נישואים במדינת ישראל נערכים על פי הדין הדתי בלבד, וזאת בהתאם לחוק המסמיך את בתי הדין הרבניים ונותן להם סמכות בלעדית לחתן ולגרש יהודים במדינת ישראל. כלומר, יהודי יינשא על פי ההלכה, מוסלמי לפי השריעה ונוצרי לפי הזרם שאליו הוא משתייך (אנגליקני, יווני, קתולי ואחרים). נישואים בין בני דתות שונות לא מתקיימים בישראל. כלומר, לא ניתן לחתן בין בני דת שונה, וגם אם התחתנו - נישואיהם חסרי תוקף, והם לא יירשמו במרשם האוכלוסין.
אמנם רשות האוכלוסין לא מצליחה לענות על השאלה אם אכן נישואיהם חסרי תוקף ואם במצבם כעת יכולים הם להינשא לבני זוג אחרים, אולם היא לא מוכנה לתת להם תוקף, אפילו לא רישומי. המשמעות היא שמוסלמי ויהודייה שהתחתנו בישראל, גם אם על פי דיני השריעה, נישואיהם אינם תקפים כיוון שנעשו בניגוד לחוק שיפוט בתי דין רבניים.
עד עתה היו כמה אפשרויות בפני המבקשים להינשא שלא על פי הדין הדתי, מרצון או מכורח:
נישואים בחו"ל – טיסה קצרה ליעד אקזוטי או ים תיכוני קרוב, נישואים אזרחיים לפי הדין השולט באותה מדינה, תעודת נישואין מאומתת, והרי לכם חתונה כדין. מדינת ישראל, בצר לה, חייבת לקבל את התעודה, לרשום את הנישואים ולהתייחס לבני הזוג כנשואים לכל דבר ועניין. למי מיועדת חתונה זו? לבני זוג המעוניינים להינשא בטקס עם בני משפחה וחברים. כמו כן, למי שמעוניינים להינשא ולהתחיל לבלות מיד את ירח הדבש.
נישואי פרגוואי – נישואים באמצעות שליח, במעמד צד אחד. נישואים אלה מתבצעים בדרך כלל כשאחד מבני הזוג מנוע יציאה מהארץ או עומד בפני קשיים לטוס לחו"ל. בן הזוג השני יוצא ונישא במעמד צד אחד עם בחיר ליבו. גם כאן הערימה המדינה קשיים וסירבה לקבל את הנישואים או לרשום אותם. כיום, על פי פסיקת בית המשפט היא מחויבת להכלילם במרשם האוכלוסין ולקבל את בקשת בני הזוג להסדרת מעמדם כנשואים.
נישואי אל סלבדור - נישואים בדואר. המסמכים של בני הזוג נשלחים לאל סלבדור, הנישואים נרשמים על פי חוק המדינה ותעודת נישואים נשלחת אל בני הזוג בישראל. הליך ההסדרה יביא לכך שבני הזוג יהיו ידועים בציבור ולא נשואים. למי מיועדת השיטה? בעיקר למי שאינם יכולים או מעוניינים לצאת מהארץ כדי להינשא.
נישואים בקונסוליה זרה בישראל. שטח של נציגות זרה שייך למדינה שאותה היא מייצגת. לכן, חוקי המדינה הזרה הם אלה החלים במקום. לכאורה יכול הקונסול, אם ניתנה לו הסמכות ממדינתו, להשיא כל זוג בשטח השגרירות/קונסוליה. אולם בעבר העביר משרד החוץ בקשה לנציגויות להימנע מלהשיא בני זוג שאחד מהם ישראלי. קשה להבין את הסכמת הנציגויות הזרות שוויתרו על סמכות בסיסית זו רק כדי שמשרד החוץ יוכל ליישר קו עם חוקים מיושנים ולא רלוונטיים. כיום זה לא סביר, אולם ייתכן שבעת משבר מדיני עם ישראל תסכים נציגות מסוימת, למשל טורקיה, לטלטל את הסטטוס-קוו.
לאחרונה הצטרפה לרשימה הזאת האפשרות של "נישואי יוטה": בני הזוג נמצאים בביתם בלוויית שני עדים, והם נישאים באופן מקוון על ידי עורך הטקס הנמצא במדינת יוטה, ארה"ב, שקיבל מהם את המסמכים זמן מה קודם לכן. מדינת ישראל כמובן סירבה להכיר בכך ולרשום את הזוגות בארץ כנושאים, ובכך פתחה פתח לכמה בעיות.
ראשית, מדובר באבסורד. אם הרישום לא קיים, בני הזוג יכולים להינשא בשנית, ולכאורה המדינה מעודדת ביגמיה. שנית, מדינת ישראל לא יכולה להטיל מרות על מדינה ריבונית אחרת ולטעון שהליך משפטי וציבורי בה הוא חסר תוקף משפטי, ציבורי ורישומי כאן. מדינת ישראל חתומה על אמנות רבות, כולל אמנת האג, המבהירה כי כל תעודה ציבורית היוצאת ממדינה ריבונית החתומה על האמנה, בחותמת אפוסטיל, תתקבל אצל מדינה אחרת החתומה על האמנה כאמיתית. ואם היא אמיתית, הנישואין בני תוקף. ואם הנישואין בני תוקף - חייבת המדינה לרשום אותם.
מדינת ישראל ניסתה להתקיף את העתירה שהגישו נגדה זוגות שהתחתנו בנישואי יוטה, והפסידה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה לעיכוב ביצוע ההחלטה, וכיום היא חייבת לרשום את הנישואים ולאפשר הסדרת מעמד בהתאם לנוהל, כאילו היו נשואים.
לאחרונה הגישה המדינה ערעור על החלטת המחוזי, אך ספק גדול אם בית המשפט העליון יקבל את הבקשה. הערכאות שאישרו את רישום הנישואים צודקות באופן מוחלט: "נישואי יוטה", הם חוקיים, רשמיים וחייבים לקבל תוקף בכל מדינה ריבונית, אחרת תיחשב מדינת ישראל כמעודדת ביגמיה וריבוי נישואים. וכפי שנישואים של מי שהתחתן בחו"ל לא יירשמו בארץ, יכול הריבון במדינה אחרת לטעון כי הנישואים בישראל אינם מקובלים עליו ואז נגיע לאנרכיה משפטית.
עו"ד חיים זובידהמדינת ישראל, הפרקליטות, ורשות האוכלוסין וההגירה חייבות להפנים שחתימת המדינה על אמנות מחייבת במישור המשפטי, המדיני, הביטחוני והכלכלי. ביטול החלטת ריבון או זלזול בריבון של מדינה אחרת, אינו בא בחשבון.
יותר משבעה עשורים מתעלמת מדינת ישראל באופן מופגן מזכויות אזרחים ואינה מאפשרת לחלק מהם להינשא כלל. אחרים היא מחייבת להינשא בנישואים דתיים, גם כשאין להם כל זיקה אמיתית לדת. המדינה, משרד הפנים ורשות האוכלוסין כשלו באופן חמור בהגנה על זכויות הפרט והאזרח והכריחה ישראלים לצאת ולחפש אלטרנטיבות, לקרוא תיגר על מונופול שניתן למוסדות הדתיים על אזרחים, ולפנות לבתי המשפט כדי לכופף את ידה של המדינה לאשר נישואים חוקיים ממילא. הגיעה העת להפנים כי הקרב הוכרע, וחסימת אפשרות לנישואים אזרחיים בישראל דינה כיריקה בפניהם של אזרחים ישראלים, נורמטיביים, טובים ורבים.
- עו"ד חיים זובידה עוסק בדיני מעמד, הגירה, משרד הפנים ורשות האוכלוסין. לשעבר מנהל המחלקה הקונסולרית של שגרירויות ישראל במצרים, קפריסין וטורקיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
