על רקע ההטבות החדשות למשרתי המילואים שפורסמו אתמול (יום ראשון), מציינים מילואימניקים כי בעיניהם לא מדובר בבשורה המהווה "תיקון עוול היסטורי" - ומדגישים כי עדיין קיימת ירידה בנכונות להתייצב לשירות. "הצבא עושה צעדים, אבל זה לא מספיק", אמרה טל לוי דיאמינשטיין, קצינת מודיעין אוכלוסייה ביחידה לחילוץ והצלה, בריאיון לאולפן ynet. "המושג 'פראייר' הולך וחוזר יותר ויותר בהקשר של עשיית מילואים", הוסיף ברק אוסטר, סמ"פ בפלוגת חי"ר מבצעית מעורבת של פיקוד העורף.
אתמול, כאמור, הציגו שר הביטחון יואב גלנט וראש אכ"א אלוף יניב עשור את תוכנית התגמול החדשה למשרתי המילואים, שתיכנס לתוקף בעוד כחודשיים לאחר שתובא לאישור הממשלה בחודש הבא. מדובר בהגדלה של תקציב ההוקרה לחיילי המילואים, מ-15 מיליון שקלים בשנה לכ-200 מיליון, וכן הכפלת התמיכה של מועדון הצרכנות של משרתי המילואים "בהצדעה", המקביל ל"חבר" של משרתי הקבע, מ-15 מיליון לכ-30 מיליון שקלים בשנה.
שלשום פורסם ב-ynet כי קצינים רבים במילואים דיווחו על ירידה של עשרות אחוזים בהתייצבות למילואים בגדודי היבשה בשנה האחרונה, בגלל הנטל הכלכלי מול יוקר המחיה, הנגרם כתוצאה מהיעדרות כה ממושכת מהבית, המשפחה או העסק. מנגד, בצבא אומרים כי הירידה בהתייצבות למילואים הורגשה יותר באימונים, וכי ובחודש האחרון חלה עלייה בשיעור התייצבות לתעסוקות מבצעיות לכ-95% בממוצע.
"יש מי שמקשיב ומי שאכפת לו, ואני חושבת שהצבא כן מבין את הצורך", אמרה לוי דיאמינשטיין על ההטבות, "אבל יש גם לא מעט ביקורת בתוך האירוע הזה". לדבריה, המוטיבציה לשרת במילואים אינה מבוססת על מניע כספי, אך הצבא צריך להכיר בקשיים הנובעים מיוקר המחיה: "לנו יש שלושה ילדים צעירים. בסופו של דבר מישהו צריך לשמור עליהם, וזה עולה כסף".
היא הוסיפה: "אנחנו שומעים את החברים שלנו, את הקולגות, את השותפים. יכול להיות מקרה שבו לבן אדם יש המון מוטיבציה, אבל המעסיק שלו אומר לו 'תקשיב, זה צומת'. בטח אם מדובר באישה, שזה סיפור אחר לחלוטין. זה משהו שחוק המילואים צריך לענות עליו - להבין שזו מורכבות שאנשי המילואים מתמודדים איתה".
אוסטר סיפר על תחושת היעדר הערכה: "אחרי שבועיים-שלושה של מילואים אתה אומנם מלא בתחושת השליחות, אבל לא מרגיש את אותה הערכה כשאתה חוזר הביתה. זה משהו שהולך וחוזר על עצמו במשך תקופה מאוד ארוכה". לדבריו, "עד היום לא קיבלתי שקל הנחה בארנונה על כמות ימי המילואים שאני עושה. הנזק האישי שאתה מרגיש בסופו של דבר לא תמיד מכפר על תחושת השליחות והמשימה שאתה ממלא. אנחנו רואים את זה בשטח, המספרים הולכים ויורדים והנכונות להתייצב יותר נמוכה".
הוא התייחס לכספים הקואליציוניים עבור החרדים, ואמר: "אנחנו לא רוצים שיפסיקו להעביר כספים למגזרים אחרים, אלא רוצים להרגיש שמגזר שתורם כל כך הרבה למדינה - וליטרלי מוסר את חייו במשימות מבצעיות בשטח - יקבל התייחסות ומקום בשיח הציבורי".
תת-אלוף א"ל במיל' אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר קצין מילואים ראשי, אמר בריאיון ל-ynet radio: "החבורה הנפלאה הזו של האחוז מהאוכלוסייה, זה מספר שהולך וקטן כל הזמן - לא בגלל אי התייצבות אלא בגלל שהאוכלוסייה גדלה וגודל הצבא נשאר קבוע. באופן יחסי כמות אנשי המילואים הולכת וקטנה".
לדבריו, "יש חוסר צדק משווע, ובעת האחרונה - לפחות אותי - הוא מרתיח כפל כפליים. בעיניי, דין לימודי תורה - דבר חשוב שאין לי ויכוח עליו - הוא כדין לימודי מתמטיקה לאחרים. צריך להתייחס לכולם בצורה שווה, וכולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה של מדינת ישראל".