הבשורה הקשה על מותם של ששת החטופים גרמה לזעזוע קשה בקרב משפחות חטופים, אשר חוששות מאוד מגורל דומה ליקיריהם. דני מירן, אביו של החטוף עומרי מירן, אמר הבוקר כי "התחושה שלי איומה. החזירו שישה אנשים שהיו בחיים בתוך ארונות. החשש שלי שגם הבן שלי יחזור אליי בארון מדיר שינה מעיניי. אני חוזר ואומר ומדגיש: יש למהר ולעשות עסקה. אנחנו חייבים להביא אותם כבר הביתה".
ראיון עם עילי דוד, אחיו של החטוף אביתר דוד
(צילום: ליאור שרון)
עילי דוד, אח של החטוף אביתר דוד, אמר בריאיון ל-ynet כי "קמתי לבוקר שחור מזה הרבה זמן. השתדלנו להיות ממלכתיים אבל אי אפשר להכיל יותר את הסיפור הזה. יש שם אנשים חיים שמתים. שנרצחים. זה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו. לא מעניינים אותי כל חילוקי הדעות האלה. הם משחקים פוליטיקה. הם מושכים את הזמן. לא איכפת להם אם החטופים מתים או חיים".
עופרי ביבס, אחות של ירדן ביבס, אמרה ל-ynet: "היום הוא אחד הימים הקשים. מה שהתרענו ופחדנו ממנו כל כך התרחש. הפחד שהלחץ הצבאי יוביל לרצח חטופים מלווה אותי מתחילת המלחמה. לכן אני מסתובבת חודשים בתחושת חשש גדול שהדפיקה בדלת תגיע גם אלינו, כמו משפחת שכול בהמתנה. חמאס אמנם ירה את הירייה אבל את האקדח הצמידו לראשם ראש הממשלה והממשלה בכך שטרפדו עסקאות ובעקבות ההחלטה בקבינט לתעדף את ציר פילדלפי על פני הסכם להשבתם. אני רואה בהם אחראים, הדם על ידם״.
עינב מוזס אורבך, כלתו של החטוף גדי מוזס, הייתה אמש במחאה כשהחלו להגיע שמועות על מציאת הגופות: "מצד אחד אנחנו נזהרנו, כי אלה רק שמועות, מצד שני לצערנו הן לפעמים מתגלות נכונות, וזה ישר מעורר לחץ מאוד גדול. בהמשך, התחילו להגיע הודעות לא מאומתות עם שמות. אנחנו מכירים חלק מהמשפחות וזה נורא. ראיתי לנגד עיניי רשימה של אנשים צעירים, בריאים, שככל הידוע לנו היו בחיים. החזקנו את הראש, לא יכולנו להאמין. הבנו שיש פה שישה בני אדם, אזרחים, שנחטפו בחיים, שרדו כמעט שנה ועד לפני יומיים הם היו בחיים.
"זו הוכחה כואבת לכך שהלחימה מסכנת את חיי החטופים והממשלה מפקירה אותם למותם. אנחנו זועמים, הכאב והאימה מפלחים את הגוף. ראש ממשלה וממשלה שמבחינתי הם שותפים לפשע ולרצח הנתעב כיוון שלא מנעו אותו. זה שיא ההפקרות. חמאס כיוון לחטופים את האקדח לראש, אבל נתניהו קושר אותם שם חזק חזק ולא מאפשר להם להינצל. הוא מר הפקרה ומר מוות. אני קוראת לכל אזרחי ישראל לצאת היום לרחוב, לשער בגין בקריה או למחאות שיתקיימו ברחבי הארץ. כולנו חייבים לזעוק על רצח האזרחים שלנו שהמדינה שלנו לא מונעת".
שרון שרעבי, אח של יוסי ז"ל שנרצח בשבי, ושל אלי שעדיין חטוף, פנה לעם ישראל: "אני פונה אליכם ומדבר מדם לבי, כבר 11 חודשים שאחינו ובנינו חטופים ונמצאים בשבי החמאס, אנחנו יחד חייבים לשים סוף לאסון הזה. זה לא עניין של ימין או שמאל, זהו צו השעה להצלת חיים. משפחות החטופים מבקשות היום מכם להצטרף אלינו בזעקה ממספר מוקדים בארץ, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות לפעול עכשיו להצלת נפשות ולהצלת התקווה בלב הפועם שלנו. זו המחויבות האישית של כל אחד מאיתנו, והמחויבות הלאומית של מנהיגי ישראל".
מרב סבירסקי, אחות של איתי ז"ל שנרצח בשבי חמאס: "אנחנו כבר מזמן בתהום ורק ממשיכים להעמיק בתוכה. חיי אדם הפכו פה לכל כך זולים, חסרי חשיבות. אסור לקבל זאת. אסור. שישה אנשים, צעירים, ששרדו יותר מ-10 חודשים בתנאים נוראיים אינם. אותם כבר אי אפשר להציל. אבל היה אפשר"
מרב סבירסקי, אחות של איתי ז"ל שנרצח בשבי חמאס: "בוקר נורא. בוקר זוועה. הלב קרוב ומרוסק. אחרי לילה ללא שינה השמועות הופכות לאמת. זוועה. מציאות שחורה משחור. אנחנו כבר מזמן בתהום ורק ממשיכים להעמיק בתוכה. חיי אדם הפכו פה לכל כך זולים, חסרי חשיבות. אסור לקבל זאת. אסור. שישה אנשים, צעירים, ששרדו יותר מ-10 חודשים בתנאים נוראיים אינם. אותם כבר אי אפשר להציל. אבל היה אפשר. הלב והמחשבות כל היום עם המשפחות שכבר לא יכולות יותר לשנות את הסוף הגרוע מכל. הכול היה יכול להיות אחרת אם הממשלה הזו והעומד בראשה היו בוחרים להציל חיים. שלא תטעו, אמנם היד על ההדק הייתה של מחבלי החמאס, אבל מה שהרג אותם הייתה המדיניות של הממשלה שלנו והעומד בראשה, מר הפקרה, שבחרו בציר פילדלפי על פני חייהם של החטופים. מדיניות המנוגדת לכל המלצות הדרג המקצועי והביטחוני. זו מציאות שאי אפשר לקבל. אסור לקבל. כשלממשלה שלנו ולעומד בראשה כבר לא אכפת מאזרחיה, האזרחים צריכים לפעול כדי להציל את עצמנו. אין לנו מישהו אחר. ככה זה מרגיש. במקום להציל חיים ולאפשר השקטה של האזור, בוחרים פה שוב ושוב בהקרבת חיים תמורת מה, תמורת הישרדות הקואליציה?".
גל דלאל, אח של החטוף גיא דלאל: "בוקר כל כך קשה. אני גמור כבר. עוד ועוד חדשות רעות. כלום לא משתנה פה, מרגיש שהממשלה ויתרה עליהם. אין כוח, יש רגעים שגם אין בהם תקווה. יש תחושה מתסכלת מאוד, שאין לנו כבר יכולת להשפיע".
"הקבינט לא קידש את החיים. ממשיך לשפוך דם"
ענת אנגרסט, אימו של החייל החטוף מתן אנגרסט, דיברה על חילוץ הגופות: "כבר בחמישי שמענו שהקבינט הכריע ולא קידש את החיים, אלא ממשיך לשפוך דם. כמות החטופים שניצלו באמצעות מבצע חילוצים - 8 לעומת 21 או 22 שנהרגו בשבי מאש כוחותינו או בידי האויב. שעון החול שדיברו עליו הורג אותם".
ראיון עם ענת אנגרסט, אימו של החייל החטוף מתן אנגרסט
(צילום: ליאור שרון)
לדבריה, "לא יכול להיות שמדינת ישראל תמשיך כרגיל. יש שר שמחתן את הבן שלו היום. הבן שלי נמק שם בגיהינום. חייל שנלחם על הגנת המדינה. יש לו חוזה עם מדינת ישראל והחוזה הזה הופר, הוא נהיה חד צדדי. סליחה מתן שלי שגידלתי אותך על ערכים שהמדינה לא מקדשת".
עדה שגיא, שחזרה משבי חמאס לאחר 53 ימים, אמרה: "הימים נוקפים. עוד מעט שנה. כמי שהייתה בשבי, רק 53 ימים, אין לתאר מה עובר על כל אחת ואחד מהחטופים. הפחד, האימה מכל רגע, מכל שנייה לא מרפה. אבל אפשר היה להחזיר כל כך הרבה מהם בחיים לו מישהו שם למעלה היה מתעשת ואומר: החטופים קודמים לכל. איך אפשר להסתכל לילדינו ולנכדינו בעיניים ולהגיד להם מדינת ישראל עושה הכל. כל יום שעובר מדגיש את חשיבותה של עסקה עכשיו, כי היא על עתידה של המדינה, על עתיד ילדינו ונכדינו. אזל הזמן לכולנו".
