במאמר שפרסם עמית סגל ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות" ב-13 בינואר, תחת הכותרת "איפה אנשי הדממה", הוא ציין כי "מתבקש ששב"כ ירים דגל אדום או שחור על רקע השיח. מוטב גם שראשיו יסבירו מדוע כשרבני ימין אמרו 'לעשות הכל' כדי למנוע את הקמת ממשלת בנט-לפיד הוציאו אזהרה פומבית חריגה, אך הם משתתקים כשגנרלים במיל' מאותתים לסרב פקודה" (על רקע קריאות של בכירי צבא לשעבר להתנגד בחריפות לרפורמה של בנימין נתניהו ויריב לוין במערכת המשפט).
לפי סגל, ערב הבחירות האחרונות הזהיר שב"כ ממשבר אפשרי בסגנון הסתערות על בניין הקפיטול בוושינגטון, במקרה של הטלת ספק בכשירותן של תוצאות הבחירות, אולם מאחר שניצחון הימין היה ברור, וההכרעה לא הוטלה בספק, הפכה האזהרה ללא רלוונטית. אבל ראוי לדייק: ב-11 בספטמבר 2022 אמר ראש שב"כ רונן בר בכנס באוניברסיטת רייכמן שעסק במלחמה בטרור: "בבחירות 2022 אנחנו מנסים למנוע השפעה חיצונית. יחד עם זאת אנחנו צריכים להימנע מהשפעה פנימית".
אלה הדברים שנאמרו. לא ברור מהיכן ציטט סגל ש"ערב הבחירות הזהיר שב"כ בפני משבר אפשרי בסגנון ההסתערות בוושינגטון". ראש שב"כ דיבר על "השפעה פנימית" שלא ברורה כוונתה וכיצד ניתן לייחס לה רמיזה להסתערות בסגנון אירועי הקפיטול ב-6 בינואר 2021 (האם הכוונה להסתערות על הכנסת?). מי שקרא את הדברים התרשם כי מבחינת השיח הפוליטי האלים, המצב דומה לכאורה לזה שהיה ערב הקמת ממשלת בנט-לפיד, ושב"כ - שנמנע עתה מהשמעת אזהרה - עושה כן משיקולים זרים, שלא לומר פוליטיים. זוהי האשמה חריפה כלפי שב"כ, גם כשהיא רק משתמעת מהדברים.
סגל התכוון כנראה לאירוע אחר שבו התריע ראש שב"כ מפני אלימות פוליטית: ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט-לפיד, פרסם ראש הארגון דאז נדב ארגמן הודעת אזהרה חמורה מפני הקצנה בשיח הציבורי, והתריע כי ייתכן שיהיו אנשים שיפרשו אמירות מסוימות כקריאה לפגיעה פיזית. "מדינת ישראל חרטה על דגלה את עיקרון חופש הביטוי. זהו עיקרון חשוב והכרחי במדינה דמוקרטית", כתב ארגמן, שלא תיאם את ההודעה עם ראש הממשלה היוצא דאז נתניהו, והוסיף: "יחד עם זאת, בתקופה האחרונה אנו מזהים התגברות והקצנה חמורה בשיח האלים והמסית, בדגש על זה המתקיים ברשתות החברתיות. זהו שיח הכולל התבטאויות חמורות, תוך שימוש בשפה ובמונחים של שיסוי, הסתה ואף קריאות לאלימות ופגיעה פיזית".
הוא ציין כי "כמי שעומד בראש ארגון שייעודו שמירה על ביטחון המדינה וסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, אני קורא ומזהיר כי שיח זה עלול להתפרש בקרב קבוצות מסוימות או בקרב בודדים, ככזה המתיר פעילות אלימה ובלתי חוקית שעלולה חלילה להגיע אף לכדי פגיעה בנפש". ארגמן קרא לנבחרי ציבור ומובילי דעה לצאת נגד האמירות המסוכנות. קריאתו זכתה להד ציבורי רב, כמו גם לביקורת מחוגי הימין הפוליטי.
יודגש: באותה תקופה זיהה שב"כ שיח מסוכן שעלול היה לצאת מהרשתות החברתיות. גולשים קראו "לעשות הכל" כדי למנוע את הקמת הממשלה שהדיחה את נתניהו ושילבה את רע"מ, ולא היה ברור מי רואה אותם ומי עלול להיות מושפע מהם. ההשוואה בין השיח האלים ערב הקמת ממשלת בנט-לפיד ולאחריה מצד גורמי ימין פוליטי, לבין השיח הנוכחי, מתעלמת מכך שלפי הערכת השב"כ המצב אז היה חמור יותר. לא רק ארגמן השמיע קריאות האזהרה, אלא גם שר הביטחון בני גנץ אמר: "למנהיגי הציבור יש אחריות מיוחדת ונראה בימים האחרונים שלא למדנו את הלקחים הנדרשים מאירועי העבר... אני קורא לכל אחת ואחד להימנע מכל גילוי אלימות. זו העת שכל מנהיגי הציבור ייצאו בפומבי ובאופן נחרץ ואקטיבי נגד אלימות בכלל ועל רקע פוליטי בפרט".
לפי הערכת שב"כ, הסיכוי לפעילות אלימה ואף פגיעה פיזית ערב הקמת ממשלת בנט-לפיד היה גבוה בהרבה. סגל כנראה לא מקבל שבישראל קיים גוף ביטחוני-ממלכתי שעושה את עבודתו נאמנה, ואולי בשל עמדתו הפוליטית הוא גינה את שב"כ ורמז על שיקולים לא ענייניים של הארגון. קשה לקבל זאת.
ובכל מקרה, יש מקום לשאול מדוע האזהרות בדבר אלימות פוליטית באות משב"כ ולא ממשטרת ישראל, האחראית על הסדר הציבורי. באזהרה שלו מיוני 2021 ציין ארגמן במפורש שהוא עושה זאת מאחר "שייעודו של שב"כ הוא שמירה על ביטחון המדינה וסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". הדבר אכן כתוב בחוק שב"כ (משנת 2002), סעיף 7 א'. אבל הטלת האחריות "לשמירת סדרי משטר דמוקרטי ומוסדותיו" על שירות ביטחון פנים לא קיימת באף דמוקרטיה מערבית וספק רב אם היא צריכה.
המשמעות האופרטיבית של סעיף זה לא ברורה ולא נדונה ציבורית, כולל מהן המגבלות על שב"כ באיסוף מודיעין בתחום כדי לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי. אולי הגיע הזמן להבהיר את הנושא, ויותר מכך - לתקן את חוק שב"כ ולהוציא מאחריותו את "שמירת המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".
- ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה. לשעבר בכיר בשב"כ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il