חברות התעופה הבינלאומיות בארצות הברית הודיעו על ביטול הטיסות לישראל עקב המצב הביטחוני, אבל זה לא מפריע לישראלים בחו"ל לנסות למצוא כל דרך אפשרית על מנת להגיע לארץ ולהתגייס למילואים. נוי לייב (32) פתח קבוצת וואטסאפ שעוזרת למילואימיניקים ברחבי העולם למצוא טיסות חזרה לארץ והוא בעצמו הצליח לסגור ברגע האחרון כרטיס טיסה עם אל על להיום בלילה, במחיר גבוה של 2,500 דולר. "אבא שלי אמר לי, 'מה, אתה דפוק? מה אתה מגיע עכשיו?', אבל לי זה היה ברור. אני מאוד ציוני ואין דבר כזה שחברים שלי יהיו שם ואני לא, לא משנה כמה כסף זה יעלה עכשיו".
לייב, מילואימניק של חטיבת הצנחנים, הוא מייסד של חברת היי-טק בניו יורק, במקור מקנדה ועלה לארץ כחייל בודד. משפחתו עלתה בעקבותיו וגרה היום בצפון, כשאחיו בתל אביב - גם הוא התגייס למילואים. "לא ישנתי כל הלילה. אתה אומר לעצמך, 'מה אני עושה פה, למה אני לא שם?' לאט לאט מקבלים תמונות של החברים שלי עולים על ציוד, שואלים למי יש טרמפ לבסיס, ואני מתפוצץ פה. התקשרתי למיליון אנשים, קניתי כרטיס ביונייטד, קיבלתי ביטול. קניתי כרטיס בדלתא, קיבלתי ביטול. בסוף התמזל מזלי ומצאתי מקום באל על במחיר מטורף. זה בכלל אמור להיות חינם. אבל אין כאן שאלה בכלל. אנשים מנסים להגיע בכל דרך, מחפשים קונקשן, העיקר להגיע".
יותם אברהמי (31), איש עסקים שגר בניו יורק, במקור מערד. "קיבלתי את ההחלטה לחזור להתגייס למילואים בערך עשר דקות אחרי ששמענו על מה שקורה. אני גר במקור 50 דקות מהלחימה, יש לי חבר מהלימודים שהמשפחה שלו עדיין שם. זאת הפיכה הקערה על פיה, יש לי כאן לקוחות, אופרציה, אנשים, אישה וילדה בת שבעה חודשים, אבל אני שם הכול בצד. זה הזמן להתאחד, להזיז את כל הדברים הפחות חשובים הצידה, צריך לחזור למולדת".
אברהמי, מילואימניק של פלס"ר 8 של כוח שיריון ישב שעות כדי למצוא טיסה, ומצא לבסוף מקום בטיסה של מחר. "זה מאוחר לי מדי, אני עדיין מנסה למצוא מקום בטיסה של היום. יש לי צוות שם, יש לי עוד חברים קצינים שצריכים כוח אדם. מבחינתי אני טס ויהי מה. גם אם ייקח זמן לקרוא לי אקטיבית, אני אתייצב ואתמוך בכל דרך אפשרית".
אביתר שמסיאב (35), במקור מירושלים, עובד כמורה בבית ספר יהודי במנהטן. "כל המשפחה שלי גויסה. בתואר שלי גרתי בעוטף עזה, אני מכיר חברים שכרגע נעדרים. פתחנו כאן חמ"ל משלוש לפנות בוקר לעזור לחפש אנשים. זה מטורף, לא מתקבל על הדעת מה שקורה".
לדבריו, את הרעיון לחזור לארץ ולהתגייס הוא שאב מהמורים הוותיקים בבית הספר: "דיברנו פה כל המורים, זה ממש הזכיר אחד לאחד את מה שהמורים הוותיקים עברו ביום כיפור. הם גם עלו אז ישר על המטוסים חזרה לארץ. יש לנו פה מורה שסיפרה איך הקפיצו את בעלה הרופא והיא באה איתו לעזור במה שרק צריך, אפילו ללמד ילדים או לעזור באולפנים.
"אנחנו חבורה של 50 איש שכבר הרבה שנים לא פעילים במילואים כי אנחנו שנים לא בארץ, אבל אנחנו הולכים להגיע ולהתנדב במה שרק אפשר, גם מחוץ ליחידות שלנו. זאת מלחמה על הבית - זה אומר שצריך לעשות משהו מעבר מלהפגין כאן בניו יורק כמו שעשינו בשומר החומות. צריך מעבר למחאה והסברה, צריך לעשות משהו פיזית. הדם בוער, הלב בוער, זה החברים שלנו, המשפחות שלנו. אחותי מתקשרת עליי מהממ"ד בוכה, אי אפשר להמשיך ככה.
"פתחנו קבוצת וואסטאפ גם לאנשים שלא יכולים להגיע, אבל רוצים לשלוח חבילות או כסף, להפעיל את הארגונים היהודים, כל מה שרק אפשר לעשות מכאן. קיבלנו הררי תגובות. יש קונצזוס מהארגונים היהודים, אין צדדים, אין ליברלים ולא ליברלים. גם אנשים פרוגרסיביים מהשמאל שבדרך כלל ביקורתיים - כולם תומכים בישראל. משהו השתנה במשוואה".
הקהילה הישראלית בניו יורק התארגנה מהר, נערכת לארח ישראלים שנתקעו בעיר בגלל ביטולי הטיסות והרימה מפגש תמיכה במרכז היהודי כדי להיות יחד ברגעים הקשים. הקונסוליה הישראלית פתחה חדר מצב מיוחד למתן עזרה בהיבטים קונסולריים וגם חמ"ל של מתנדבים לפעילות בתקשורת והרשתות החברתיות. הארגונים היהודים ברחבי המדינה הזדרזו לגנות את פעולות הטרור באופן גורף ולהציג חזות אחידה באופן נדיר בימים אלה. ארגונים כמו השלוחה האמריקאית של תנועת "שלום עכשיו" והשדולה היהודית האמריקאית שמזוהה עם השמאל, J-street, הודיעו כי הם עומדים בסולידריות עם ישראל ומזועזעים מתקיפת החמאס.
