על רקע הכחשת שב"כ כי שמר על קשר עם האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה במהלך פרשת "הסרסור בסוהרות", ואף ניסה להביא להפחתה בסעיפי האישום נגדו, בכיר שב"ס לשעבר, גונדר בדימוס שלמה טוויזר, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הארגון. טוויזר טען בריאיון לתוכנית "הפליליסט" עם לירן לוי ב-ynet radio כי "שום דבר לא מתבצע אצל האסירים הביטחוניים ללא שותפות של שב"כ. שום דבר".
טוויזר הדגיש: "אם האסירים הביטחוניים שובתים – שב"כ מתערב. אם הם רוצים ביקורים פתוחים – שב"כ מתערב. יש מעורבות בכל פרט והיבט. אני חושב שמי שידע על הפרשה הוא אחראי האזור של שב"כ, שכנראה היה מתואם עם קצין המודיעין המחוזי, הארצי והמקומי, בנוגע לכוונה להכניס את הסוהרות לאגפים כדי שינסו לדלות מידע מהאסירים הביטחוניים. צריך להקים ועדת חקירה ולברר את האמת עד הסוף".
1 צפייה בגלריה
גונדר טוויזר: "אני יודע שבשב"ס ידעו ולא טיפלו. זה חמור מאוד"
(צילום: גיל נחושתן , EPA)
הגונדר בדימוס הטיח כי בכירי שב"ס ידעו בזמן אמת על סרסור הסוהרות בכלא גלבוע. "ידם של שב"כ נמצאת בסיפור הזה. לא ייתכן שקצין מודיעין לוקח סוהרת ומכניס אותה לאגף ביטחוני בכלא כדי לסרסר אותה", אמר. טוויזר הרחיב: "אין דבר כזה שבמשך כל האירוע עם האסירים הביטחוניים, אותו קצין מודיעין לא דיווח לקצין המודיעין במחוז, וקצין המחוז היה מדווח לקצין המודיעין הראשי, שכפוף ישירות לנציבת שב"ס. הם חייבים לדווח לה הכל. אם לא דווח – ואכן אני יודע שכן דווח והם ידעו ולא טיפלו – זה חמור מאוד. זה לא מקרה אחד, מדובר בחמש או בשש סוהרות".
טוויזר הוסיף כי קציני המודיעין בכלא גלבוע עסקו בשיבוץ הסוהרות באגף הביטחוני, וציין כי חייב היה להיות תיאום ביניהם בנוגע לשיבוץ סוהרת באגף שהיא אינה שייכת אליו. "הם ממשיכים בכסת"ח, מישהו מכסה אחד על השני", אמר. טוויזר הוסיף: "איך אמר קצין המודיעין ראני באשה, 'תנו לי חיסיון - ואדבר. אפתח את הכל'. אם הוא אמר את זה, אז מה אתם רוצים?" תהה.
כאמור, ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" נודע כי ב-2020 פנה עטאללה לנציגים של שב"כ ודרש מהם לשנות את כתב האישום שהוגש נגדו - מעבירות מין לעבירות אלימות. בשב"כ טוענים כי סירבו לדרישתו, אלא שזמן קצר לאחר מכן גם הפרקליטות ביקשה מהסוהרות המתלוננות להסכים להקלה באישומים, אך הן סירבו לטענתם. בין עטאללה לשב"כ היה קשר רציף, שאף הקנה לו מעמד מול קציני הכלא עד לחשיפת הפרשה ביוני 2018, אז הופסק הקשר עימו. אלא שבנובמבר 2020, מסיבה לא ברורה, חידש שב"כ את הקשר עם האסיר למרות האישומים נגדו, וזמן קצר לאחר מכן התקיימה בכלא פגישה שבה ביקש כאמור מרכזי שב"כ לשנות את כתב האישום.
הסוהרת בפרשת הסרסור בסוהרות מדברת
(צילום: נדב אבס)
בהמשך, במרץ 2021, פנתה פרקליטות מחוז צפון לסוהרות שהתלוננו נגד עטאללה ולפרקליטה שמייצגת אותן, עו"ד קרן ברק, והציעה להן לוותר על עדויותיהן בבית המשפט ולהגיע לעסקת טיעון עם עטאללה, שבמסגרתה סעיפי האישום נגדו יומרו לתקיפת עובד ציבור - בדיוק כפי שביקש משב"כ. הסוהרות סירבו בכל תוקף, ובפרקליטות הוחלט לדבוק בכתב האישום המקורי.
ובכך לא בא הסוף לעלילה: גורמים בפרקליטות אמרו כי ההצעה לשינוי סעיפי האישום לא הגיעה משב"כ אלא מהשופטת לילי גופר, במסגרת ניסיון להליך גישור שניהלה בין עטאללה לסוהרות. גורם משפטי בכיר מסר בתגובה כי השופטת גופר אינה זוכרת שהעלתה הצעה כזו. מעבר לכך, ברשות השופטת סירבו להתייחס באופן רשמי לשאלות של ynet ו"ידיעות אחרונות".
משב"כ נמסר: "כפי שנאמר בתגובה לפרסומים זהים בעבר - הנושא נבדק מול עובדי שב"כ שנכחו בפגישות, מהם עלה כי אין בידי שב"כ, ולא היה, מידע כלשהו הנוגע לחשדות בעבירות מין המיוחסות לאסיר, מעבר למידע אשר היה קיים ברשות הרשויות באותה העת. בניגוד לנטען, אנשי שב"כ הדגישו כי במסגרת הקשר עמו לא נמסר להם מידע כלשהו על ידי האסיר בנושא. משביקש האסיר סיוע משב"כ בנושאים פליליים, הובהר לו מיידית שלא נעסוק בשום אופן בנושא החשדות הפליליים נגדו".
בנוסף, גורמי ביטחון ששוחחנו עימם דחו את הטענה ש"שב"כ יודע כל מה שקורה בכלא", וציירו תמונה שונה לגמרי לגבי נוכחות אנשי שב"כ בתוך הכלא. הגורמים הדגישו כי הכיסוי המודיעיני של שב"כ התמקד רק מול התרעות פח"ע היוצאות מהכלא החוצה. מדובר על כמות ביקורים ספורדית במהלך שנה, המבוצעת ע"י מספר קטן וחד ספרתי של אנשי שב"כ מול כל בתי הכלא הביטחוניים.
