זיכויו של רומן זדורוב
(צילום: רשות בתי המשפט)
שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת, תמר ניסים שי, קבעה הבוקר (יום חמישי) בדעת מיעוט של 2 מול 1 כי רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה. לדברי השופטת, הודאתו של זדורוב הייתה "מפורטת ועשירה, ולא ניתנה מתוך פחד", והוא גם המציא גרסאות במהלך המשפט ושיקר. היא הדגישה: "החקירה אומנם לא הייתה מושלמת, אך לא כל סימן שאלה הוא סיבה לזיכוי".
- הכרעת הדין במשפטו החוזר של זדורוב - המסמך המלא
לדבריה, "עוגן מרכזי להרשעה הוא חטיבת ההודאה על שלושת נדבכיה - ההתוודות, ההודאה והשחזור. את התוודות הנאשם בפני ארתור, מצאתי כהודאה אותנטית, עשירה בפרטים ובמבעים רגשיים, מחוזקת בהדגמות ובתיאורים ויזואליים, שנמסרו מיוזמתו של הנאשם באופן טבעי וספונטני. התוודות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם טענתו הכבושה כיום, כי התוודה בפניו של ארתור מתוך פחד וכוונה לרצותו".
היא הוסיפה: "בהמשך לכך עומדת הודאתו של הנאשם, שאותה מסר לחוקריו למחרת התוודותו. הגם שהודאה זו הייתה נגועה במניפולטיביות מצידו של הנאשם, שכן ביקש לקדם את אותה גרסת הרצח באפקט' במטרה לשפר את מצבו המשפטי, היא מתיישבת היטב עם עיקרי התוודותו של הנאשם באוזניו של המדובב. לבסוף, במסגרת חלקה השלישי של חטיבת ההודאה, מצוי שחזור הרצח על ידי הנאשם בשירותי הבנות בבית הספר. במהלכו, הדגים ותיאר בפני חוקריו כיצד ביצע אותו, לפרטיו. צפיתי בתיעודו של שחזור זה מספר פעמים, והתרשמתי שהוא משתלב עם ההודאה וההתוודות ומשלים אותן לתמונה כוללת לגבי אשמתו של הנאשם. כמו כן, לא מצאתי בסיס לטענות בדבר קיומו של השחזור באופן מוטה או מגמתי על ידי חוקרי המשטרה".
השופטת ניסים שי התייחסה לראיות החדשות שהוצגו, ופתחה בקביעתה בעניין טביעות הנעליים שנמצאו על המכנסיים של ראדה: "באשר לזליגת הדם על העקבה, מצאתי לקבל בעניין זה את עמדת המאשימה, שלפיה זליגת הדם הנדונה יכולה הייתה להתרחש גם שעות אחדות אחרי הרצח, וזאת בשל היקוות דם בבגדיה של המנוחה בעת הרצח וזליגתו משם בהמשך על העקבה עקב הזזת גופת המנוחה. בכך נשללת טענת ההגנה, שלפיה, הכרח הוא, כי העקבה הוטבעה על ידי הרוצח דווקא, באופן שאינו תואם את מסלול היציאה מהתא שהציג הנאשם בשחזור".
היא הוסיפה: "באשר לדם אשר נמצא על מתקן נייר הטואלט בתא השלישי, הצמוד לתא שבו בוצע הרצח - מצאתי לקבל את עמדת המאשימה, שלפיה לא מדובר בהוכחת מסלול היציאה מהתא של רוצח אחר כלשהו שאינו הנאשם, כפי שטענה ההגנה. לטעמי, קיימים תרחישים לא פחות סבירים מכך, וממילא אין בטענה זו כדי להוות משקל ממשי כנגד המארג הראייתי הפוזיטיבי, או כדי לגבש ספק סביר בנוגע לאשמתו".
השופטת ניסים שי בחרה התייחסה גם לפרשת א"ק, וקבעה כי אדיר חבני - בן זוגה לשעבר של אולה קרבצ'נקו, שגם התעלל בה - העליל עליה "עלילה בזויה שמטרתה נקמה באולה על פרידתה ממנו". לדבריה, "לנוכח קביעתי זו, סוגיית ה-DNA המיטוכונדריאלי איננה רלוונטית כלל. עם זאת, גם לגופו של עניין, לא מצאתי כי יש לסוגיה זו משקל ממשי, וזאת מקום שבו לא הוכח כי השערה שנמצאה בתא הגיעה דווקא מהרוצח, ובעיקר מקום שבו לא ניתן לבסס כל קביעה ממשית, על פי אמת מידה מדעית, כי אדיר דווקא הוא המקור לאותה שערה".
השופטת ניסים שי סיכמה את דבריה: "לסיום אני מוצאת לקבוע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את ביצוע רצח הנערה תאיר ז"ל על ידי הנאשם. לו דעתי הייתה נשמעת, היינו מרשיעים את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. אני מצטרפת לדברי הניחומים של חברי למשפחת המנוחה".
