היועצת המדינית של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שמרית מאיר, אמרה בראיון לחברי נדב איל שפורסם בסוף השבוע במוסף "7 ימים" כי "אם ראש ממשלת ישראל היה פוגש את אבו מאזן, המשמעות היא משא ומתן מדיני. משא ומתן מדיני תכליתו להקים מדינה פלסטינית". והנה, אחרי שנה שבה בנט התעקש שלא לקיים קשר עם יו"ר הרשות, מגיע שותפו, ראש הממשלה הנכנס יאיר לפיד, ומקיים איתו שיחה טלפונית שבסיומה מודיעים השניים על "המשך שיתוף הפעולה". כך, צעד אחר צעד - בחסות הכאוס הפוליטי בישראל, שבו כל אחד מנהל מדיניות חוץ משלו - חוזר אבו מאזן לאור הזרקורים, מבלי שעשה משהו.
אפשר להגיד הכל על הכיסא הרעוע שעליו יושב לפיד - שזה זמני ורק ממשלת מעבר, שהוא באמצע קמפיין בחירות. הכול נכון. אבל איך שלא נהפוך את זה, הוא ראש הממשלה. ולכן, לכל צעד שהוא עושה יש משמעות. ייתכן כי השיחה עם אבו מאזן היא חלק מבקשות אמריקניות לקראת ביקור ג'ו ביידן, וייתכן שלפיד, שנמצא בקשר חם וקרוב מאוד עם הממשל הדמוקרטי, מצפה לקבל דיבידנד שיסייע לו בקמפיין הבחירות. אולי הסכם כלשהו עם הסעודים? מי יודע.
ונכון שראש ממשלה מכהן משחק על היתרון הבולט שיש לו מול מתחריו בזירה המדינית. הכול לגיטימי - הרי להיפגש ולדבר עם מנהיגים מעלה אותך ליגה, וזה בטח עדיף מתמונות של צעקות במליאת הכנסת או בישיבות סיעה. אבל מול הפלסטינים, למשחק יש השפעות דרמטיות.
בן שיחו של לפיד מעביר במשך שנים כסף לאסירים שרצחו ישראלים. על פי "מבט לתקשורת פלסטינית", רק ב-2021 העביר אבו מאזן 841 מיליון שקל למחבלים ובני משפחותיהם. בנוסף, הוא פועל נגד ישראל בזירה הבינלאומית, ושולח את נציגיו לקדם את החקירה שנפתחה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הוא גם תקף את ישראל בנוגע לחקירת מות העיתונאית הפלסטינית שירין אבו-עאקלה, זמן קצר לאחר התקרית ותוך שהוא מסרב להעביר את הקליע. ואחרי כל זה, לפיד עדיין התקשר אליו.
אלישע בן קימון צילום: אבי מועלםשיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית בנושאים ביטחוניים הוא קריטי ומהותי. מומחי צבא יודעים להגיד שהוא מסייע להקטין את רמת החיכוך. לכן, האינטרס של ישראל הוא לשמור על התיאום. אבל את התיאום הזה יש להשאיר בין נציגי צה"ל ושב"כ. כל שיחה או פגישה עם דרג מדיני, ודאי כשמדובר בראש ממשלה, היא בעלת משמעות ויש לה מחיר, גם אם דקלרטיבי. אבו מאזן יצא מהנפתלין המדיני מבלי שעשה משהו, והוא הופך לכתובת בעולם. חינו בעיני האמריקנים עולה תוך התעלמות ממה שהוא מייצר נגדנו בהאג ובכספי הדמים שהוא מעביר.
בדצמבר האחרון, כששר הביטחון בני גנץ נפגש עם אבו מאזן ברקע הרצון לייצר שקט ביטחוני, כתבתי שהוא לוקח הימור. כוונתו של גנץ הייתה לשמור על רגיעה ביהודה ושומרון וגם לצבור מעט הילה מדינית. שר המשפטים גדעון סער התנגד לפגוש את אבו מאזן ואמר שלא היה עושה זאת. היום הם חולקים את אותה רשימה. כך מנרמלים עמדות ואנשים.
- אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
