הביקורת בתוך המגזר בעקבות סערת הכפלת קצבאות האברכים, ומתקפת הנגד של מס' 2 ביהדות התורה משה גפני: הסכמתו העקרונית של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לדרישת המפלגות החרדיות, להגדלת התמיכה הממשלתית במוסדות התורניים, עוררה ביקורת חריפה מצד חברי הממשלה היוצאת, בראשם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט שפרסם בסוף השבוע פוסט שבו הזהיר מההשלכות הקשות של המהלך הן על החרדים עצמם והן על שאר המגזרים שיישאו בנטל הולך וגדל עם הגידול הטבעי באוכלוסייה, אבל גם בתוך המגזר החרדי ניתן לשמוע קולות ביקורת.
בצל הביקורת על הדרישות של המפלגות החרדיות, מס' 2 ביהדות התורה ח"כ משה גפני התבצר הערב (מוצאי שבת) בעמדותיו, ואמר באירוע הוקרה לפעילי המפלגה: "הבטחנו במערכת הבחירות ואנחנו עומדים על זה גם כעת בשיחות המו"מ עם הליכוד, כל הגזירות של הצמד ליברמן ובנט יבוטלו לאלתר. שכר המורים, המורות והגננות יושווה לזה של החינוך הממלכתי – ובלי פסקת ההתגברות לא תקום ממשלה. לא מעניין אותי יותר מה יכתבו עלינו בתקשורת". גפני הוסיף: "אותו רשע מרושע ליברמן בגיבוי בנט הגנב שנמצא במערה שלו ברעננה שעלתה לכולנו 50 מליון שקל, וכל פעם שיש משהו עם הציבור החרדי הוא מוציא את האף שלו, מי שואל אותך בכלל? תחזור למערה שלך!".
התקציב המדובר עומד כיום על 1.2 מיליארד שקלים בשנה, והוא צפוי להכפיל עצמו (ואולי יותר מכך) ולטפס לכמעט שלושה מיליארד. עד עתה הועבר למוסדות התורניים סכום גלובלי עבור תלמידי הישיבות (רווקים) ואברכי הכוללים (נשואים), בלי להתחשב במספרם, כך שככל שהוא גדל כך התשלום פר-תלמיד פחת. כעת דורשים החרדים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני סכום חודשי קבוע של 730 שקלים לצעירים ו-1,314 לבוגרים. בנוסף, הם דורשים שהתקציב הכולל יתעדכן מדי שנה בהתאם לגידול הטבעי במספר הלומדים – ונתניהו הסכים.
תחשיב שערכו בש"ס, ביהדות התורה ובציונות הדתית של סך הלומדים בישיבות ובכוללים של הציבור החרדי והדתי העלה כי הסכום הכולל צפוי לעמוד בשלב ראשון על יותר מ-2.5 מיליארד – כאמור, פי שניים מהמצב כיום. גורם המעורב בפרטי המשא ומתן העריך כי לנוכח קצב הגידול הדמוגרפי המהיר של שני המגזרים "זה יגיע מהר מאוד ל-3 מיליארד".
4 צפייה בגלריה
אברכים בישיבה, בצילום ארכיון. הכסף שמיועד לרווקים כלל לא מועבר אליהם
(צילום: עמית שאבי)
התקציב עבור התלמידים הרווקים, שפרנסתם מבוססת על הוריהם, לא מועבר אליהם אלא משמש למימון המוסדות, ואילו זה של האברכים הנשואים, בעלי משפחות בעצמם, ניתן להם כמלגת קיום צנועה כנגד התחייבות ללימוד במשרה מלאה. נדבנים מהארץ ומהעולם, תומכי עולם התורה, מוסיפים עליה עוד כמה מאות לאברך, ומשלימים סכום של כ-2,000 שקלים בחודש לכל אחד.
אפרים, תושב ירושלים, נשוי ואב לשלושה, הצדיק בשיחה עם ynet את העלייה הדרמטית הצפויה בתקציב בישיבות, ואמר: "אני מבין שכשקוראים את הכותרת על זינוק של 100% זה נראה רע, אבל בסופו של דבר המטרה היא רק לפצות על השחיקה שנגרמה בו בגלל הגידול הטבעי ולא מעבר לזה. בשורה החתונה אנחנו, האברכים, לא נקבל אפילו עוד שקל אחד".
"כיום התקציב הממשלתי הוא סכום כולל קבוע", הסביר אפרים. "ככל שיש יותר אברכים כך כל אחד מהם מקבל פחות כסף מהמדינה ואז ה'גבירים' צריכים להשלים לנו יותר מכיסם. ברגע שכל אחד יקבל מהמדינה את שלו – ההפרש לא ייפול על אחרים. זה כל ההבדל. בשורה התחתונה אני אצטרך לחיות בצמצום מאותם 2,000 שקל בחודש, או 2,500 בכוללים ה'שווים', שזה סכום מצחיק לכל הדעות".
מנגד, יש גם גורמים במגזר החוששים מאפקט שלילי שיפגע בלומדי התורה בטווח הארוך. "עקרונית, ההעלאה המתוכננת בוודאי מוצדקת, ובמיוחד אחרי מעללי הממשלה היוצאת, שחילקה עשרות מיליארדים לחברה הערבית", הסביר פעיל חברתי חרדי המסתייג מעט מהדרישה. "אבל בסופו של דבר עיניים גדולות גורמות לעליהום בעתיד, וכמו שאומרים חז"ל: 'תפסת מרובה – לא תפסת'. צריך להודות ביושר: לפעמים התיאבון של הח"כים החרדים גדול הרבה יותר מהשכל שלהם".
"אני קורא לזה 'סינדרום הלפרט', על שם חבר הכנסת לשעבר שמואל (שמעלקע) הלפרט מיהדות התורה", הוסיף הפעיל. "בזמנו הוא הביא להעלאת קצבאות הילדים מהילד החמישי לפי חישוב דיפרנציאלי, והן הגיעו לרמות כאלה שהפכה אותן למעשה למשכורת מכובדת להורים. התוצאה הייתה שנתניהו כשר אוצר ב-2003 חתך את הקצבאות בצורה דרמטית ודחף משפחות אברכים רבות עמוק עמוק מתחת לקו העוני".
מחוץ למגזר החרדי ההחלטה עוררה כאמור ביקורת חריפה, וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פרסם ביום שישי האחרון פוסט שזכה לחשיפה נרחבת ובו מתח ביקורת על המהלך המסתמן. "התוכנית להזניק את קצבאות תלמידי ישיבות ואברכים היא שגיאה כלכלית ומוסרית קשה שתפגע בצעירים חרדי, ביחס הציבור לתורה, ובעתיד מדינת ישראל", כתב בנט, והזכיר: "אם אין קמח – אין תורה".
לדברי בנט, "הרעיון שציבור הולך וגדל ימומן עוד ועוד על ידי ציבור ששיעורו באוכלוסייה הולך וקטן, אינו מעשי, ולמען האמת – גם אם הפוליטיקאים מפחדים לומר זאת – אינו מוסרי. דמיינו 7 חיילים נושאים חייל שמיני על אלונקה – בהחלט אפשרי. כעת דמיינו 4 חיילים נושאים 4 חיילים על אלונקה – בלתי אפשרי, וגם לא הוגן. קורסים, עוזבים. בסוף נושאי האלונקה יבחרו ללכת למקום אחר (קל היום מתמיד) ובמקום לחזק את התורה, התהליך יוביל חלילה לתחושה שלילית כלפי התורה". בנט סיכם כי "המבחן הגדול של הממשלה שתקום – האם שיעור החרדים העובדים בעוד 4-3 שנים יהיה גבוה או נמוך מהשיעור היום?".
גם שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן מתח ביקורת על הגדלת קצבאות האברכים, וכתב בטוויטר: "סדר עדיפויות הפוך. כשר אוצר הגדלתי את ההכנסה של חיילי צה"ל ב-50%, מנגד הממשלה המתגבשת תכפיל את ההכנסה של האברכים וזה כל הסיפור. גם מתוך האופוזיציה נפעל למען אלו שמשרתים בצה"ל, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מסים".
במסגרת המו"מ הקואליציוני צפוי נתניהו להסכים לעוד כמה וכמה דרישות של המפלגות החרדיות, בהן בין היתר ביטול מה שנתפס בעיניהן כ"גזירות" של הממשלה היוצאת כמו המס על המשקאות המתוקים, וכן הגדלת תקציב החינוך החרדי. משמעות המהלך היא שמוסדות שאינם מלמדים את תוכנית הליבה של משרד החינוך במתכונתה המלאה יקבלו תוספת תקציב משמעותית, בלי שיידרשו בתמורה להרחבת היקף הלימוד או להידוק הפיקוח עליהם. מי שקיווה שההזדמנות תנוצל לכל הפחות לתמרוץ החברה החרדית לצמצם את פערי ההשכלה ולעידוד מגמות של השתלבות – צפוי להתבדות גם הפעם.
