אין מה להיעלב. יש מה לבטל. כי אפשר – ואולי הגיע הזמן – לבטל את המנוי על קניה ווסט, בהנחה שבכלל יש לכם כזה. קודם כל, באמת אל תיקחו ללב. כן, קניה ווסט חושב – ככל שאפשר לתאר את ווסט כ"חושב" – שיהודים מפעילים את פי דידי. כן, הוא מאמין – ככל שאפשר לחשוב שווסט "מאמין" במשהו להוציא הציוץ האחרון שלו – שיהודים מנסים להיפטר ממנו. בסדר.
קצת קודם, הוא הגיע לבמת שבוע האופנה בפריז בסווטשירט עם הכיתוב הפוגעני-במכוון White Lives Matter. קצת קודם, הוא עשה את המוות לגרושתו קים קרדשיאן ולבן זוגה פיט דיווידסון ופרסם כותרת מפוברקת ומחרידה לגבי מותו של דיווידסון. קצת קודם, הוא האשים את אדידס – שמסחרית משתפת איתו פעולה – כי היא מוכרת בסין זיופים של הנעליים שלו, ואיים על עובדיה. קצת קודם, הוא החליט לשנות את שמו ל"יה". הרבה קודם, הוא הודיע שיתמודד לנשיאות ארה"ב, וגם הודה שהוא סובל מהפרעת אישיות דו-קוטבית.
אתם מבינים עם מי אין לכם עסק; עם אדם מאוזן. זו אפילו לא לחלוטין אשמתו; האיש רחוק כל כך מאיזון נפשי, עד שכבר לא נעים יהיה לטעון שהוא אידיוט – אף שקשה לראות איך לא – או שהוא מתנהג בביריונות, אף שקל לראות איך הוא עושה בדיוק את זה.
קניה ווסט הוא פרובוקטור קפריזי, אקדח משוחרר שיורה בכל פעם לכיוון אחר. הפעם זה לכיווננו. יהיה מיותר לקחת אותו ברצינות או לראות בו תיאורטיקן של תורת הגזע. ההמלצה הנוצרית ההולמת במקרה זה תהיה, סלחו לו כי אין לו מושג מה הוא אומר.
אבל אנחנו יהודים. ואנחנו – מתברר – הולכים מכות על כפכפים בעיצובו של ווסט בהשקתם בקניון, כפי שקרה במרץ השנה, וגם מוכנים לשלם סכומים מגוחכים תמורת פריטים אחרים מקולקציית האופנה שלו. לא ברור למה.
כאמן וכמוזיקאי, ווסט לא מעניין כבר שנים. אמירות בעייתיות ופוגעניות מהסוג שהוא משמיע נמחלות לו רק לנוכח ערכו כמותג צרכני ורכילותי. ברמה הזו, הוא הגרסה הבינלאומית לפרופסור אמיר חצרוני (רק עם גרוב טוב בהרבה). רוצים פחות ממנו? צודקים. בואו נתחיל מהתנתקות חד-צדדית; ממש לא מוכרחים לקנות שום דבר שלו. בינינו, פרטי האופנה והאמירות של ווסט מכוערים במידה כמעט זהה.
- רענן שקד הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il