הצעת פשרה למניעת ההתנגשות הפוליטית והחוקתית סביב ביטול עילת הסבירות נדונה בסוף השבוע בקרב בכירים העוסקים בניסיונות אחרונים להגיע למתווה מוסכם בין הקואליציה לבין האופוזיציה. לפי אותה הצעה, בית המשפט העליון יהיה מוסמך לבטל החלטות של הממשלה בטיעון שהן לוקות ב"אי סבירות קיצונית" רק בהרכב מלא של 15 שופטי בית המשפט העליון ורק ברוב מיוחד של שני שלישים מההרכב – 10 שופטים.
על פי המעורבים בנושא זוהי דרך המלך להשגת איזונים. מצד אחד, הדבר יענה על דרישת הקואליציה שהתערבות בעילת הסבירות תהיה במשורה, לעתים נדירות, ומנומקת היטב. מצד שני, הנוסחה תעניק למתנגדי המהפכה המשפטית תחושה שעצמאות שיקול הדעת של בית המשפט העליון לא נפגעה ותימנע שרירות בהחלטות הממשלה על מדיניות ועל מינויים בכירים.
חוגים משפטיים בכירים מבהירים שהצעה זו היא בנוסף להצעה אחרת שנדונה בימים אלה, זו של פרופ' ידידיה שטרן, נשיא "המכון למדיניות העם היהודי", ועו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה. לפני כארבעה חודשים, במסגרת עבודת "פורום הדיקנים" - קבוצת פרופסורים שעבדה בחסות הניסיונות לפשרה בית הנשיא - הם הציעו נוסחה שפרטיה נחשפו השבוע ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". למעשה ההצעה החדשה משלימה את הצעת שטרן-נזרי, ומבוססת עליה.
הצעתם של שטרן ונזרי הוצגה מתוך תפיסה שהמערכת זקוקה לתיקון אך לא לריסוק, באופן שיביא לאיזון נכון יותר של חלוקת הכוח בין רשויות השלטון, מבלי לפגוע ביסודותיה הדמוקרטיים של ישראל. "אף צד לא ינצח. הקואליציה תצליח לערוך שינוי מסוים, והאופוזיציה תבטיח את המשך ההפרדה בין הרשויות, כפי שמתחייב בשיטה הדמוקרטית", כתבו.
על פי הצעתם, הנדונה בימים האחרונים במהלך המגעים שמאחורי הקלעים שנועדו למצוא מתווה פשרה של הרגע האחרון, מוצע שעילת הסבירות תצומצם באופן כזה שלא ניתן יהיה לפסול מכוחה בלבד החלטות ממשלה, ולא יהיה ניתן לפסול מכוחה בלבד החלטות של שרים שבסמכותם - ובלבד שהחלטות שרים אלו: (א) נוגעות לענייני מדיניות, ו-(ב) נדונו ואושרו על ידי הממשלה במליאתה. החלטות ממשלה בענייני מינויים "יחוסנו" מפני עילת הסבירות רק כאשר הן דורשות גם אישור הכנסת [כמו מינוי שרים].
בשונה מהצעת יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, שאושרה בשבוע האחרון לקריאה שנייה ושלישית בכנסת , מציעים שטרן ונזרי ששאר החלטות שרים - בין אם לפי סמכותם הישירה ובין אם מכוח חוק יסוד: הממשלה, המאפשר להם "למשוך" סמכות כזו של עובדי מדינה הכפוף לו - ימשיכו להיות כפופות לביקורת שיפוטית גם לפי עילת הסבירות. כך גם ביחס להחלטות ממשלה לגבי מינויים ופיטורים של נושאי משרה אשר אינן טעונות אישור הכנסת, כמו מנכ"לים, פקידי ציבור בכירים וכו'.