שומרי סף. ביטול הביקורת השיפוטית עלולה לפגוע בתפקידנו כשומרי הסף. אנחנו עלולים לעמוד בפני מציאות ששיקולים פוליטיים הם אלה שעומדים מאחורי קבלת ההחלטות ולא מקצועיים".
לימון הוסיף כי "בשנים האחרונות נתקלנו באירועים כאלה בכל תחומי עבודת הממשלה. ביטול עילת הסבירות ימנע את הביקורת השיפוטית על החלטות כאלה שנובעות ממניעים פוליטיים ולא מקצועיים. חשוב לומר, עילת הסבירות כעילה לביקורת שיפוטית אכן מורכבת מבחינת גישות שונות, בית המשפט מודע למוגבלויות האלה ולו תפקיד חשוב בשימוש בעילתת הסבירות".
לפי המשנה ליועמ"שית, "הביטול של חובת הסבירות כך שלא תחול על דרג נבחר, שמשמעותו היא, בין היתר, "חיסון" גם של החלטות שרירותיות, הוא אמצעי קיצוני ביותר ובלתי קביל. יהיה בו כדי להותיר את הציבור חשוף לשרירות, ללא אמצעים אפקטיביים להתמודד איתה במקרים שבהם עילות שיפוטיות אחרות לא יתנו מענה. מדובר במאות ואלפי החלטות שלטוניות, ועל כן הפיקוח הפרלמנטרי אינו יכול לתת חלופה אפקטיבית לביקורת השיפוטית".
לימון ציין כי "בכך, ההצעה הנוכחית דומה להצעות נוספות לתיקון חוקי יסוד בהן הכנסת עסקה בחודשים האחרונים - ההצעה הנוכחית דומה להצעות נוספות לתיקון חוקי יסוד שבהן הכנסת עסקה בחודשים האחרונים – דהיינו, הצעות שמבטלות איזונים ובלמים חשובים בשיטתנו הדמוקרטית, מבלי להסדיר ערובות, חלופות או הסדרה רחבה של הנושא - הצעות שיוצרות 'חורים שחורים נורמטיביים' בשיטת המשפט הישראלית".
עוד אמר לימון כי "לפי הפסיקה, ככל שמתחם הסבירות רחב יותר, כך השימוש בה מצומצם ולא נעשה בה שימוש במקרים רבים. בית המשפט כבר צמצם את השימוש בעילת הסבירות. מציעי התיקון מבקשים לתקן את החוק בהתאם למתווה השופט סולברג, אבל חשוב לומר שגישתו נוגעת למדיניות ממשלה בהחלטות מקצועיות ונקודתיות".
לימון סיכם כי "את המחיר על כך ישלם הציבור הרחב. עילת הסבירות היא לא עילה חדשה, היא שומשה במנדט הברית עוד בימיה הראשונים של המדינה, זה רכיב אחד מרפורמה כללית רחבה הרבה יותר. מדובר בהצעה אחת מתוך שורה ארוכה של הצעות, שמשלימות זו את זו ואם הן יאושרנה הדבר יפגע בשלטון החוק ויהפוך רשות מבצעת עם פחות בלמים. הממשלה לא תהיה מעל החוק, אלא היא תהיה החוק עצמו. ההצעה תפגע בערכים דמוקרטיים בסיסיים ועל כן יש להתנגד לה".
רוטמן הגיב לדברי לימון, ואמר כי "כנראה הכל בעיניי המתבונן, כי לאור הדוגמאות הרבות של ההחלטות שבידי נבחרי ציבור, אמרתי לעצמי שכשמדובר בשלטון החוק החלטות מנוגדות יש את עילת החוקתיות ויש את עילת המידתיות שהפכה לפחות בחלק גדול מההחלטות לאי חוקיות. כשהוא מדבר על שלטון החוק הוא קובע שהוא החוק. הפכנו את בית המשפט לפוסק האחרון. הפכנו את בית המשפט, ולמעשה את היועץ המשפטי לממשלה, לא להיות שלטון החוק אלא להיות החוק עצמו. אני לא סבור שכאן מדובר בשלטון החוק אלא בשלטון המשפטנים".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה במהלך הדין כי "לא מדובר פה על צמצום עילת הסבירות, אלא על ביטול שלה. שמעתי שהייתה ישיבה לילית בין נתניהו ולוין ובה חשבו מה הם רוצים - לעשות את זה לאט במנות קטנות כדי שהעם לא יתעורר. אבל הציבור רואה מה אתם עושים וזה לא יעבור בשקט".
ח"כ עידן רול, גם הוא מיש עתיד, ציין כי "ברור לכולנו לאן זה הולך אחרי שראש הממשלה ניסה למנות את המקורב שלו, יוסי שלי, לראש הלמ"ס, למרות שאין לו שום קישורים לכך. אנחנו נראה פה מדינה מנוונת, מושחתת, עם אנשים שנמצאים בתפקידים האלה רק בגלל שהם יודעים לתת מתנות למי שמינה אותם".
ח"כ יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי) אמרה כי "הסיפור הגדול הוא לא עילת הסבירות הוא עילת השחיתות - אתם מחפשים להשחית את כל אמות המוסר שלנו, את עתיד המדינה, אתם מתנהגים כמו שיכורים מחוק ומאובססיה לשינוי המשטר במדינת ישראל ועל זה אנחנו נלחמים. אתם רוצים למנות את המקורבים לכם. השימוש שלך רוטמן בסולברג ובגדעון סער לגבי עילת הסבירות הוא שקרי, כי אף אחד מהם לא דיבר על מינויים, סולברג דיבר על מדיניות של ממשלה וגם שם הוא אמר שצריך לשמר את הביקורת השיפוטית".
בהמשך דרש ח"כ משה סעדה (הליכוד) לקבל את פרטיו של נציג מחאת הסטודנטים, עומר וינוקר, אחרי שאמר בוועדת החוקה כי "החזרה של חסימת כבישים באיילון חזרה ביחד עם החקיקה המשפטית". מחאת הסטודנטים הגיבה לכך: "חודשים אנחנו אומרים שהדיקטטורה כאן. עכשיו בוועדת החוקה חבר כנסת מאיים על סטודנט בחקירה פלילית רק כי הגיע להשמיע את דעתו במסגרת הדיון. איראן זה כאן".
עו"ד איילת רזין בית אור, ראש הרשות לקידום מעמד האישה, אמרה כי "אתם תוכלו למנות אדם כמו קצב להיות שר, אתם תוכלו להעביר החלטות שיפגעו בנו. רק בחצי השנה האחרונה קיבלתם החלטות לא סבירות הנוגעות לנשים - פיטרתם נשים מתפקידים בכירים ללא סיבה, עיכבתם את חוק האיזוק האלקטרוני, הבאתם הצעה להטיל עונש מאסר על לבוש לא צנוע בכותל, התבאטתם בקיצוניות כלפי נשים מדי יום. אתם מצפים שנקבל מראש את הטענה שההחלטות שלכם הן סבירות ולא יפגעו בנו הנשים? זה לא סביר בעליל".
במהלך הישיבה, התבדח רוטמן, ואמר כי "בדיון אתמול שמענו על חברת כנסת שחולמת עלי בלילה". אלהרר השיבה: "לא, לא. זה לא קרה. ואם זה קרה זה היה סיוט". בהמשך אמרה אחת המשתתפות: "רוב מדינת ישראל חולמת עליך בלילה רוטמן, ואלה לא חלומות טובים לצערי".
בדיון שנערך אתמול אמר רוטמן כי שינוי סעיף הסבירות היה גם בעבר במצע של חברי כנסת שהיום נמצאים בקואליציה, כמו יאיר לפיד וגדעון סער. "העובדה שמה שהיה טריוויאלי לומר ב-2014 ו-2016, וכשאני אומר זאת בוועדת החוקה היום חברי יש עתיד משתיקים אותי בבריונות, חושפת למי חשובה הדמוקרטיה ומי רק רוצה לשרוף את המדינה".
"הציבור נחשף לכך שכל מטרתכם בשיחות הייתה לייצר כאוס, לא להגיע להסכמות, אלא לייצר טריגר לפיצוץ הבא", תקף רוטמן את חברי האופוזיציה בדיון. "הציבור לא מטומטם ולא ישכח את מה שלמד. הוא לא נופל ולא ייפול בשקרים שלכם". באופוזיציה, מנגד, טוענים כי מדובר בנוסח מחמיר של צמצום עילת הסבירות - וממילא זו רק יריית הפתיחה בדרך להעברת החוקים המשמעותיים של המהפכה המשפטית.